היזהרו מהשקעות סולידיות

מיליוני משקיעים וחוסכים ברחבי העולם ברחו בארבעת החודשים האחרונים מכל נכס פיננסי בעל סיכון ורצו להתבצר באפיק הסולידי הבטוח היחיד שבנמצא: אג"ח ממשלתיות.



כך היה בישראל: אלפים מכרו קרנות נאמנות, חיסלו תיקי ניירות ערך ופדו קופות גמל, ואת התמורה הפקידו בבנקים או רכשו בה אג"ח מדינה. אחרים אמנם לא משכו את הכספים מהחברה לניהול קופת הגמל שלהם, אבל העבירו את כספם מקופה "גמישה" לקופה "סולידית". דילוגי מסלולים אלה אמנם לא מדווחים כפדיונות, אבל התוצאה זהה: מכירה של כל סוגי ניירות הערך המסוכנים והתבצרות בחיקו של נייר הערך הממשלתי.

בדיוק כך קורה בחו"ל. אזרחי העולם מכרו מניות בכל הבורסות, זרקו אג"ח של חברות, נפטרו מההשקעות בקרנות גידור ובסחורות - ורכשו אג"ח של ממשלת ארה"ב או של המדינה שבה הם מתגוררים. בחו"ל מכנים את התופעה "הבריחה הגדולה לאיכות", ומסבירים אותה בשילוב של היגיון כלכלי - כולם הרי חוזים מיתון שיפגע קשות בכל החברות בכל המשקים - ופאניקה.



אלא שגם מי שכל כספו נמצא באיגרות חוב ממשלתיות צריך להיזהר. הסיבה: גם איגרות חוב של המדינה הן נכס פיננסי. מחירן עלה בשבועות האחרונים לרמות שיא שכמותן לא נרשמו כבר יותר מ-50 שנה - ומשם הן יכולות ליפול בשיעור חד.



בארה"ב, אג"ח ממשלתית לשלושה חודשים מעניקה למשקיעים תשואה, לא תאמינו, של 0.01% בלבד. זו לא שגיאת דפוס: "מק"מ" אמריקאי לשלושה חודשים נותן תשואה של אפס. איגרת חוב לשישה חודשים משלמת תשואה של 0.29% ואיגרת לשנה משלמת רק מעט יותר - 0.63%.



המצב לא הרבה יותר טוב באיגרות הארוכות: אג"ח לעשר שנים של הדוד סם מניבה תשואה של 2.63% בלבד, וגם אם אתם מוכנים להיפרד מהכסף לתקופה ארוכה במיוחד של 30 שנה תקבלו רק 3.1% בכל שנה.



רבים מהכלכלנים ומומחי ההשקעות קובעים שמצב כזה לא יכול להימשך זמן רב. ראשית, הם מסבירים, במוקדם או במאוחר יתעורר שוב תיאבון המשקיעים לתשואה גבוהה יותר, ואז הם ימכרו את הנכסים הממשלתיים. שנית, ארה"ב וכל ממשלות העולם חשפו תוכניות הצלה, והן ייאלצו להנפיק כמויות אדירות של אג"ח כדי לממן אותן. התוצאה הצפויה של שתי המגמות: היצעים גדולים של האיגרות הממשלתיות, ירידות מחיר והפסדים למי שמחזיק בהן.



גם בישראל התשואה בסכנה



בישראל המצב טוב יותר. בשבועיים האחרונים מחירי האג"ח הממשלתיות אמנם נמצאים בעלייה, אך התשואות שלהן עדיין דומות לממוצע השנתי: 6.1% באג"ח הלא צמודות לעשר שנים, 3.9% באג"ח הצמודות לאותה תקופה, ו-2.4% לא צמודים במק"מ לשנה. ואולם גם אצלנו העיקרון דומה: כשהשווקים יירגעו, הלחצים להורדת ריבית יתפוגגו והמשקיעים שוב יגלו את הבורסה, מחירי הנכסים ה"סולידיים" למיניהם יירדו.



בכמה יירדו? תלוי באורך החיים של האג"ח. השקעה במק"מ לחצי שנה לא יכולה לרדת ולא תפסידו בה כסף, אבל התשואה תהיה אפסית. אם קופות הגמל ה"סולידית" החדשה שלכם, שאליה עברתם רק בשבועות האחרונים, השקיעה את מירב כספה באיגרות חוב ארוכות - אתם עשויים לספוג הפסדים כבדים של אחוזים רבים.



אבל זה אינו הסיכון היחיד של השקעה במסלול סולידי. הסיכון הנוסף, החשוב לא פחות, הוא פספוס הזדמנות ההשקעה יוצאת הדופן הקיימת כיום בשווקים. במבחן של השקעה לטווח ארוך, מי שלא נמצא בשוק המניות ובשוק האג"ח הקונצרניות בתקופות הקצרות של עליות חדות, מחמיץ את ההזדמנויות הגדולות. בשווקים אלה, כך על פי הניסיון של 50 השנה האחרונות, ישנם לא הרבה יותר מעשרה ימים בכל עשר שנים שבהם נרשמות עיקר העליות. אם אתם לא שם בימים האלה, התשואה של תיק ניירות הערך שלכם לא תהיה ברמה של יותר מ-3%-4%.



בשבועיים האחרונים נרשמה התייצבות והתאוששות מסוימת של איגרות החוב הקונצרניות, גם בעולם וגם בישראל, אבל הן עדיין מציגות פער שיא בתשואה בינן לבין זו של האג"ח הממשלתיות. סוחרים קרי מזג אוהבים לזהות את המחירים של הנכסים היקרים מול אלה של הנכסים הזולים. לרובם נראה כיום כי האג"ח הממשלתיות נסחרות במחירים מנופחים - ואילו האג"ח הקונצרניות נסחרות במחירי שפל.