>> קשה לקנא באילן לוין: רק לפני שלושה חודשים נכנס לתפקידו החדש כממונה על השכר במשרד האוצר, ובשבוע שעבר כבר עבר טבילת אש אכזרית במיוחד. מעל לראשיהם של לוין ובכירי משרד האוצר, נפסקה לרופאים - אחד הסקטורים הגדולים בשירות הציבורי - תוספת שכר של 24.2%. עלותו המשוערת של מהלך זה היא 1.5 מיליארד שקל בשנה, וההשלכות שלו על סכסוכי עבודה נוספים במגזר הציבורי עדיין לא התבררו.
לוין לא הסתיר את אכזבתו ואת מורת רוחו מהתוצאה. הוא אמנם הצטלם לצד שלושת הבוררים - דוד בלומברג, רוני מילוא ואורי נייגר - אך סירב לחתום על פסק הבוררות. עוד באותו ערב הוא הכריז כי "זו תוצאה קשה ומאכזבת מאוד לכלכלה הישראלית, בימים של משבר, פיטורים וקיצוצים".
הפגישה עם לוין, שזהו הראיון הראשון שלו מאז שנכנס לתפקיד, התקיימה כמה ימים לאחר אותו יום סוער שבו פורסם פסק הבוררות, ובבוקר בו הופיע ב-TheMarker ראיון עם מנהיגי הרופאים, שחגגו את ניצחונם. לשיחה עם לוין הצטרפו יוסי כהן, המשנה הוותיק לממונה על השכר באוצר, שליווה את הליך הבוררות מראשיתו, ועו"ד קובי אמסלם, היועץ המשפטי של אגף השכר. זה הצוות שניהל את הבוררות מטעם המדינה.
למרות האווירה המחויכת, האכזבה של שלושתם מפסק הבוררות אינה מוסתרת. "אין שום בשורה בפסק הזה", אומר כהן, "העלאת השכר נוגעת לכלל הרופאים, בלי שהם נתנו דבר בתמורה ובלי שתוקן איזשהו כשל שוק. לדוגמה, הבוררים לא חייבו את הרופאים להחתים שעון נוכחות, לא חייבו מומחים לעשות תורנויות, לא נתנו יותר כסף לרופאים בפריפריה כדי לעודד מעבר לשם ולא אישרו לקופת חולים כללית לחתום על חוזים אישיים. אם זה היה קורה, היינו אומרים דיינו - אבל הבוררים פשוט אמרו לרופאים: 'תישארו כמו שהייתם, אל תשנו דבר'".
לדברי לוין, לבוררות הזאת יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת. "שירותי בריאות כללית, שמעסיקה יותר מ-7,500 רופאים, עלולה להתמוטט", הוא מזהיר. "תוך חודשים ספורים תידרש הקופה להעלות שכר ב-10%, כמעט ללא מנגנוני פיצוי ומבלי שהתקבלה אף לא אחת מבקשותיה. ההחלטה הזאת שולחת את הקופה למצולות, ואומרת לה לנסות לעלות לבד על פני המים.
"גם המדינה נקלעת כאן לבעיה קשה", מוסיף לוין. "בשיא המשבר הכלכלי אנחנו צריכים לשלם 740 מיליון שקל ב-2009 (כל אחוז של תוספת לשכר הרופאים שווה 32 מיליון שקל, רל"ג). לזה צריך להוסיף עלויות למעסיק, השלכה על מגזרים אחרים והשפעות נוספות. לא הגיוני לצפות שהמגזר הציבורי יעמוד בתשלומים כאלה".
העם עם הרופאים
למרות הנבואות האפוקליפטיות של אנשי האוצר, מאז פרסום פסק הבוררות התמלאו אתרי האינטרנט בטוקבקים התומכים באופן גורף בהעלאת שכר הרופאים. הגולשים, כך נדמה, ממש לא מתרשמים מהאמירות על רופאים עשירים שיקבלו תוספת שכר נדיבה מדי בשיא המשבר; מבחינתם, הרופאים ראויים לכל תוספת.
נראה שלמרות כל מה שאתם אומרים, הציבור מביע את עמדתו החד-משמעית - שלרופאים מגיעה תוספת שכר.
