השופטת ברכה אופיר-תום: "איפה רשות המסים במלחמה בטייקוני הפשיעה?"

"איפה רשות המסים? למה לא שומעים שהיא מטפלת בטייקוני פשיעה שגרים בבתי פאר, נוסעים בוולוואים, יאכטות ומטוסים ומוציאים לאזרח את העיניים? איפה המס? מי דורש מהם הצהרות הון? במה הם רשומים כעוסקים ועל מה הם מדווחים?". זו רשימת השאלות הרטוריות שהציגה סגנית נשיא מבית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת ברכה אופיר-תום, בכנס שנערך בשבוע שעבר לרגל הוצאת ספר בענייני מס והלבנת הון של עו"ד גיורא עמיר, מוותיקי הסניגורים בתחום המס.

אופיר-תום, ששופטת בין השאר את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, ותפרוש עוד כחצי שנה משיפוט, מזכירה כי אל קאפונה, שהיה מראשי הפשע המאורגן בארה"ב, נכלא בסוף בגין עבירות מס.



"למרות סימנים בולטים של פשע מאורגן, לא רצינו לדעת את זה. הכחשנו. חיינו בהכחשה כבר בשנות ה-70, כשהיה ברור שיש גורמים של פשיעה מאורגנת", אמרה אופיר-תום. "בסוף נכנענו. הגלובליזציה יצרה כלכלה גדולה שנהנתה מהקידמה הטכנולוגית שמנוצלת על ידי עבריינים. ואולם המערכת המשפטית צועדת מאחור. המשפט מדדה אחרי הטכנולוגיה. לרשויות האכיפה אין משאבים, טכנולוגיה או כוח אדם מיומן מספיק".



לדעת השופטת, בתי המשפט בישראל אינם ערוכים לטפל בתיקי פשע מאורגן, הכוללים עשרות נאשמים וסנגורים. אין מקום על ספסל הנאשמים והאולמות קטנים מדי. "שופט מגלגל 70 תיקים כל הזמן וביניהם הוא צריך לקבוע מועדים לתיק פשע מאורגן - דבר שלא יעלה על הדעת. צריך עוד שופטים - אך אין תקציבים וזה עצוב".



פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד אלה רובינק, התייחסה ללחץ המופעל על ידי השופטים להביא את הצדדים לידי הסדר טיעון. היא סיפרה על כך שזומנה באחרונה למשפט שניהלה אחת מפרקליטותיה כדי לשכנעה לקבל הסדר טיעון. רובינק לא נקבה שמות, אך כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, הרכב בראשות דבורה ברלינר בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביקש באחרונה מרובינק להגיע לדיון בערעור, כדי שתוותר על עבירת גניבה בעניינם של טל יגרמן ומאיר דוד, ובכך יגדל הסיכוי להגיע להסדר טיעון (השניים הורשעו בפרשת אוגדן בבית משפט השלום, בין השאר בעבירות גניבה).



רובינק הגיעה, סירבה להצעה חרף לחץ השופטים ובסוף זוכו הנאשמים מעבירת הגניבה. "אני מוזמנת לבית המשפט כדי להגיע להסדר לאחר שאדם הורשע. אני חושבת שבית המשפט צריך לעשות את עבודתו כפי שאנו עושים את עבודתנו", אמרה רובינק. לגישתה, הכרעות דין והחלטות בתיקים של מיסוי וכלכלה מקדמות את המשפט, והלכות שנקבעות מכוונות התנהגות תוך השפעה על דיני החברות הכלליים. בעוד הפרקליטות מגיעה ל-80% תיקים הנגמרים בהסדרי טיעון, במיסוי וכלכלה השיעור הוא 40% בלבד.



בנוגע לביקורת התקשורת על הזיכויים הרצופים בשנה האחרונה בתיקי ני"ע, רובינק השתוממה: "יש מעט זיכויים, אך זה כמו בזירת איגרוף - הלשון אלימה ומתלהמת".