הפרחים - לרוני חזקיהו

>> יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר ומנכ"ל הבנק, צבי זיו, הודיעו בשבוע שעבר כי יוותרו על 10% משכרם. אלוהים, כידוע, מצוי בפרטים - וגם במקרה של דנקנר וזיו אי אפשר היה שלא להבחין כי הפחתת השכר של השניים מתייחסת ל-2009. שכרם ב-2008 יישאר ללא פגע, אף שהמשבר היכה ללא רחם בתוצאות בנק הפועלים השנה.

למעשה, מדובר בוויתור של 150-190 אלף שקל בשכר מצד כל אחד מהם ב-2009 בלבד, שזהו החלק היחסי של השכר הבסיסי שלהם שעליו הם מוותרים. זהו ויתור זניח ביחס למיליוני השקלים של שכר שקיבלו השניים בשנים הקודמות.



לזכותם של דנקנר וזיו חייבים לציין כי הוויתור שלהם תקדימי - הם הבנקאים הראשונים שטורחים להודיע על ויתור שכר לנוכח השלכות המשבר על תוצאות הבנק. לזכותם יש לומר כי גם כך מרבית שכרם הוא תלוי ביצועים - ועיקר השכר שלהם בשנים האחרונות נבע מבונוס. בהנחה שלשניים לא יהיה בונוס כלל, או בונוס קטן בלבד, השכר שלהם בפועל ב-2008 יהיה קטן בעשרות רבות של אחוזים בהשוואה ל-2007.



עם זאת, קשה להלין על אובדן הבונוס בשנה שאותה צפוי בנק הפועלים לסיים ברווח מזערי, אולי אפילו בהפסד. במיוחד קשה להלין על כך לנוכח העובדה שאם בנק הפועלים יצליח עוד לסיים את 2008 עם רווח כלשהו - זה לא יהיה בזכות מנהלי הבנק. נהפוך הוא - אם הבנק הצליח להציל לעצמו יתרות רווח כלשהן, ההצלה הזו התרחשה על אפם וחמתם של מנהלי הבנק.



היה זה המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, שאכף על בנק הפועלים לממש את יתרת תיק ההשקעות שלו באיגרות חוב מגובות משכנתאות ב-MBS. באפריל 2008 הורה חזקיהו לבנק לשנות את החישוב של אחזקתו ב-MBS, כך שההשקעה נהפכה לא כדאית. כתוצאה מההוראה הפיקוחית הזו החליט הבנק למכור את מלוא תיק ה-MBS שלו.



המכירה הסבה לבנק הפסד של 3.1 מיליארד שקל, אבל לפחות הוא קיבל על התיק הזה 2.5 מיליארד דולר. אפשר להניח, כי לו היה הבנק ממשיך להחזיק את תיק ה-MBS שלו עד למפולת של ספטמבר, ההפסד שלו היה גדול הרבה יותר מ-3.1 מיליארד שקל.



אז כן, את תואר המהלך העסקי המצטיין של בנק הפועלים ל-2008 צריך לייחס לאחד, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ולא למנהלי הבנק. בזכותו, השכר שלהם יירד בשנה הבאה רק ב-10%, ולא ביותר. את הכתובת למשלוח פרחים, מנהלי הפועלים בוודאי מכירים.