>> בתחילת החודש ייפגשו נציגי המדינות החתומות על אמנת האקלים בפוזנן שבפולין, לדיוני ועידת האו"ם בנושא שינוי אקלים. השנה צפויים דיונים אלה להיות סוערים במיוחד. זוהי נקודת המבחן להמשך הסדר קיוטו והמאמץ הגלובלי לצמצום התחממות כדור הארץ.
עתידו של פרוטוקול קיוטו עומד למבחן מכמה סיבות: ראשית, תקופת המחויבות הראשונה הקבועה בפרוטוקול (Phase I) עומדת להסתיים ב-2012, ועל המדינות החברות לקבוע את מידת נכונותן להתחייב למכסות הפחתת פחמן לקראת תקופת המחויבות השנייה.
שנית, מאזן הכוחות בזירת קיוטו עומד להשתנות משנבחר ברק אובמה לנשיאות ארה"ב. עד כה נמנעה ארה"ב במופגן מלהתחייב להפחתות גזי חממה כלשהם במסגרת הפרוטוקול, בעיקר על רקע לחצים שהפעיל לובי האנרגיה האמריקאי הדומיננטי על הנשיא ג'ורג' בוש. אובמה הודיע כי עם היכנסו לתפקיד תשקול ארה"ב מחדש את מקומה בפרוטוקול ואת האפשרות להתחייב להפחתות פחמן.
אין ספק שמהלך מסוג זה ישליך ישירות על אופן התנהלותן של יתר השחקניות בזירה. מדינות האיחוד האירופי הודיעו לאחרונה שאין בכוונתן להמשיך ולשאת בעול הפחתות הפחמן לבדן. כך יגבר הלחץ על מדינות מתפתחות כמו סין והודו, שלהן תרומה מאסיווית לרמות גזי החממה העולמיות, לשאת גם הן במאמץ.
לא ניתן כמובן להתעלם מהמשבר הכלכלי העולמי המעיב על דיוני פוזנן. במצב הנוכחי גוברות הספקולציות לגבי מידת נכונותם של מנהיגי העולם המפותח להתחייב להשקעה הכלכלית המאסיווית הנדרשת כדי להמשיך ולהפחית פליטות גזי חממה כמתוכנן.
שווקי הסחר בפחמן (Carbon Markets), ששימשו בשנים האחרונות כלי מרכזי לחברות תעשייה ואנרגיה במדינות המפותחות להפחתת רמות גזי החממה שלהן, נפגעו גם הם מהמשבר הכלכלי. שוויים של קרדיטים בשווקי הפחמן האירופים ירד בכ-20% מאז פרוץ המשבר.
עם זאת, נתוני 2008 מעידים כי שווקים אלה גדלו ב-80% בשלושת הרבעונים הראשונים ב-2008. ההערכות הן כי שווי שווקי הפחמן העולמיים יעלה על 100 מיליארד דולר עד סוף 2008 ושמגמה זו תימשך עד 2012, אז צפוי השוק להגיע לשווי של כ-550 מיליארד דולר. במידה וארה"ב תצטרף לסחר בפחמן, מוערך שווי השוק ב-2020 בלמעלה מ-3 טריליון דולר.
ישראל, המסווגת כיום כמדינה 'מתפתחת' בפרוטוקול קיוטו ולכן אינה כפופה למחויבות הפחתה כלשהי, תיאלץ ככל הנראה לקבל על עצמה תפקיד אקטיווי יותר בזירה זו. זאת, בין היתר, על רקע תהליכי ההצטרפות לארגון ה-OECD ויוזמות חקיקה שונות בתחום.
פרוטוקול קיוטו הוא אחד ההסכמים החשובים בזירה הבינלאומית כיום. אולם, ספק אם היעדים השאפתניים שהוצבו במסגרתו לפני פרוץ המשבר הכלכלי יוסיפו להתקיים גם עתה. לא נותר אלא להמתין ולראות האם ישכילו נציגי המדינות בפוזנן לנצל את סוגיית האקלים ככלי למינוף הכלכלה העולמית או שמא יושם הנושא בהקפאה לשנים הקרובות.
-
הכותבת היא שותפה וראש תחום איכות הסביבה במשרד הרצוג פוקס נאמן
המיתון והמאבק בהתחממות הגלובלית
רות דגן
2.12.2008 / 9:28