>> מרדית ויטני, אנליסטית מבית ההשקעות האמריקאי אופנהיימר אשר צפתה את מחיקות המיליארדים של ענק הבנקאות סיטי, זיעזעה אתמול פעם נוספת את המערכת הפיננסית בוול סטריט. ויטני חזתה כי תעשיית כרטיסי האשראי בארה"ב תצמצם קווי אשראי בהיקף של 2 טריליון דולר ב-18 החודשים הקרובים, במטרה להפחית סיכונים ובעקבות שינויים רגולטוריים.
בעקבות התחזית של ויטני נפלו המניות של חברות כרטיסי האשראי בוול סטריט: אמריקן אקספרס נחתכה ב-15.7%, וויזה העולמית איבדה 8.6%.
האם התרחיש של ויטני עלול לפגוע גם בענף האשראי בישראל? מנהלי חברות כרטיסי האשראי המקומיות סבורים שלא, אך גם הם יודעים שההאטה במשק לא תפסח עליהם. למעהש, הם כבר החלו להרגיש זאת ברבעון הרביעי של השנה.
חיים קרופסקי, מנכ"ל ישראכרט, אומר כי התחזית של ויטני אינה תקפה לישראל, שכן מדובר בשווקים שונים לגמרי מבחינת ההתנהגות של החברות המנפיקות ושל הצרכנים. לדבריו, בשיטה הישראלית רוב האשראי שניתן הוא לטווח קצר, וניצול האשראי לטווח ארוך של הצרכנים הוא קטן יותר. בנוסף, לדברי קרופסקי, רוב האשראי ניתן ללקוחות בנקים, והבנק מכיר היטב את הלקוח ויכול לצמצם לו את המסגרת במקרה של בעיה. זאת בניגוד לארה"ב, שם יכולת ההחזר של הלקוח נבחנת מבלי להכיר אותו.
קרופסקי מוסיף כי בניגוד לארה"ב, שם נרשמה בחלק מהמדינות עלייה של 50% בשיעור האבטלה, בישראל מדברים על שיעור נמוך בהרבה. קרופסקי מזכיר עוד כי בארה"ב הפעילות של חברות כרטיסי האשראי בתחום האשראי החוץ-בנקאי גדולה, בעוד שבישראל מדובר על היקף של 3-3.5 מיליארד שקל בלבד.
בשנים האחרונות דיברו חברות כרטיסי האשראי על האשראי החוץ-בנקאי כמנוע צמיחה. מה יקרה בתחום עכשיו?
"זה עדיין מנוע צמיחה. עם בדיקה מדוקדקת של הלקוחות יכול להיות שיש כאן הזדמנות להגדיל את האשראי".
אתם מרגישים כבר בהאטה?
"אנחנו מרגישים האטה בקצב הגידול ברכישות כלי רכב ומוצרי חשמל, וכן במחזורי העסקות במסעדות. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 הצגנו גידול דו-ספרתי במחזורי העסקות, וזה לא צפוי להישמר ב-2009. עדיין נרשום גידול, כי יש לנו שוק כרטיסי אשראי חזק, אבל הוא יהיה חד-ספרתי".
ורדית גונדטר, סמנכ"לית שיווק בלאומי קארד, מסכימה כי השוק הישראלי שונה מהותית מהשוק האמריקאי, שכן רובו מבוסס על כרטיס שניתן על ידי הבנק ומנוהל מול מסגרות שהלקוח מנהל בבנק. בנוסף, רוב הכרטיסים מחויבים באופן מיידי. אמנם חל גידול במספר הכרטיסים החוץ בנקאיים ל-24%, אבל זה עדיין אחוז קטן מהשוק כולו.
לדבריה, עדיין לא נעשו שינויים במודל מתן האשראי. "לא עשינו שינויים בינתיים, אבל אנחנו נזהרים יותר, ואם תהיה הרעה נגיב", אמרה. "אנחנו עדיין לא רואים שינוי דרמטי במחזורי העסקות, רק ירידה בשוליים".
ישראל היא שוק אחר
גם בעז צ'צ'יק, מנכ"ל כ.א.ל, מסכים כי אפשר להניח שהתחזית הפסימית של ויטני לא נוגעת לשוק כרטיסי האשראי בישראל.
"אני זהיר, אבל המצב של כרטיסי האשראי בישראל שונה", אומר צ'צ'יק. "מספר הלקוחות שאינם לקוחות של בנקים ומספר הלקוחות שהנפיקו להם הרבה כרטיסים קטן משמעותית. אין ספק שכשלי התשלום יהיו רבים יותר, כי במיתון מוסר התשלומים יורד, אך ישראל היא מגרש משחקים שונה לגמרי מארה"ב, ואני לא חושב שנתגלגל למונחי המשבר שיש שם. המשימה העיקרית שלנו כרגע היא לנהל סיכונים באופן מושכל, ולוודא שלא ניתנים כרטיסים ללקוחות שלא מסוגלים לשלם".
תצמצמו את היקף האשראי שאתם נותנים?
"לא, אבל נקפיד על יכולת ההחזר וכל לקוח ייבחן לגופו. צריך להיות על המשמר גם מבחינת רמאויות, כי בתקופה כזו הנטייה לרמות גופים פיננסיים גדלה. שם ניתן השגחה יתרה".
האם אתם מרגישים את ההאטה?
"כן. ברבעון הרביעי יש גידול של 4%-5% במחזורי העסקות, לעומת קצב גידול של 10% קודם לכן".
