בסיס לתקווה בנגב

>> עד 2014 מתכנן משרד הביטחון להעתיק אל הנגב בסיסי הדרכה, מודיעין ותקשוב בהיקף של כ-25 אלף חיילים, שאליהם אמורה להתלוות אוכלוסייה אזרחית גדולה שתהגר בעקבות המהלך.



מחנה נבטים בדרום קלט לתוכו את בסיס חיל האוויר בלוד באוגוסט השנה; פעילות ההדרכה מצריפין תועבר לקריית הדרכה חדשה שבנייתה אמורה להתסיים ב-2012 סמוך לירוחם ובאר שבע; יחידות המודיעין יועברו לאזור צפון-מערב עומר עד 2014, ובתוך פארק היי-טק שייבנה בבאר שבע תיבנה קריית תקשוב שתכיל יחידות צבאיות כגון ממר"ם ולוטם, שגם היא צפויה להיחנך ב-2014.

אביתר חכמון, ראש מינהלת מעבר צה"ל לנגב, תולה תקווה גדולות בתוכנית: "העברת הבסיסים תביא לחיזוק משמעותי של הנגב באמצעות אלפי אנשי הקבע שיעברו להתגורר בנגב עם בני משפחותיהם, שדרוג משמעותי של מערכת הכבישים והרכבות, התחבורה הציבורית, מערכת החינוך, אפשרויות דיור ויצירת הזדמנויות תעסוקה ועסקים לתושבי הנגב".



לדבריו, התחזוקה והתפעול של הבסיסים, והגירה של משפחות יגדילו את הפעילות הכלכלית בדרום ביותר מ-2 מיליארד שקל בשנה: "יש תגובת שרשרת, זה מהלך שמחזק את כוחות השוק בנגב. תיווצר הזדמנות תעסוקתית ועסקית, ואנחנו מניחים שאנשים ירצו לחיות באזור הזה בגלל אפשרויות התעסוקה. אנחנו מצפים להשפעה מאוד עמוקה על הנגב. בזמן הקמת הבסיס הוא שואב לתוכו פעילות כלכלית, ואחרי הבנייה זה גנרטור שמייצר פעילות אזרחית למשך 20 שנה".



חכמון מעריך כי בעקבות מעבר הבסיסים תהגר לנגב אוכלוסייה אזרחית בהיקף של 30 אלף תושבים, ואילו קריית ההדרכה תמשוך תנועה של אלפי חיילים ומאות הורים שיגיעו לטקסי סיום בבסיסים באזור.



אבל יש מי שמטיל ספק במטרות של הפרויקט השאפתני הזה, שעולה לקופת האוצר יותר מ-20 מיליארד דולר. "המטרה היא פיתוח הצבא, שדרוג המתקנים והחוזק הצבאי. תוצר הלוואי הוא פיתוח הנגב, וצריך להפסיק לדבר על הפרויקט במונחים בן-גוריוניסטיים", גורס ד"ר ארז צפדיה, מרצה למינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר.



"המטרה של הצבא היא לא לפתח את הנגב מבחינה כלכלית וזה לא התפקיד שלו. אם המטרה היתה פיתוח הנגב, אפשר היה לעשות שימוש מושכל יותר בתקציב ולהשתמש במנופים טובים יותר מאשר המנוף הצבאי".



לטענת צפדיה, קריית ההדרכה תביא להגירה מוגבלת מאוד של אוכלוסייה, וכלכלת הנגב אינה צפויה לפרוץ בעקבותיה. "בסופו של דבר יגיעו כמה מאות בודדות של משפחות, ומהי ההשפעה שיכולה להיות להן? המאסות הגדולות של הצבא יעברו לקריית ההדרכה, שם יש חיילים בשירות סדיר שהם כוח קנייה קטן מאוד. אם הם יעצרו לאכול פלאפל בעיר, זה לא פיתוח כלכלי של הנגב".



גם ד"ר עמירם אורן ממכון ון-ליר לא מאמין בהשפעה הגדולה של צה"ל על הנגב, בעיקר בגלל ניסיון העבר: "במסגרת הסכם השלום עם מצרים בסוף שנות ה-70 העבירו מחנות צבאיים גדולים והיתה ציפייה שהנגב יפרח בעקבות כך, וזה לא קרה", הוא אומר.



החוקרים כן מסכימים לגבי ההשפעה של הפרויקט על התשתיות בנגב. "הצבא ישמש זרז לתוכניות קיימות כמו מתיחת כביש 6 עד צומת הנגב וסלילת כבישים נוספים", גורס צפדיה. "באמצעות הכוח הפוליטי שלו הצבא יפעיל כוח לקידום התוכניות".



אבל אליה וקוץ בה: "ברגע שבונים כבישים טובים יותר ומניחים מסילות רכבת, אנשים יכולים להישאר לגור במרכז ולנסוע לעבודה לדרום. קרית גת לא המריאה בעקבות בניית המפעל של אינטל מפני שאנשים מעדיפים לגור במרכז, ואותה תופעה מתרחשת גם עם אנשי הסגל של אוניברסיטת באר שבע", מסכם אורן.