>> לפני שניגשים לדיון בשאלה אם מדינת ישראל צריכה להוציא כסף על עידוד תעשיית ההיי-טק, ובאיזה אופן, הנה כמה עובדות וקצת רקע: יצוא תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה הוא כ-50% מכלל היצוא התעשייתי בישראל. תוצר ההיי-טק ב-2007 גדל ב-4% לעומת 2006 והגיע ל-67.5 מיליארד שקל. שיעור המשרות בתעשיית ההיי-טק מכלל המשרות במשק היה 6.8% בלבד, אך יצוא הענף הגיע ל-23% מכלל היצוא במשק.
יש בישראל, לפי הערכות, 2,000-3,000 חברות סטארט-אפ. כ-350 עד 400 חברות זוכות למימון של קרנות הון סיכון בשנה. הקרנות עצמן מגייסות מיליארד עד מיליארד וחצי דולר מדי שנה. האם משלם המסים צריך לסייע לקרנות הון סיכון? בואו נדבר קודם כל על השקעה במחקר ופיתוח (מו"פ).
לפני כמה חודשים פירסמנו מחקר שעסק בהשפעת התמיכה הממשלתית במו"פ על המשק. המחקר העלה שהתמיכה הממשלתית יוצרת פעילות מו"פ שלא היתה קיימת בלעדיה - בהיקף של פי שניים עד פי שלושה מסכום המענק הממשלתי.
קרנות הון סיכון הן מהמנועים של המו"פ הישראלי, בכך שהן משמשות בסיס לפיתוחים טכנולוגיים באמצעות הקמת סטארט-אפים חדשים. כעת מציעים ראשי תעשיית ההון סיכון תוכנית שלפיה הקרנות הישראליות יקבלו חצי מיליארד דולר (50 מיליון דולר בשנה במשך 10 שנים) מכספי משלם המסים הישראלי, כדי לעודד את הענף.
בהקשר הזה, כדאי להזכיר את המסקנות שפירסם ב-2004 גילאי דולב מחברת המחקר A&D בנוגע לפרויקט יוזמה (פרויקט ממשלתי שנהגה ב-93' והוביל להיווצרות תעשיית ההון סיכון הישראלית). המסקנה הראשונה שלו היתה שהאינטרס של הקרנות אינו תמיד זהה לזה של מדינת ישראל. הקרנות, למשל, יעדיפו למכור חברה לתאגיד זר. המסקנה השנייה היא שקרנות הון סיכון לא מעודדות ייצור מקומות עבודה בישראל. הייצור של החברות נעשה בדרך כלל בחו"ל. הקרנות גם מעודדות לעתים את החברות להעביר את המטה שלהן לחו"ל.
מסקנה נוספת היתה שלא יצאה אף חברה גדולה מקרנות יוזמה. רוב חברות ההיי-טק הגדולות בישראל צמחו ללא קרנות הון סיכון. ועם זאת, בשורה התחתונה סבר דולב כי קרנות יוזמה היו עסק מצוין. חברות אלה הכניסו ויכניסו למדינה מיליארדי דולרים.
בארה"ב אין סיוע
מפתה לומר שאין צורך לסייע לקרנות ההון סיכון הישראליות. נכון, מקורות המימון הזרים שלהן התייבשו, אבל לא לגמרי. בכיר בשוק ההון אמר לנו לפני כשבוע שלקרנות הפנסיה האמריקאיות, ששווין גולח בהשקעות באפיקים ספקולטוויים, עדיין יש כיסים עמוקים. רובן מסתדרות בשלב זה. האם מישהו מקרנות ההון סיכון בארה"ב מעלה על דעתו לפנות לממשל האמריקאי בבקשה לעזרה?
בינתיים אף אחד לא העלה את הרעיון, כי גם בעמק הסיליקון מבינים שאי אפשר להשוות את ההשפעה שיש לתעשיית הסטארט-אפ האמריקאית על המשק האמריקאי לזו שיש למערכת הפיננסית. בכלל, המשבר הנוכחי הוא בסך הכל שלב במחזוריות הכלכלה. גם אם יהיו שנתיים קשות, התעשייה תצטמצם אבל לא תגווע.
זה מה שקרה בתקופת הבועה הקודמת, וגם אז המדינה לא הוציאה מיליוני דולרים מכספי משלם המסים. אין סיבה שהמדינה תחלץ קרנות הון סיכון שמנהליהן סיגלו לעצמם חיים נוחים במשרדים מפוארים, בטיסות עסקיות ובהתרוצציות בין כנסים - למה היי-טק ולא נדל"ן, למשל?
בנוסף, יש לשאול מה לגבי דמי ניהול. האם מוצדק שהמדינה תסייע לקרנות שמנהליהן מושכים 100-200 מיליון דולר דמי ניהול שנתיים? חשוב לעשות סדר בדברים: יש לסייע למו"פ הישראלי, אבל הסיוע לקרנות צריך להיעשות בסייגים ברורים.
יש לסייע להיי-טק, אך בכובד ראש ובאופן מעמיק ולא בפתרונות אינסטנט. צריך להוציא למנהלי הקרנות את המיץ. לדוש שוב ושוב בהצעות שלהם ולבדוק למי בסופו של דבר הם מסייעים. אין כל בעיה לסייע לקרנות ההון סיכון העשירות אם גם ישראל מרוויחה, אבל כדי לקבוע שזה המקרה צריך, לבדוק זאת לעומק.
תוכנית יוזמה המקורית עשתה רק טוב להיי-טק הישראלי, וגם לקרנות הון סיכון שנוסדו כאן. לא מדובר במשחק סכום אפס: האחד לא חייב להרוויח על חשבון השני. אבל מכיוון שמדובר בכסף של כולנו, אנחנו צריכים להיות משוכנעים שכדי לסייע להיי-טק הממשלה תומכת במנגנונים שיטיבו עם התעשייה, ולא רק עם הקרנות.
אל תדאגו לקרנות ההון סיכון - תדאגו למחקר ופיתוח
גיא גרימלנד
1.12.2008 / 9:35