איך לתקן את הכלכלה האמריקאית

ניו יורק טיימס



>> עתה, כשממשלת ארה"ב הוציאה כמעט 1.4 טריליון דולר כדי לייצב את המערכת הפיננסית, כלכלנים ומדינאים - והנשיא הנבחר - מנסים להבין כמה צריך להשקיע בתמריצים פיסקליים כדי לבלום את המיתון, ועל מה צריך להוציא את הכסף.

גודלו של התמריץ הנחוץ גדל ככל שהכלכלה מתכווצת, והיא מתכווצת עתה בקצב שנתי של 4% לפי התחזיות הנוכחיות - פי שמונה מהר יותר מבקיץ האחרון. כדי לקזז רק את הירידה הזו, נדרש תקציב פדרלי של לפחות 400 מיליארד דולר - מעריכים כלכלנים. וזה לא יחזיר את הכלכלה לבריאותה.



"התקווה היא שחבילת התמריצים הבאה תהיה גדולה דיה כדי להניע את הכלכלה מצמיחה שלילית לכיוון האפס", אמר מארק זאנדי, כלכלן ראשי באקונומי.קום של מודי'ס. "זו אמת המידה כיום: אפס צמיחה".



הנשיא הנבחר, ברק אובמה, עדיין לא ציין את עלות חבילת התמריצים, אם כי מנהיגי הקונגרס נקבו בסכומים של 500 מיליארד דולר ויותר. אובמה נתן רמז בדברו על חבילה שתייצר 2.5 מיליון מקומות עבודה בשנתיים הראשונות לכהונתו. זה ידרוש לא רק צמיחה אפסית, כי אם צמיחה חיובית משמעותית - תנודה חדה של 2.5%-3% בשנה.



לשינוי כזה תידרש הוספת טריליון דולר בשנה לתוצר המקומי הגולמי. המגזר הפרטי יכול לעשות זאת באמצעות הגברת הצריכה, אולם אם הפעם זה לא יקרה, ממשל אובמה יצטרך להתערב בתקציבים משלו והפחתות מסים. אף מדינאי או כלכלן לא העז לומר בפומבי סכום כזה גדול. טריליוני דולרים הם סכום שמפטירים כשמדובר בחילוץ המגזר הפיננסי, אבל לא בנוגע לחבילות תמריצים כלכליות. השאלה העיקרית עתה היא בנוגע לתמהיל הנכון לתמריצים - השילוב האפקטיווי בין הוצאה להפחתת מסים.



כלכלנים בולטים טוענים כי יותר מ-50% מהחבילה הבאה, בלי קשר לגודלה, צריכים להיות מושקעים בהוצאות ממשלה: בתשתיות ציבוריות כמו בתי ספר וכבישים, ובסיוע למדינות.



זאנדי, שהיה יועץ למועמד הרפובליקאי ג'ון מקיין, אמר בעדות בפני ועדת התקציב של הסנאט בנובמבר כי כמעט כל דולר שמושקע כך מניב 1.50 דולרים בפעילות כלכלית נוספת. תיקון כביש, למשל, משמעו גיוס עובדים שמוציאים את שכרם במרכולים, שמגייסים בתורם עוד עובדים ורוכשים מלאי מוצרים.



החזרי המס שימשו לקניית מוצרי יבוא



"האפקט המכפיל" הזה חסר, כשהתמריצים ניתנים באמצעות הקלות מס. חבילת תמריצים של 750 מיליארד דולר, המוקדשת כולה להוצאות ממשלתיות, יכולה להשיג תוספת של יותר מטריליון דולר בתוצר הכלכלי. ואולם תמריצים המוקדשים כולם להקלות מס, בניגוד לכך, ידרשו הפחתה של טריליון דולר בהחזרי מס או הפחתות מס, וככל הנראה יותר, לייצור התוספת הנדרשת, מכיוון שמשלמי המסים לא יוציאו את כל ההפרש.



"אפקט המכפיל נותן יותר מדולר על כל דולר מושקע", אמר נייג'ל גולט, כלכלן מקומי ראשי בגלובל אינסייט, "ובמקרה של הקלת מס הוא נותן 30 סנט".



חבילת התמריצים היחידה שאושרה עד כה על ידי הקונגרס - בהיקף 169 מיליארד דולר - הכילה רק הקלות מס בצורת החזרים במזומן למיליוני אמריקאים. חלק מהכסף הזה הוקדש לחיסכון או הוצא על מוצרי יבוא, ולא על מוצרים ושירותים המיוצרים בארה"ב. קניית מוצרים מקומיים מוסיפה לתוצר הכלכלי, אולם קניית מוצרי יבוא לא מוסיפה - ובשל כך לא הצליחה החבילה הראשונה למנוע את הנסיגה בתוצר.



הבעיה עם תמריצים המוקדשים ברובם להוצאה ציבורית היא שיש מחסור בפרויקטים שיכולים להתחיל בתוך חודשיים-שלושה. מכון המדיניות הכלכלית מנה פרויקטים בהיקף של 360 מיליארד דולר שמוכנים לעבודה - שליש מהם בניית כבישים מהירים ותיקון בתי ספר.



עד כה, המספרים היו קטנים. בית הנבחרים אישר חבילה של 60 מיליארד דולר בספטמבר, אולם הסנאט לא הצביע עדיין על אישורה. באמצע אוקטובר הציעו הדמוקרטים בקונגרס לשדרג חבילה זו ל-200 מיליארד דולר. לפני שבוע, הסנטור הדמוקרטי הבכיר צ'רלס שומר הציע כי חבילת התמריצים תהיה בהיקף של 500-700 מיליארד דולר - סכומים שמתחילים להתקרב ל-1.4 טריליון דולר שהוצאו כדי לשקם את המערכת הפיננסית.



"לפי הערכותינו", אמר יאן הרציוס, כלכלן ראשי בגולדמן סאקס, "נסיגת המגזר הפרטי תנכה 4% או 600 מיליארד דולר מהצמיחה עד סוף 2009".



הסיוע למגזר הפיננסי אינו מטפל בבעיה זו. הצלת הבנקים ומלווים אחרים לא השפיעה כמעט לטובה על הצמיחה הכלכלית ועל התעסוקה. המטרה העיקרית בסיוע הזה היא להזרים אשראי בעורקי המערכת הפיננסית. חבילת תמריצים, בניגוד לכך, מזרימה כסף ממשלתי כתחליף לצריכה הפרטית וההשקעה העסקית של המגזר הפרטי, מכיוון שאלה קפאו על שמריהם למרות הריבית הנמוכה. ההשקעה הממשלתית מאפשרת לכלכלה לצמוח שוב, או לפחות להפסיק להצטמק.



בשל כך, חשיבות החבילה תגדל אם הכלכלה תמשיך להידרדר בקצב הנוכחי. מהרבעון הראשון של 1982 לא התכווץ התמ"ג בקצב שנתי של 4% - כפי שצפוי לקרות ברבעון הזה.



בכלכלת ארה"ב, שגודלה השנתי 14.4 טריליון דולר, זו ירידה של 50 מיליארד דולר בחודש מספטמבר - ירידה שתפעיל לחץ גדול יותר על הממשלה לפעול אם המגזר הפרטי לא יחזור לחיים.