לטייקונים אף אחד לא ייקח את הבית

>> איציק וצביה, שמות בדויים, אבל אנשים אמיתיים, הם זוג צעיר בני 40 עם שני ילדים בגיל ההתבגרות ומשכנתא של 4,000 שקל בחודש. לפני כמה חודשים הם לא עמדו בהחזר התשלומים החודשי של המשכנתא כי לא היה להם מספיק כסף.

איציק, שיפוצניק, עובד מאוד קשה. בשש בבוקר הוא יוצא לעבודה בשטח, ולא למשרד. העבודה שלו היא פיסית: לסחוב-לצבוע-לטפס-להרוס-ולבנות. בשמונה בערב הוא חוזר הביתה, במקרה הטוב. הוא עצמאי, ולכן לא תמיד יש לו עבודה. צביה טיפלה עד לא מזמן בילדים, אבל לא תמיד מגיעים ילדים, אז עכשיו היא התחילה לעבוד כמורה מחליפה, עם משכורת של 35 שקל לשעה, אבל לא מספיק שעות בחודש.



האמת, איציק וצביה אשמים. הם לא יודעים לנהל מספיק טוב את תזרים המזומנים שלהם. בשנים האחרונות הם לקחו יותר מדי הלוואות - מהמערכת הבנקאית וקצת גם בשוק החוץ-בנקאי, מהמשפחה בעיקר. אבל אז ההון העצמי שלהם נשחק כי ההוצאות גבוהות מההכנסות.



על מה הם מוציאים כסף? על מחשב לילדים, סנדוויצ'ים לבית הספר, מכנסי ג'ינס ונעלי ספורט. נעליים פשוטות, לא המותג הכי יקר, כי אין להם מספיק כסף, אבל בכל זאת כאלה שהילדים יוכלו ללכת איתם לבית ספר בלי להתבייש. ילדים, אתם יודעים. הם עצמם כמעט שלא יוצאים לבלות. הפעם האחרונה שהם היו בחו"ל היתה לפני המון שנים, רגע לפני שהתחתנו.



רק שלבנק ההסבר הזה לא הספיק, והוא גם לא התרשם מההצעה שלהם להחזיר 58 אגורות על כל שקל. "יש לנו ספר שעושה תספורת מצוין, תודה", אמרו להם הפקידים המעונבים, ומיד שלחו לאיציק וצביה מעקלים הביתה. הם באו כשהילדים היו בבית, ולקחו את הכל - את המחשב, מכונת הכביסה והמדיח. את האוטו איציק הבריח למקום אחר, כי אם ייקחו לו אותו, גם לעבודה שהוא מצליח להשיג לפעמים, לא יהיה לו איך להגיע.



את הטלוויזיה המעקלים השאירו כי היא היתה כבר ישנה וכנראה לא שווה יותר מדי.



עכשיו איציק וצביה מסתכלים בטלוויזיה, זו עם המסגרת החומה של תחילת שנות ה-90. בחדשות הם רואים שמשרד האוצר החליט להזרים כסף לבנקים, שיהיה להם לתת אשראי לציבור. אבל הם יודעים שהאשראי הזה לא יגיע אליהם, הוא יגיע לטייקונים האלה שכולם מדברים עליהם.



זה לא שהם לא מרחמים על הטייקונים. כי מי כמוהם יודע שלא קל להיקלע לחובות ובטח לטייקון שחייב המון כסף והוא לא יודע איך להחזיר. זה לא פשוט. איציק וצביה יודעים היטב מה זה לא לישון בלילה כי אין מאיפה להחזיר חובות.



צביה ואיציק לא טיפשים, הם מכירים את כל ה"בלה בלה" הרגיל שמדובר במבנה משפטי אחר, בחברה בע"מ ובשוק חופשי, והם יודעים שאי אפשר לדרוש מהבעלים של חברה ציבורית שידאג לכל הנושים.



אבל בכל זאת קצת מפריע להם שהם עצמם לא ישנים בלילה מהפחד הקיומי של להישאר עם שני ילדים ללא גג מעל הראש.



ואולם הטייקונים בסך הכל ימחקו חובות וימשיכו להתגורר בבתים המפוארים שלהם ולסעוד במסעדות פאר נחשבות. לטייקונים אף אחד לא ייקח את הבית, מקסימום יבקשו מהם להחזיר את המטוס.