הציבור איחר ולכן הציבור משלם

מאת עמית שרביט

בתחילת 2000 זיהו הבנקים בקרב משקי הבית והמשקיעים הקטנים ביקוש להצטרף להשקעות בענף ההיי-טק, ולפיכך הזדרזו להשיק קרנות הון סיכון שאיפשרו ללקוחותיהם להשתתף בחגיגה בענף. הבנקים פועלים ולאומי איפשרו למשקי בית להשקיע בקרנות סכומים שבין 5,000 דולר ל-50 אלף דולר. הקרנות הושקו כאשר תעשיית ההיי-טק כבר היתה כמעט בשיאה. "כסף מגייסים בגאות. גם קרנות הון סיכון כמו פולריס, גייסו את רוב נכסיהן בתקופה זו", אמר יואב לוי, מנכ"ל פועלים שוקי הון, חברה בת של בנק הפועלים.

בנק הפועלים השיק שתי קרנות הון סיכון שמנהלת פועלים שוקי הון: פועלים היי-טק ופועלים טכנולוג'יס. הקרן הראשונה הושקה במארס 2000 וגייסה 20 מיליון דולר, כשסכום ההשתתפות לכל לקוח היה אמור להגיע ל-20 אלף דולר. "הקרן פנתה ללקוחות פרטיים בלבד", אמר לוי. פועלים טכנולוג'יס, שהוקמה מאוחר יותר, גייסה ממשקיעי חוץ 45 מיליון דולר. לדברי לוי, פועלים היי-טק השקיעה ב-11 חברות, בהן אפילוג העוסקת במיפוי רשתות בארגונים; סלוויב העוסקת בתחום הווידיאו למכשירים סלולריים; אלפי, דיינמיקס דירקט, סיוטה וסיטימושן.

לדבריו, ההשקעות בוצעו במחצית הראשונה של 2000. על פי נתוני פועלים שוקי הון מוערך היקף ההשקעות ב-25% מההון שגויס, כלומר כ-5 מיליון דולר. פועלים היי-טק משקיעה בתחום ההון סיכון גם כספים שלא גייסה מהציבור. "ההשקעה בכל החברות מתבצעת במשולב על ידי שתי הקרנות ומהכספים של פועלים שוקי הון. ברגע שמתקבלת החלטה להשקיע, משקיעים סכום ניכר שמקנה זכות מסוימת להשפיע".

עד כה פועלים היי-טק לא מימשה את השקעותיה בחברות. בנוסף, הקרן מתבקשת מעת לעת להשקיע כספים נוספים בחברות הנתקלות בקשיים. שאר הכסף שגויס מושקע באפיקים דולריים, צמודי מדד ושקליים - בחלוקה שווה.

משקיעים בקרן (שותפים מוגבלים) הסתייגו באחרונה מהכוונה לרשום אותה למסחר בבורסה של תל אביב. על פי התשקיף, הקרן יכולה להירשם למסחר, אך נטען כי ניתן להנפיקה בעיתוי נוח יותר. המשקיעים התנגדו לרישום למסחר משום שבתום שנתיים החוזה מאפשר להם לבצע רכישה חוזרת של המניות - כך שיהיה באפשרותם לקבל את סכום השקעתם היחסי נכון לתאריך הרכישה, בתמורה ליחידות ההשתתפות שלהם בקרן. המשקיעים חוששים כי השקעתם תישחק כתוצאה מהרישום למסחר.

גם בנק לאומי השיק קרן הון סיכון דומה, בשם לאומי סטארט. "בראשונה בישראל ניתנת למשקיעים פרטיים אפשרות להשקיע בשוק ההון סיכון הישראלי", כתב הבנק ללקוחותיו. הקרן, בניהול לאומי ושות' מקבוצת לאומי, פירסמה ביוני 2000 תשקיף להנפקת קרן הון סיכון שתשקיע בעיקר בקרנות הון סיכון אחרות. ללקוחות לאומי הפרטיים הוצע להשקיע ביחידות של 5,000 דולר עד למקסימום של 50 אלף דולר.

הקרן הוקמה ומנוהלת על ידי ראש תחום ההשקעות בלאומי ושות', דוד סלטון, והיא השלימה גיוס של 68 מיליון שקל. בנוסף, בנק לאומי השקיע בה 10 מיליון שקל. לאומי סטארט השקיעה את הכספים שגייסה בחמש קרנות הון סיכון פרטיות - סטאר ישראל 2, גיזה שלוש, ורטקס 2, ניורון 2 וקרן וולדן 3. מדובר בקרנות חדשות שכמעט ולא מימשו את השקעותיהן.

לדברי לוי, קשה להעריך מה יקרה עם ההשקעות בתחום ההון סיכון בעוד שש שנים (קרן הון סיכון פועלת לתקופה של עד 7 שנים). הוא אומר כי קרנות הפועלים נותרו עם יתרות מזומנים יחסית גדולות. כמו כן, הוא שולל את הטענה כי הקרנות השקיעו בחברות בשיא הגאות. "מי שהשקיע ב-99' ובתחילת 2000 השקיע לפי הערכות שווי גבוהות ביותר. אנחנו גייסנו אמנם בשיא, אך השקענו לפי הערכות שווי נמוכות מהשיא".

ניתן להניח כי ציבור המשקיעים מעדיף לשכוח את השקעותיו בקרנות ההון סיכון, אך יש לזכור שהבנקים ובתי השקעות פרטיים שיווקו לציבור באגרסיוויות גם את קרנות התל-טק.

סמנכ"ל חברת מיטב, איציק שנידובסקי, אמר כי קרנות התל-טק שווקו על ידי הבנקים באופן אגרסיווי, מכיוון שהיה נוח לשווקן. ואולם מבחינה מקצועית לא ברור אם עיתוי ואופן השקתן היו נכונים. הקרנות הוקמו כאשר מניות חברות ההיי-טק היו בשיאן.

קיימות כ-7 קרנות תל-טק בנקאיות גדולות, ועוד קרנות של גופים פרטיים. ערכן של קרנות התל-טק שהושקו בתחילת 2000, ירד מאז בכ-70%. מתחילת 2001 הניבו קרנות אלה תשואה שלילית של כ-40%, ונרשמה ירידה דרמטית בהיקף הנכסים שלהן. בשיאה, לאילנות תל-טק (של אילנות דיסקונט) היו נכסים בהיקף של כ-80 מיליון שקל, ואילו כיום יש לה נכסים ב-13 מיליון שקל בלבד. לדיקלה (של הבינלאומי) היו נכסים בכ-92 מיליון שקל, ואילו כיום נכסיה הצטמקו לכ-22 מיליון שקל.