כהן: "אספר לך סיפור: פעם עליתי לשידור ברדיו, בהשתתפות רופאים. לאחר השידור התקשר אלי שר בישראל והודה לי על העבודה הקשה שעשיתי, לאור העובדה שעוד לפני תחילת השידור יותר מ-50% מהמאזינים היו בעד הרופאים. רופאים נתפשים כמלאכים בחלוק לבן שמצילים חיים, וזה נכון. רוב הציבור בא במגע עם מערכת הבריאות, ולכן יש להם פינה חמה בלב לרופאים. מה שמאפשר לי להתגבר על הפינה החמה הזו הוא הגישה המקצועית".
לוין: "אנחנו לא נגד מתן תוספות שכר לרופאים, אבל הדבר חייב להיות ענייני, מבוקר ובשליטה. למשל, יש לתת יותר למתמחים ולרופאים בפריפריה, ולהנהיג החתמה של שעון נוכחות. כשלוקחים כסף טוב ומשתמשים בו באופן רע - כשמורחים תוספת שכר על כל המערכת בלי לשנות סדרי עולם - זה פספוס של המערכת הציבורית. הכי קל להגיד: 'הם עובדים קשה - בואו נשלם להם יותר', אבל ההשלכות יתבטאו מאוחר יותר בעליית שכר במגזר הציבורי כולו".
אתם מדברים על פספוס, אך הבוררים הפנו אצבע מאשימה אליכם ולכללית. לטענתם, דרישתכם להגביל את המנדט שלהם בסוגיות מסוימות כבלה את ידיהם ומנעה מהם את היכולת "לשנות סדרי עולם".
אמסלם: "הביקורת הזו מצערת, ועם כל הכבוד - אין לה שום יסוד. הרי לא אנחנו הגבלנו את המנדט של הבוררים, אלא הסכם הבוררות עצמו, ומאוחר יותר בית הדין לעבודה, הם שקבעו מה גבולות הגזרה ובאילו עניינים יכולים הבוררים לעסוק. הבוררים רצו מאוד לחרוג מהמנדט הזה, וקיוו שהמעסיקים יסכימו לכך, אבל לא הסכמנו. מדובר בעניינים שנמצאים בסמכותנו, ואנו לא לא מוכנים להתפרק מסמכות זו".
לוין: "גם אנחנו, כמו הרופאים, תלינו תקוות גבוהות מאוד בבוררות. הן למדינה והן לארגון עובדים לא קל להתפרק מהכוח שלהם ולהעביר את ההחלטה לצד שלישי, אך האמנו שהדבר יאפשר להגיע להחלטות שלא ניתן היה להגיע אליהן בדרך אחרת. למשל, החתמת שעון נוכחות. הרי כמעט לא אנושי לצפות מד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית, לחתום על סעיף המחייב רופאים להחתים שעון, ולהיתפש כמי שחרץ את גורלם של הרופאים לכך. אם זה היה מוחלט בבוררות, זה לא היה מוטל על כתפיו. אבל לצערנו הם השאירו גם את העניין הזה בחוץ".
למה בעצם כל כך חשוב לכם שהרופאים יחתימו כרטיס נוכחות? לטענתם, הרפואה היא מקצוע חופשי שלא יכול להיות תחום בכרטיס ושעון.
כהן:"יש בעיה קשה עם נוכחות הרופאים. לדוגמה, בביקורת שערך משרד הבריאות לפני כמה שנים באחד מבתי החולים נמצא שבשעה 15:00 נכחו רק 10% מ-42 הרופאים שנבדקו - זה מלמד משהו על המערכת, שהוא בעל משמעות רבה מבחינת השירות לציבור; זה אומר שעיקר הכוח הרפואי לא נמצא במערכת בלב יום העבודה. בדו"ח האחרון של מבקר המדינה היו ממצאים דומים".
מסכימים על הבעיה - לא על הפתרון
באופן מפתיע, הרופאים והאוצר דווקא מסכימים ביניהם בכמה עניינים, ואף יש חפיפה בין עמדותיהם. אחת הבעיות שלגביהן שוררת הסכמה בין הצדדים הוא המקצועות הרפואיים הנמצאים במצוקה - כמו כירורגיה כללית, פתולוגיה ורפואה פנימית. מקצועות אלה סובלים ממחסור קשה ברופאים מסיבות שונות, בהן תדמית לא יוקרתית; לחצים וקשיים יוצאי דופן; ויכולת השתכרות מוגבלת, בשל חוסר האפשרות לפתוח מרפאה פרטית.
ואולם אף שהצדדים מסכימים על הבעיה, הם רחוקים מלהסכים על הפתרון. בעוד שאנשי האוצר סבורים שהפתרון הוא הלוואות ומענקים למי שיבחר במקצועות אלה, הרופאים טוענים כי המענה היחיד לבעיה הוא תוספת שכר.
