חקלאות ישראלית

קורס חדש שמטרתו להכשיר ישראלים לעבודה חקלאית ייצא לדרך בתחילת שנת 2009. הקורס תוכנן על ידי משרדי התמ"ת והחקלאות, בהתאם למדיניות הממשלתית לצמצום העסקת עובדים זרים בישראל, ובימים אלו מגובשים פרטיו האחרונים. הקורס ממומן על ידי האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת ופתיחתו הנה חלק מיוזמה מיוחדת להחזרת הישראלים לעבודה בחקלאות.

מנהלת האגף לתכנון כלכלי ברשות לתכנון במשרד החקלאות, תניב רופא: "התמרוץ נועד לאפשר יצירת תנאים לכניסת ישראלים לענפי החקלאות, תוך הקטנת הנטל הנופל על המעסיק בתקופת הכשרת העובד. המטרה העיקרית שלנו היא לעודד ישראלים לחזור לעבוד בחקלאות בעבודות הקבועות הנדרשות בענף".

משתתפי הקורס יקבלו דמי קיום במשך כל תקופת ההשתתפות בקורס בגובה של עד 2,000 ש' לחודש, וכן יעברו השמה למשקים חקלאיים. לאחר מכן, יקבלו מענקי התמדה, רק במידה וישתלבו בעבודה חקלאית ויתמידו בה לתקופה העולה על 3 חודשים. ישראלים שישולבו בעבודה חקלאית במשך לפחות שלושה חודשים יקבלו מענק בגובה של כ- 3,000 ש' ואלו שימשיכו בעיסוק החקלאי במשך שנה יקבלו מענק נוסף בגובה של כ- 5,000 ש' נוספים.

במסגרת הקורס, שיכלול כ- 450 שעות לימוד, ילמדו המשתתפים על שיטות גידול וטיפול, תוך התמקדות בענפי הירקות והפרחים. המשתתפים ילמדו ויתנסו בשימוש בציוד ובאמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות החקלאות הישראלית, יעברו סדנאות ויערכו סיורים מקצועיים בשטח, בין המשקים השונים.
בסיום הקורס, ישולבו המשתתפים במסגרות עבודה מעשית למשך כחצי שנה לפחות. בתקופה זו ירכשו ניסיון בענפי הירקות והפרחים, בהתאם להחלטתם ותחום ההתמחות שבחרו מבין השניים.

אסף פרחי, חקלאי משדה ניצן, לא הסתיר את תמיהתו בנושא:

מה אתה חושב שיקרה עקב הנושא של עידוד ישראלים לעבודה בחקלאות?
"זה קישקוש ופלצנות של אנשי משרד שלא היו בשטח. אף ישראלי, ביניהם גם אני גם, לא היה מחזיק במשרה הזו יותר משנה, כי זו פשוט עבודת כפיים קשה. אני לא מכיר הרבה שיעשו את העבודה הזו, כי היא פשוט עבודה שחורה."

ואם משרד העבודה יתן תמריצים?
"התמריצים לא יעזרו כי אף אחד לא ירצה לעשות את העבודה הזו. היו הרבה נסיונות של ישראלים בעבודה חקלאית אבל רובם הם המנהלים של תאילנדים, והם עובדים פחות קשה. שום ישראלי לא יכנע לתמריץ."