גם אלון גלזר מלידר שוקי הון שומר על אופטימיות מבחינת חברות האשראי. לדבריו, המשבר שעליו מדברת ויטני בחברות כרטיסי האשראי בארה"ב לא צפוי להתרחש בישראל, מכיוון שעיקר הפעילות של חברות כרטיסי האשראי המקומיות היא בכרטיסי חיוב, ולא באשראי בהיקפים דרמטיים. גלזר מוסיף כי קיימים הבדלים גדולים מאוד בהיקפי המינוף של הצרכנים הישראלים לעומת האמריקאים. "ויטני מדברת על סגירה של קווי אשראי, אבל לדעתי חברות כרטיסי האשראי אפילו יגדילו את האשראי בתקופה הקרובה", אומר גלזר.
"אפשר להזכיר כי גם גם בתחום המשכנתאות, השוק המקומי לא נפגע מחגיגות מינוף בלתי מרוסנות כמו בחו"ל", אומר גלזר. "אין לנו משבר משכנתאות מקומי. המשבר היה בתיקי משכנתאות שנקנו בחו"ל. הבנקים בישראל נותנים משכנתאות ללווים טובים יותר ולכן ההתנהגות שלהם וגם של חברות כרטיסי האשראי מול משקי הבית טובה. ברור שאם יהיה משבר כלכלי נראה גידול בהיקף ההפרשות לחובות מסופקים ויותר לווים יתקשו לעמוד בהחזר התשלומים, אבל בסופו של דבר חברות כרטיסי האשראי ימשיכו להרוויח וימשיכו לתת אשראי למשקי הבית".
רמת הסיכון עלתה
בעוד בבורסה אין כמעט חברה שלא נפגעה - מבנקים, דרך חברות נדל"ן, ועד חברות תעשייה מסורתיות - בחברות כרטיסי האשראי המשיכו להדפיס כסף.
בחברת הייעוץ הכלכלי גיזה-זינגר-אבן מצאו כי ברבעון השלישי גדל מחזור העסקות בשוק האשראי בכ-10% לעומת הרבעון הקודם. בחברה מפנים את תשומת הלב לכך שצמיחת שוק האשראי ברבעון היתה גבוהה הרבה יותר מצמיחת הצריכה הפרטית בישראל (כ-2.8% במונחים ריאליים), ומסבירים זאת בכך שיותר גופים מאפשרים כיום תשלום בכרטיסי אשראי.
עיקר הגידול בפעילות כרטיסי האשראי נרשם בתחומי השירותים: שירותים ממשלתיים, פנאי ובילוי, שירותי ביטוח ושירותי תחבורה ותקשורת. הגידול בהיקף השימוש בכרטיסים נובע לפי החברה לא רק מהגידול בצריכה, אלא גם מהתרחבות בתחומי הפעילות במשק העושים שימוש בכרטיסי אשראי.
עוד עולה מההניתוח של גיזה-זינגר-אבן כי גם ברבעון השלישי של 2008 החברה המובילה בתחום האשראי הבנקאי היתה ישראכרט, המחזיקה בכ-50% מסך הכרטיסים הפעילים, ונהנית מרוח גבית של הבנק הגדול בישראל, בנק הפועלים, המחזיק בשליטה בחברה. כ.א.ל, שהיתה חלוצת מהפכת האשראי החוץ-בנקאי, נותרה המובילה בתחום זה, עם שיעור של כ-37% מסך הכרטיסים הפעילים בתחום.
בגיזה-זינגר-אבן מציינים כי סך הכרטיסים הפעילים בתחום האשראי החוץ-בנקאי גדל ברבעון השלישי בכ-4.7%, לעומת גידול של כ-1.4% בלבד בכמות הכרטיסים בתחום האשראי הבנקאי - מה שמעיד על המשך הצמיחה במועדוני הלקוחות.
לדברי האנליסטים אורי מרילוס ואסטרלה טלינקר מגיזה-זינגר-אבן, אף שהשפעות המיתון אינן ניכרות בתוצאות הכספיות של חברות כרטיסי האשראי, ניתן כבר לומר כי הסיכון בפעילותן גבר, בשל התרחבות שוק האשראי החוץ-בנקאי.
לדבריהם, נתוני העבר מראים כי בתקופות מיתון שיעור החובות המסופקים והאבודים בקרב העסקים הקטנים גבוהים מהותית משיעור החובות המסופקים והאבודים במשק, ובנוסף, מאחר שתחום האשראי החוץ-בנקאי ללקוחות פרטיים עודנו חדש יחסית, קיימים פערי ידע וניסיון בתחום זה - בעיקר בנוגע לדפוסי ההתנהגות של הצרכנים בתקופות משבר. פערים אלה עשויים, בעיקר בעידן של קשיים פיננסים, להגדיל את החובות האבודים של חברות כרטיסי האשראי מלקוחות אלה ולפגוע ברווחיות שלהן.
בגיזה-זינגר-אבן סבורים כי למרות המשך מגמת הגידול בפרמטרים העיקריים של פעילות חברות כרטיסי האשראי, העתיד שלהן עודנו לוט בערפל: הירידה הצפויה בצריכה הפרטית ורמת הסיכון הגלומה בתחום האשראי החוץ-בנקאי עשויות לגרום להרעה במצבן כבר בעתיד הקרוב.
ואולם, דווקא בעת הזו עומדת בפני חברות כרטיסי האשראי גם הזדמנות: החברות שישכילו למנף את הגידול הצפוי בביקושים לאשראי עשויות דווקא להרוויח מהמיתון באמצעות יצירת מנועי צמיחה משמעותיים.
ההאטה בצמיחה מגיעה לכרטיסי האשראי
שרון שפורר
4.12.2008 / 6:51