באחרונה עלתה לכותרות אפשרות מכירת חברת אמבלייז של אלי רייפמן לרועי גיל ואיתן אלדר תמורת כ-18 מיליון דולר. אם העסקה תצא לפועל, גיל ואלדר עשויים לגזור רווחים נאים. אבל
כדאי להתעכב על כמה נתונים בסאגה הזו:
רייפמן מוכר 16% מאמבלייז - נתח שמקנה בפועל את השליטה בחברה, שכן הוא בעל המניות הגדול בה. המכירה תיעשה לפי שווי חברה של 100 מיליון דולר, פי ארבעה משווי השוק של אמבלייז בבורסה בלונדון כיום.
אמבלייז שולטת (בשרשור אינסופי מייגע) בפורמולה. פורמולה מחזיקה בנתחי השליטה המרכזיים במטריקס, הנסחרת במדד ת"א 100 ונחשבת לחברת IT מוצלחת. פורמולה גם שולטת במג'יק ובספיאנס שנסחרות בת"א ובנאסד"ק. כבר אמרנו שרשור מייגע?
אמבלייז עצמה מהווה מחסן ענק של הפסדים צבורים בהיקף של מאות מיליוני דולרים שנמחקו ע"י רייפמן בעסקים כושלים. הכסף גויס, כמובן, מהציבור בארץ ובחו"ל.
גם הברון מינכהאוזן היה מתקשה להמציא מעשיות מדהימות על ניהול כושל ומפחיד בהיקף עתק כפי שהתרחש בקבוצת אמבלייז.
לא נתמקד בכישלון, כי בו עוד ידובר רבות. אני מתעתדת ללמד את הסטודנטים שלי על "הכישרון הניהולי" באמבלייז, וספק אם הם יאמינו כי דבר כזה אכן התרחש. גיל ואלדר, בעצמם צמד שקרס פיננסית בבורסה בסכומי עתק ועבר הסדר חובות בחסדי הבנקים, קונים מרייפמן אוצר.
הרווחים יישאבו לקופת החברה
הנה התסריט: אמבלייז תמכור בזמן קצר יחסית, לאחר העברת השליטה, את פורמולה. או שפורמולה (בה אמבלייז מחזיקה 35%) תמכור את מטריקס בסכום גדול פי כמה וכמה מהמחיר ששולם תמורת נתח השליטה באמבלייז עצמה. את התמורה, או חלקה, תשאב אמבלייז לקופתה.
בשלב הבא (או בשלב הראשון), מג'יק וספיאנס יועמדו למכירה ויכניסו אף הן סכום גדול משוויה של אמבלייז. בינתיים גיל ואלדר ירכשו קצת מניות אמבלייז להגדלת השליטה. אמבלייז אולי תחלק דיווידנד מזומן כדי לממן לשניים חלק מהסכום שהוציאו.
בעלי העניין החדשים עשויים למשוך שכר נאה אם וכאשר תועבר השליטה.
וכך, את תעלוליו הפיננסיים הכושלים של רייפמן יחליפו תעלוליהם של צמד הפיננסיירים גיל ואלדר. אמבלייז תתמלא מזומנים, והפסדיה העצומים מתקופת רייפמן יהוו חומת הגנה (חשבונאית) ל"רווחים" שייווצרו ממכירת חברות השרשור. הפטנטים הפיננסיים - או אם תרצו, ההנדסה הפיננסית - אותם נראה במקרה שאמבלייז תימכר הם שיעור בלוליינות שלא יילמד באף מוסד אקדמי וגם לא בקרקס בורסאי.
חבל רק שהמשקיעים שמחזיקים עדיין במניות אמבלייז, פורמולה, מג'יק וספיאנס ייקלעו למעשיות ולתעלולים נוספים. אל תתפלאו אם פתאום יהיו הצעות רכש ב 25% מעל המחיר בשוק לאחת החברות, לאחר שהמניה איבדה 85.7% בשנה לפני הצעת הרכש. לפתע יתגלה שהחלטות ניהוליות שונות או תשלומים מוזרים נעשו שלא מתוך שיקול דעת והגיון.
איך שלא נסתכל על זה, נראה בסיפור מוטיבים חוזרים ונשנים - ציבור משקיעים ששקע בחלומות וכספו נמחק כעפר, לוליינות פיננסית בקרקס שוק ההון, שיכחת העבר העסקי הכושל, מבט אופטימי קדימה עד לנפילה הבאה. המנגינה (כמעט) תמיד חוזרת.
ד"ר דפנה פפר היא כלכלנית ומרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. לשעבר כלכלנית במשלחת משהב"ט בארה"ב