לפני חצי שנה נהרגה משפחה פלשתינית ברצועת עזה לאחר שפגזים שירה צה"ל פגעו בה בשוגג. זמן קצר לאחר מכן העלה תלמיד תיכון ממרוקו פוסט זועם ברשת החברתית מייטק (MYTecC) - פרויקט חינוכי שיזמה ענקית המחשבים סיסקו במטרה להעמיק את כישוריהם הטכנולוגיים של בני נוער מאזור הים התיכון וליצור קשרים חברתיים ביניהם. בין השאר כתב אותו תלמיד: "ישראל הורגת מדי יום מאה ילדים ברצועת עזה. הישראלים הם טובחים". הטקסט הזה היה גלוי לעיני כל המשתתפים ברשת החברתית, ובכלל זה גם לנערים ישראלים.
את האירוע הזה מכנה זיוה אבצוק, מנהלת תחום השקעות לטובת הציבור בחברת סיסקו, "מכונן". "מיד יצרנו קשר עם המדריכים במרוקו כדי להבין למה נאמרו כאלה דברים", היא מספרת. "המדריכים דיברו עם הנערים, והשיחה נסובה על חופש הביטוי - איך אתה יכול להגיד מה אתה חושב ומהם הגבולות. הסכמנו שצריך לדעת את העובדות וללמד איך להביע את דעתך בלי לפגוע באחר. בעקבות האירוע יצרנו אמנה, פרוטוקול של התנהגות באינטרנט. הנערים ניהלו שיחה וירטואלית על המקרה באמצעות וידאו, חתמו על האמנה ועד היום היא מוצבת בפורום" .
מייטק, שנוסדה לפני כשנה וחצי, היא הרחבה של פרויקט נטע. נטע נוסד לפני חמש שנים בשיתוף עם הסוכנות היהודית, קרן היסוד ועמותת תפו"ח, והוא מציע לתלמידי תיכון מאוכלוסיות מוחלשות בפריפריה שיעורים בתחומים כמו ניהול רשתות וטכנאות מחשבים. בשעות הפנאי הם תורמים לקהילה שבה הם חיים באמצעות לימוד מחשבים למבוגרים והקמת מרכזי שירות לתיקוני מחשב.
מתכונת המיזם יוצאה מישראל למדינות המזרח התיכון ואגן הים התיכון - מרוקו, מצרים, הגדה המערבית (מזרח ירושלים, שכם, ג'נין ורמאללה), טורקיה, קפריסין, פורטוגל ותימן - אף שזו מוגדרת כמדינת אויב של ישראל.
"שיתוף הפעולה מתקיים בתימן בזכות היותנו חברה בינלאומית", מסבירה אבצוק. "יש לנו מנהל מצרי שיכול להגיע לשם". בפרויקט, שבו סיסקו השקיעה עד כה חצי מיליון דולר, משתתפים 500 בני נוער ו-24 מדריכים, רובם סטודנטים למחשבים בשנות ה-20 לחייהם.
כמו שבט צופים מזרח-תיכוני
למרכזים השונים של פרויקט מייטק מגיעים בני נוער בני 14-16, הגדלים בבתים שבהם השימוש במחשב אינו דבר מובן מאליו. מדריכים שקיבלו הכשרה מיוחדת מעבירים להם שיעורים פרטניים בתחום באמצעות האינטרנט, כולל אינטראקציות בין המרכזים השונים, בעיקר באמצעות צ'ט ווידאו-צ'ט.
מעבר להקניית היסודות הטכנולוגיים, המטרה של מייטק היא להעמיק את ההיכרות בין בני נוער ממדינות שונות. לפעמים נדמה כאילו נערים מטורקיה, תימן, מרוקו וישראל משתתפים באותה פעולה וירטואלית של שבט צופים מזרח-תיכוני. "במרוקו, לדוגמה, הילדים מבשלים את המאכל המסורתי טאג'ין, והילדים בטורקיה יכולים להוריד את הסרט מהאינטרנט וללמוד איך לבשל", מספרת אבצוק. "הילדים מפתחים מילון שבעזרתו הם מלמדים זה את זה איך אומרים מלה אחת בשפות שונות".
אבצוק מדגישה שלא מדובר בעוד פרויקט שנועד לפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אלא במיזם בעל מטרות פרגמטיות ברורות. "הכוונה היא ליצור היכרות כבר מגיל צעיר", היא מסבירה. "בעוד 15 או 20 שנה הילדים האלה ייהפכו למנהיגים עסקיים, והם כבר יכירו עמיתים באזור שאתם הם יוכלו לעשות עסקים. הם לוקחים חלק במשהו שהוא גדול יותר מהמדינה שלהם. השלום לא נמצא על סדר היום, אבל אולי הוא יתגנב בדרך האחורית".
מייטק פועלת בישראל בשני מוקדים: נצרת ורמלה. בכל אחת מהערים האלה פועלות כיתות מעורבות של יהודים וערבים. אבצוק נעזרת בידע ובניסיון של מוסטפא מוראד, מנכ"ל העמותה האמריקאית One Global Economy הפועלת לצמצום העוני במדינות העולם השלישי באמצעות חינוך והעצמת אוכלוסייה.