"שימור של כוח אדם איכותי באמצעות מענקים הוא דבר מקובל מאוד הפועל בהצלחה, למשל בתעשייה האווירית, אך הרופאים פסלו זאת על הסף", אומר כהן. "זו שיטה שמאפשרת להימנע מפירוק של מערכת השכר. הרי אם אתה מסיט מתמחים למקצוע מסוים, למשל להרדמה ולכירורגיה, תוך כמה שנים ייווצר לך מחסור במקצוע אחר. הפתרון צריך להיות זמני ולשלב כמה דברים: מתן מענקים, תכנון של מרכזי התמחות והגדלה של היצע התלמידים בבתי הספר לרפואה בישראל".
לדברי לוין, יש הסכמה עקרונית בין האוצר לרופאים גם בעניין של "פול-טיימר" - רופאים שיקבלו שכר גבוה תמורת התחייבותם להקדיש את כל זמנם למשרה בבית החולים. "זה ישליך על רמת הרפואה בישראל", מסביר לוין, "אך אנו רוצים לעשות זאת בפינצטה, כי יש מגבלה של משאבים ואין בכך צורך בכל התחומים. הרופאים, לעומת זאת, מתעקשים לאפשר זאת לכל מי שירצה.
"גם בעניין של תורנות מומחים יש הסכמה כי מדובר בדבר חיוני", מוסיף לוין, "לכן ציפינו שהוא יהיה חלק מפסק הבוררות, אבל הרופאים התנו זאת בתוספת תקנים וכוח אדם".
כהן מביע אף הוא תסכול מהתנגדות הרופאים לשינוי: "הניסיונות שלנו לבצע שינויים עם הרופאים נתקלים פעם אחר פעם בעמדות קיצוניות ונוקשות כל כך, שכמעסיק אני אומר לעצמי - עדיף לי המצב הקיים. אתה לא יכול להכניס אפילו גפרור או לעשות סדק, בלי שמגישים לך חשבון בלתי נסבל מבחינת הקופה הציבורית".
ואולם לוין אופטימי: "לשמחתנו, רפואה היא עדיין מקצוע מבוקש מאוד", הוא אומר. "ובכלל, חשוב לזכור שלא כל דבר נמדד בכסף. חלק מהנכסים שיש לנו כמעסיקים הם ההתנסות והיוקרה שמקבלים רופאים במערכת הציבורית. כל המגזר הציבורי מבוסס על זה - גם כלכלנים מגיעים למשרד האוצר כי הם צוברים ניסיון ורוכשים ידע. המעסיק הציבורי יכול להשתמש ביתרון הזה".
בוררות או הגיגים?
החלטת הבוררים להעלות את שכר הרופאים ב-24.2% (כשכלל הרופאים יקבלו 23.5%, והרופאים במקצועות האקוטיים יקבלו 31.8%) התבססה על הסכם השכר שנחתם בתחילת השנה בין המדינה לחברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות. "אם בסכסוך עם חברי הסגל האקדמי הסכימה המדינה למתן תוספת שכר בשיעור של 24.2%, על אחת כמה וכמה שבסכסוך כמו זה, שבו הרופאים מוותרים על זכות השביתה, קל יהיה להצדיק תוספת שכר זהה לזו שניתנה לסגל האקדמי", נימקו הבוררים.
ואולם אנשי האוצר אינם מקבלים את המשוואה הזו, ומותחים ביקורת קשה על הבוררים. "העתקה אוטומטית בין קבוצה ששכרה לא עלה (המרצים) לקבוצה ששכרה עלה (הרופאים) היא עצימת עיניים והתעלמות מהנתונים", אומר כהן. "הרופאים טענו ששכרם נשחק ב-19.66% מ-99', והבוררים אמרו ששכרם נשחק ב-16.6% מיולי 2000 - אבל זה פשוט לא נכון. לפי החישוב שלנו, שכר הרופאים עלה ריאלית ב-6.17% מעל למדד מ-99'. את הטעות הזו לא הצלחנו להסביר להם לאורך כל הדרך, וכשביקשנו לראות את התחשיב, הבוררים נעלבו וסירבו".
לדברי אמסלם, הבוררים נקטו גישה מכניסטית ולא מנומקת. "נוסחת החישוב של שחיקת השכר נשארה בגדר סוד - אין בפסק הבוררים נתונים, אלא רק אמירה. הרי יש הבדלים רבים בין צורת ההעסקה של הסגל האקדמי לזו של הרופאים, ואפילו הבוררים ציינו את זה. אז מה פתאום לתת אותה תוספת? זה תהליך בוררות מסודר או הגיגים?".
