"הצבא הוא לא מוביל טכנולוגי"

>> מלחמת לבנון השנייה היתה שדה ניסוי לטכנולוגיות חדשות רבות שהשתלבו בצה"ל בשנים האחרונות. עם זאת, לא רק פוליטיקאים ובכירי הצבא סבלו מההפסד - גם האמצעים הטכנולוגיים ספגו לא מעט האשמות.

האמצעי הטכנולוגי המפורסם ביותר היה טלוויזיית הפלזמה, שנהפכה לסמל לנתק בין הדרגים הבכירים לנמוכים. בכירי צה"ל הואשמו בכך שהעדיפו להישאר ספונים בחדרי ניהול המלחמה ולצפות בפעילות בשטח על מסכי ענק במקום לבלות בין החיילים הפרוסים בשטח.



סא"ל ליאורה שכטר (41), המפקדת החדשה של לוט"ם (אגף התקשוב וטכנולוגיות המידע בצה"ל), מודה: "כן - אני מהאחראים על הפלזמות". למעשה, הקשר הישיר שלה לפלזמות הסתיים זה מכבר. לפני כשלושה חודשים מונתה שכטר למפקדת לוט"ם והיא אחראית על קביעת אופן ביצועם של פרויקטים צה"ליים. בנוסף, "אני מחפשת טכנולוגיות חדשות, כשהמטרה היא איתור של טכנולוגיות מתפתחות כדי להפוך אותן ליכולות מבצעיות".



תפקידו של אגף התקשוב לא מסתכם בחשיפת טכנולוגיות חדשות. האגף אחראי גם לטיפול בבעיית הבזבוז בהקצאת משאבים: "כמעט לכל זרוע יש מטה תוכנה. ריבוי הגופים יוצר בעיית כפילויות בהשקעת משאבי פיתוח", היא אומרת. חלק מהפיתרון לכך הוא "תקינה כלל צה"לית באמצעות ועדות ייעודיות".



נשארים בפלזמות



אל הצבא הגיעה שכטר, שגדלה בצפת, כעתודאית. "נכנסתי ישר לתחום המחשבים ועסקתי לאורך השנים בפיתוח", היא מספרת. כיום היא מתגוררת במושב שדי חמד. "הגעתי לתפקיד מתחום מערכות המידע המבצעיות ומערכות לסימולציית שדה קרב ומתחום הפיתוח של תוכנות שליטה ובקרה - אותן פלזמות. הפלזמה, אגב, מאפשרת למפקדה לראות את מהלך הדברים ולשלוט בהם וההשתלבות בשטח היא החלטה אישית של המפקד. המערכות שפיתחנו נותנות דיווידנדים ביום יום - גם בביטחון שוטף וגם בלחימה ביעילות גבוהה. הפלזמות לא הורדו בעקבות מלחמת לבנון השנייה".



במסגרת לימודי התואר השני שלה, החלה שכטר לעבוד על תזה בנושא מיקור חוץ של צרכים צבאיים. "בחנתי את ההבדלים בתהליכי קבלת החלטות בסביבה האזרחית לעומת הסביבה הצבאית. התזה עדיין לא הושלמה, אך התוצאות יתייחסו למשמעויות של שימוש במיקור חוץ בעבור ארגון גדול העוסק בפיתוח תוכנה", היא אומרת. המחקר של שכטר נוגע באופן ישיר למציאות הצה"לית. אירועי מלחמת לבנון השנייה היו תזכורת כואבת למי שחשב שמיקור חוץ יוכל לפתור את כל בעיות הצבא. "אחרי המלחמה, הצבא שינה את היערכותו בנוגע להעסקת גופים אזרחיים", מספרת שכטר. "המלחמה הבהירה את הבעיות, כמו למשל הגעה לאתרי לחימה. היו מקרים במלחמה האחרונה שבהם עובדי חברות אזרחיות שעמן עבדנו יכלו להגיע רק עד לפיקוד צפון ולא עד לשדה הקרב".



עם זאת, שכטר אומרת כי צה"ל בחר להמשיך לעבוד עם חברות אזרחיות בתחומים שלא דורשים סוג כזה של אינטגרציה או מעורבות עם מערכות הפרוסות בשטח. "התחזוקה והפיתוח של מערכת השליטה והבקרה של הגופים המטכ"ליים, למשל, נותרה בידיים של נס טכנולוגיות. כל מקרה נבדק באופן פרטני".



"אנחנו לומדים מהשוק על טכנולוגיות חדשות"



ואולם, למרות הבעייתיות הכרוכה בפעולה עם גופים אזרחיים, לא בטוח כי צה"ל יוכל לענות על צרכיו המלאים תוך שימוש אך ורק במשאביו הפנימיים. "הצבא כיום הוא לא מוביל טכנולוגי", טוענת שכטר. "פעם המצב היה הפוך, אך כיום אנחנו לומדים מהשוק על טכנולוגיות חדשות.כמובן שאנחנו עדיין מובילים בגזרות מסוימות, כמו תקשורת מאובטחת, חסינות לתנאי שטח והגנות בלוחמה אלקטרונית, אך זה לא המצב בכל התחומים", אומרת שכטר.



העובדה שצה"ל לא מוביל טכנולוגית אינה הבעיה היחידה שלו בזירה זו. "מצד אחד יש יתרונות במוטיווציה של המפתחים הצעירים שמגיעים לשרת ביחידות הטכנולוגיות", היא אומרת. "אך תוחלת החיים של התפקיד - בין שנתיים לשלוש - מקשה על תהליך ההתמקצעות. הצבא צריך ליצור מנגנונים שיאפשרו לו להתגבר על אורכם של תהליכי ההכשרה".



משכורות נחותות לעומת השוק האזרחי



למרות דיווחים על פיטורים בהיי-טק, מה יחסו של הצבא לתחרות מול פיתויי השוק האזרחי?



"זאת שאלה קשה. אנחנו לא מסוגלים להשתוות למשכורות בשוק האזרחי, אך כדי להתגבר על זה אנחנו מתמקדים בערוצי התרומה, בהתקדמות מקצועית, בעניין בעבודה וגם מציעים הטבות למצטיינים, כמו רכב ותגמולים כספיים. חוץ מזה, גם הציונות משחקת תפקיד".



הצבא ינצל את המשבר כדי למשוך כוח אדם איכותי ממפוטרי המגזר האזרחי?



"לאורך שנים, הצבא פועל במגמת התייעלות. יש מגמה של קיצוץ. מורידים תקנים וכוח אדם ואין צפי להיפוך המגמה".