חודשים קשים עוברים על משקיעי העולם. נכסים כמו מניות, איגרות חוב קונצרניות ואפילו סחורות, שעד לאחרונה היו להיט, נפלו במחירם ובשיעורים כה גדולים, שמשקיעים רבים פשוט איבדו את יכולת הספיגה שלהם, מימשו את השקעותיהם בהפסד והם מתבצרים באפיקים הבטוחים ביותר שבנמצא - פיקדונות בבנקים ואיגרות חוב ממשלתיות, רצוי לטווחים קצרים.
ההתבצרות הזאת באפיקים הבטוחים נראית הגיונית, לכאורה. העולם הכלכלי עובר טלטלה כה גדולה, שהנטייה לומר "זה לא הזמן לקחת סיכונים" נראית מובנת מאליה. אלא, שבהשקעות מה שנראה הגיוני ומובן מאליו הוא לא פעם בדיוק הדבר שאין לעשותו. בתחום ההשקעות ניתן למצוא אינספור דוגמאות שבהן הדבר שנכון היה לעשותו היה לפעול בניגוד לאינטואיציה ובניגוד למה שנראה מובן מאליו.
אולם הסיכון בהשקעה במניות ובאיגרות חוב קונצרניות נמוך היום בהרבה משהיה לפני שנתיים או שלוש. כותב הטור השתגע? אתם ודאי שואלים עכשיו, או לחלופין חי בהדחקה ובהכחשה ואינו קורא עיתונים? והרי העולם הכלכלי מצוי במיתון ומשבר שכמותם לא חווה עשרות שנים, אז איך ניתן לומר שהסיכון קטן יותר?
אולם, הסיכון בהשקעה בין אם מדובר במניות ובין אם באיגרות חוב של חברות, מורכב משני גורמים. הראשון, דבר מה ישתבש בהערכותינו באשר לזרם המזומן העתידי שייצר הנכס שהשקענו בו. במניות מדובר ברווחים נמוכים מאלה שהערכנו כי החברה תניב, ובאיגרות חוב - ביכולת של החברה להחזיר לנו את הריבית והקרן במועדים שהתחייבה להם. הגורם השני הוא המחיר, אם שילמנו יותר מדי תמורת הנכס, ייתכן שגם אם החברה תעמוד בציפיותינו, נקבל תשואה נמוכה, פשוט כי שילמנו יותר מדי.
הטור המלא מתפרסם בגיליון דצמבר של מגזין TheMarker
להזמנות חייגו 1-700-700-250
מדוע הסיכון בהשקעה במניות ובאג"ח קונצרניות נמוך היום בהרבה משהיה לפני שנתיים-שלוש?
דורון צור
5.12.2008 / 9:15