"הנדוניה" שמוראד מביא עמו היא הקמת אתר אינטרנט הקרוי כוורת דבורים (Bee Hive, www.beehive.org). באתר זה מופעלת טכנולוגיה המזהה כל משתמש לפי מיקומו הגיאוגרפי וכל תוכן מותאם למקום שבו המשתמש נמצא ברגע נתון. אתר כוורת הדבורים משמש את בני הנוער בעבודתם עם הקהילה שבה הם חיים כאמצעי להכיר את האינטרנט לאנשים, בעיקר מבוגרים, שלעתים נרתעים מהשימוש בו.
"כוורת הדבורים מתבססת על חשיפה לתרבויות אחרות ועבודה עם אחרים", מסביר מוראד. "המטרה שלנו היא להעניק למשתמשים את הכלים המתאימים שיאפשרו להם, בין השאר, להתמודד בעולם הכלכלי של היום".
אבצוק מוסיפה כי "האינטרנט נתפש במזרח התיכון ובאפריקה ככלי מערבי המייצג תרבות מערבית. יש מקומות שבהם נוח יותר להגיע לאינטרנט עם אנשים מהקהילה שלך, עם תכנים שמשקפים את הקהילה הזאת".
מוראד ואבצוק מתכננים פרויקטים נוספים במדינות מרכז אפריקה. הכימיה ביניהם נובעת גם מהזיקה החזקה של שניהם לסוגיות חברתיות. מוראד, אדריכל במקצועו, הוא יליד העיר אלכסנדריה שבמצרים, בן למשפחת אריסטוקרטיה מצרית. הוא "אובססיווי לנושאים של צדק חברתי", כדבריו.
ב-1979 הוא עזב את מצרים לטובת לימודים באוניברסיטאות קולומביה ו-MIT בארה"ב, ולאחר לימודיו השתקע בארה"ב ועבד כמתכנן עירוני. בין השאר הוא היה מהנדס העיר בוסטון וייעץ לממשלת ארה"ב בנושאי תכנון. מוראד נשוי לאשה יהודייה ולשניים ילד בן 10. "רק תדמיין מה הולך שם בליל הסדר", מחייכת אבצוק.
אבצוק נחשפה לרעיונות של צדק חברתי בבית שבו גדלה. שני הוריה היו חברים בפ.ק.פ, המפלגה הקומוניסטית שפעלה ביישוב העברי בימי המנדט. היא היתה מנהלת מחקר ופיתוח בסיסקו והחליטה להיכנס למעורבות חברתית בעקבות רצח יצחק רבין. לאחר שנה שבה מילאה במקביל את שני התפקידים בחרה לוותר על הראשון. לדבריה, "החלטתי ללכת אחרי הנשמה", היא מסבירה.
החשיבות של מפגש אישי
מעבר לאידיאלים המשותפים, השניים אוחזים באמונה שהטכנולוגיה בכלל והאינטרנט בפרט הם הכלים שבעזרתם יכולים בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך לטפס במעלה הסולם החברתי. "עסקתי בפיתוח כל חיי, והבנתי שכל אחד רוצה לקחת אחריות על העניים - 'הם שלי, אנחנו מטפלים בהם'", מספר מוראד. "אנחנו מאמינים שהעניים צריכים כלים ומידע כדי לקבל החלטות מושכלות והם זקוקים להזדמנויות. דרך האינטרנט אפשר להגיע לעניים באופן ישיר, ובמקביל הם יכולים לנקוט פעולות למען עצמם. גישה, מידע והכשרה הם הכלים שנותנים להם את היכולת הזאת".
על אף האהבה לאינטרנט, שניהם יודו שלפעמים יש צורך במפגש פנים אל פנים כדי לזהות את הבעיות האמיתיות. מפגש שהתקיים לפני שנה וחצי במרקש שבמרוקו המחיש זאת היטב. כחלק מההכשרה הראשונית של המדריכים בפרויקט נדרש כל מדריך ללמד את עמיתיו משחק ממדינת המוצא שלו. מריאנה, המדריכה הפורטוגלית, לימדה את המדריכים האחרים משחק שבו כולם יושבים במעגל ושרים שיר, כשלאט לאט המעגל מתכווץ כך שבסופו כולם יושבים זה על ברכי זה.
"נאדה, המדריכה מתימן, התחילה להרגיש אי נוחות", מספרת אבצוק. "היא דתייה שלובשת רעלה והיא לא היתה יכולה לגעת בבחורים שמסביב, כך שהיא חשה מצוקה גדולה. היא הצליחה, איכשהו, לרחף באוויר. בשלב זה עצרנו את המשחק. הסברנו למדריכים שמריאנה אמנם התכוונה לטוב, אך היא לא הבחינה ברגישות התרבותית".
לדברי אבצוק, המקרה הזה לא מנע מנאדה להמשיך ולקחת חלק פעיל בפרויקט. יחד עם המדריכים מהמדינות האחרות היא פיתחה את הרשת החברתית של מייטק, שבאמצעותה מתכתבים החניכים.
"גם היום ממשיכים המדריכים להוסיף כל מיני יישומים לרשת החברתית", מספרת אבצוק. "נאדה חולמת לפתוח חברת תוכנה משלה, ואני בטוחה שהפעילות שלה כיום תעזור לה מאוד בעתיד. אלה בדיוק הדברים שמשקפים את הרוח של מייטק. אם משתמשים בטכנולוגיה נכון היא יכולה להיות עיוורת לצבעים ותרבויות וכך לגשר בין בני האדם".
לא מדבריםעל שלום
מאת שוקי שדה
4.12.2008 / 13:46