>> כ-3 מיליארד דולר מולבנים בישראל מדי שנה - 3% מהתל"ג השנתי, כך מעריך יאיר דגן מנכ"ל חברת אמנט המתמחה במניעת הלבנת הון והשימוש בו למימון טרור. לדבריו, הכסף המולבן נובע מסחר לא חוקי, בין היתר בסמים וביהלומים ומהימורים, גניבות ומעשי שוד. כספים אלה מוזרמים באמצעים מתוחכמים למערכת הכלכלית הלגיטימית של המדינה.
הערכות מומחים לגבי סכומי הכסף המולבנים ברחבי העולם מדי שנה נעות בין 500 מיליארד דולר ל-2.1 טריליון דולר. לדברי דגן, הפעיל בתחום כ-20 שנה והיה בעבר ראש מדור סחר חוץ בבנק הפועלים באגף תוכנה, נהוג לחשב את הסכומים המולבנים לפי 2.5%-5% מהתל"ג של מדינה מערבית. שיטות הלבנת ההון מתפתחות במקביל לטכנולוגיות הקיימות בשוק וכמות ההונאות הכלכליות צפויה לגדול בשל המשבר הכלכלי.
לדבריו, "בעקבות המשבר יהיו עליות חדות בהונאות כלכליות. מחקרים מראים שמשבר כלכלי עוזר לפשע מאורגן, זה לא אומר שתהיה יותר פשיעה, אלא שארגוני הפשע מתחזקים מבחינת יכולת מתן אשראי בשוק אפור, ובעזרת רכוש וכסף נזיל הם יכולים להשתלט על נכסים לגיטימיים המוצעים במחיר נמוך".
למי שעדיין מטיל ספק בדבר, דגן מקפיד להבהיר כי "בכל פעם שיש משבר כלכלי הפשע המאורגן מתחזק. בישראל, בגלל מחנק האשראי, יותר אנשים חייבים כספים בשוק האפור, שימשיך לפרוח כל עוד אנשים לא יוכלו לקבל אשראי במקום אחר", מזהיר דגן ופורט את תחזיתו השחורה למעשים עבריינים פוטנציאליים. לדבריו "כמות תרגילי העוקץ תגדל ותופעת גניבת הזהויות עלולה להתגבר. למשל, נרשמת בעולם עלייה במשלוח הודעות מייל שבהן גורמים עברייניים מכניסים את הנמען לאתר שנראה ממש כמו אתר של הבנק שבו הוא נדרש למלא פרטים מזהים וככה הם מרוקנים את החשבון שלו".
אם לא די בכך, דגן אומר כי תופעת ה-Money Mules מתחילה להופיע גם בישראל - Money Mules הם אנשים שמקבלים מגורמים עברייניים כספים לחשבון הבנק שלהם ומעבירים אותם הלאה לחשבונות אחרים, של העבריינים, בניכוי עמלה. לרוב פועלים עבריינים עם כמה אנשים כאלה, שלכל אחד מהם הם מעבירים סכום קטן יחסית.
מלבינים בכספונט
לקראת כנס שיקיימו מחר חברת אמנט והחברה הבריטית World Check בנושא מניעת הלבנת הון, מונה דגן את השיטות להלבנת הון שעוברות מתחת לרדאר - אלה שלמערכת אכיפת החוק בישראל עדיין קשה מאוד להתמודד עמן. אחת ההלבנות הנפוצות, מתברר, מתרחשת במכולת השכונתית. מאות מכשירי הכספונט שהוצבו בעסקים בישראל הם יעד פשוט למדי להלבנת כסף. את מכשירי הכספונט שוכר בעל העסק מחברה המספקת אותם ומטעין בכסף שלו. לאחר מכן, חברה המבצעת סליקות כרטיסי אשראי מחייבת את מי שמושך כסף מהמכונה בסכום שמשך, בתוספת עמלה. במקביל, מזכה החברה את הסוחר שהציב את הכספונט בסכום שנמשך בתוך שלושה ימי עסקים ישירות לחשבון הבנק.
לדברי דגן, "במלים פשוטות אמרו לסוחר: תכניס את המזומנים שלך לקופסא ואנחנו נפקיד לך אותם בבנק. אותו סוחר יכול להכניס לקופסא כסף שהרוויח בעבירת סמים, והכסף יופקד לו בבנק באופן לגיטימי". לפי דגן, אף גורם לא בודק מה מקור הכסף שהוכנס לכספונט וגם לא ניתן לבדוק זאת. עם זאת, הוא מעריך שרשויות האכיפה ערות לבעייתיות הזו ובוחנות את הסוגייה. כדי להתמודד עם הפירצה, דגן ממליץ להסתכל על כל הזיכויים המועברים ללקוחות ששכרו כספונטים ולבחון אם יש בהם משהו חשוד. "אם בעל עסק עם פידיון נמוך הפקיד בכספונט 100 אלף שקל בלי למשוך קודם לכן כסף מחשבון הבנק שלו - זה חשוד", אמר דגן.
סכנת כרטיסי האשראי האנונימיים
טכנולוגיה נוספת המשרתת את מלביני ההון הם כרטיסי אשראי אנונימיים נטענים - כרטיסים המוגבלים בסכום מקסימלי של 1,000 שקל בישראל על פי צו בנקאי. מי שמעוניין לרכוש את הכרטיס צריך להפקיד כסף מזומן, ובתמורה הוא מקבל כרטיס פלסטיק ובו הסכום שהופקד. כדי להבהיר את גודל הבעייתיות אומר דגן: "הלכתי לסניף דואר וביקשתי לקנות כרטיס אשראי מוטען ולא ביקשו ממני שום פרט מזהה. שאלתי אם אני יכול לקנות 100 כרטיסים והפקידה אמרה לי בחביבות שאגיד לה מראש מתי ברצוני לבצע את ההזמנה כדי שתוכל להזמין כמות כזו. באף שלב לא ביקשו ממני שום פרט מזהה".
אם לא די בכך, ממשיך דגן: "מלבין כספים שיש לו גם עסק לגיטימי יכול לרכוש כרטיסים כאלה במזומן שהגיע מפשיעה, לגהץ את הכרטיסים אצלו בעסק וכך הכסף יופקד אצלו בחשבון". לדברי דגן, שוק כרטיסי האשראי האנונימיים בארה"ב מוערך ב-200 מיליארד דולר, אך בישראל אין עדיין הערכה לגבי היקף השוק מכיוון שהם חדשים יחסית.
האם המוסדות הפיננסים עושים מספיק כדי למנוע הלבנת הון דרכם?
"הבנקים כן, כי הם מפחדים. פרשת הלבנת ההון בסניף הירקון של בנק הפועלים הסבה נזק תדמיתי רב לבנק בכל העולם. בנקים אחרים חוששים לעבוד עם בנק שהיה מעורב בהלבנת הון, לכן הבנקים הפנימו את מניעת הלבנת הון. כמעט כל הבנקים קיבלו עיצומים כספיים מהרשות לאיסור הלבנת הון בגלל חריגות כאלה ואחרות בדיווח על הלבנת הון". לדברי דגן, חברות הביטוח מפגרות אחרי הבנקים ביישום תוכנית מניעת הלבנת הון בארגון. "סדר העדיפויות שלהן שונה - קודם פיקוח על קופות הגמל ורק אחר כך על הלבנת הון". עם זאת, הלבנת הון דרך חברת ביטוח קשה יותר.
יאיר דגן: "צפוי זינוק בכמות ההונאות הכלכליות והלבנות ההון"
מאת הילה רז
2.12.2008 / 9:07