המרצים שבתו במשך חודש וחצי, וכמעט הביאו לביטול שנת הלימודים. הרופאים לעומתם שמרו על שקט תעשייתי במשך שמונה שנים ולא שבתו. אין לזה ערך?
כהן: "אנחנו מעריכים את זה, אבל בשנים האחרונות כל השירות הציבורי פועל בשקט יחסי. ההסתדרות, שהיא ארגון העובדים הגדול במדינה, קיבלה תוספת שכר של 5% בלבד בגין התקופה שבין ינואר 2002 לסוף 2009, אף שלא קיימה שביתה על שכר. חוץ מזה, כבר שילמנו לרופאים על השקט הזה כשחתמנו על הסכם הבוררות ביולי 2000. הם קיבלו אז תוספת שכר של 13.2% - הרבה יותר ממה שקיבל המגזר הציבורי - בזכות ההתחייבות שלהם לא לשבות. אי אפשר לצפות מאתנו לשלם פעמיים על השקט הזה".
הימור שנכשל
הפנייה לבוררות בשנת 2000 היתה הימור גדול של הרופאים והאוצר גם יחד; הימור שבעיני האוצר נראה כיום כמקח טעות. כעת מתחילים אנשי אגף השכר ללמוד ולנתח את השלכותיו של פסק הבוררות על אוצר המדינה, ושואלים עצמם "איפה טעינו", או ליתר דיוק, איפה טעו הבוררים.
"בדיעבד, היו צריכים למנות שופט בדימוס לכהן כבורר", אומר לוין. "ברגע שלוקחים אנשים שאינם בקיאים מספיק בעולם המשפט ונותנים להם להתנהל באופן עצמאי, הפרוצדורות בורחות לכולם מהידיים - והתוצאה בהתאם".
לדברי כהן, התסכול הוא עצום: "זה מצב בלתי נסבל, כשמכניסים מערכת כל כך יקרה לבוררות, ועמדה של אחד הצדדים לא נשמעת. אפילו העובדות שהבאנו לבוררים לא התקבלו בלב פתוח ובנפש חפצה - זו תחושה של חוסר אונים".
אבל אתם הסכמתם על זהות הבוררים, לאחר מיון קפדני. כעת, כשהם מקבלים החלטה שלא נוחה לכם, הם לא בסדר?
אמסלם: "כבר בשלבים מוקדמים למדי ראינו שזה הולך לכיוונים שונים מכפי שחשבנו. כשאתה בוחר צוות של שלושה בוררים מכובדים וידועי שם, אתה לא מניח שההתנערות מהפרוצדורה תהיה הנחת העבודה שלהם. יש לכך דוגמאות רבות, כמו קבלת מסמכים מהרופאים שלא הועברו לעיונינו ובלי שידענו על קיומם, או סירוב לחשוף תחשיבים ומסמכים חיוניים. אין לנו טענה אישית נגד הבוררים, אך בהחלט יש מקום לשפר את ההליך, כי הוא היה רחוק מלהיות משביע רצון".
אז מה הלאה? האם הביקורת שלכם סוללת את הדרך לבקשה לביטול פסק הבוררות?
לוין: "אנחנו שוקלים את דרכנו, לומדים את פסק הבוררות ומנתחים אותו. ברור שזו אחת האפשרויות, אך זו החלטה קשה כי אנחנו לא רוצים להצטייר כמי שמתייחסים בזילות לעצם ההליך. אנו חתומים על הסכם, והמדינה מכבדת הסכמים".
דוברת הבוררות, גלי גבאי, מסרה בתגובה: "הבוררים הביעו את עמדתם במלואה במסגרת פסק הבוררות".
מההסתדרות הרפואית נמסר: "זה אבסורד לבוא אלינו בטענות. הבוררות היתה פספוס אדיר בגלל המעסיקים. היתה הזדמנות יוצאת מהכלל לשנות שורה של עניינים - והם סירבו. מי שחושב שאפשר לעשות רפורמות במערכת ושהרופאים ישלמו עליהן, טועה. חבל שהם לא רואים את טובת המערכת לנגד עיניהם".
"בוררות הרופאים היא פספוס - לקחו כסף טוב והשתמשו בו באופן רע"
מאת רוני לינדר-גנץ
3.12.2008 / 7:06