וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה זה קטן חלש ובמשבר?

מאת טלי חרותי-סובר

7.12.2008 / 7:09

בעלי העסקים הקטנים מדווחים על ירידה של כ-50% בהיקף המכירות, אשראי-ספקים שהולך ומתקצר וקושי מול הבנקים. לדבריהם, אמצע אוגוסט היה נקודת המפנה, שבה נבלמה התקופה הטובה והמגזר הצטרף למשבר. חמישה סיפורים על עסקים במצוקה



>> לשמחה וייס, בעלת שמופי מוצרי טקסטיל, יש מרווח נשימה של חודשיים בערך. ניסים נווה, מניניטק, מדבר על שלושה חודשים עד לשינוי דרמטי שייאלץ לעשות במודל העסקי, אברהם דה פריז, מא. דוידס בע"מ, מתאר ירידה של 50% בהיקפי המכירות ואיומים בהפסקת אשראי; עודד שוורצברג, מתווך מכירות של עסקי מזון, מספר על עלייה דרמטית בפניות אליו מצד אנשים שרוצים למכור.



בעוד מחיקות המיליארדים של הטייקונים נרשמות יום יום מעל דפי העיתון, סובלים העסקים הקטנים בשקט. הם מרגישים היטב את ידו הנקפצת של הצרכן הסופי, כמו גם את הצורך של חברות וארגונים להדק את החגורה. כל מובטל חדש, כל עובד החושש למקום עבודתו וכל אזרח החוסך לימי סגריר, מהווים פגיעה ישירה במחזור. נטולי הררי מזומנים ומרווח נשימה אמיתי הם מתקשים לעמוד מול ספקיהם, והבנק, שמקמץ במתן הלוואות ומסרב להרחיב מסגרות אשראי, אינו מסייע.

חלקם ייעלמו בקרוב וחלקם יצליחו לשמור את הראש מעל פני המים. כך או כך ברור כי מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, אותם 360 אלף עסקים זעירים, קטנים ובינוניים, עומד בפני תקופה קשה במיוחד.



דוחים קניות, שדרוגים ותיקונים



מצבו של ליאור משי, בעל עסק קטן לתיקון ומכירת מחשבים מחדרה, היה מצוין בשנה האחרונה. לאחר שנות שכירות ארוכות יצא לעצמאות וצבר לעצמו לא מעט לקוחות קבועים ומרוצים. באחרונה הוא מזהה דעיכה מסוימת בתנופה, אנשים דוחים תיקונים ובוודאי קניות חדשות.



"פתאום מספר הקריאות מצטמצם ואתה נח יותר", הוא אומר. "אתה נמצא יותר בבית, הכל סביבך נהפך ליותר קטן. כולם אומרים שזה קורה בגלל 'המצב', ועל אף שזו שיחת היום, עוד לא פגשתי אף אחד ש'המצב' תקע בו סכין אמיתי" אומר משי. "מצד שני, גם אם אנשים לא נפגעים, הם רואים טלוויזיה, קוראים עיתונים ונבהלים. באופן טבעי עוצרים כל הוצאה שניתן לדחות, למשל קניית מחשב לילדים או שדרוג לא הכרחי".



כעסק קטן שחי בעיקר מהכנסה שוטפת, כעת משי פגיע מאוד, מצד שני, הוא טוען שיש גם יתרונות לקוטן. "אני עסק של שני עובדים, ללא הלוואות או מינופים ועם מלאי ששייך לי, לכן אני יכול להחזיק את הראש מעל המים במשך חודשים עם מעט עבודה יחסית. כשאתה עובד מהבית נחסכים ממך שכר דירה, וכשאתה לא מחויב להחזיק מלאי גדול אתה נמנע מהשקעות שנהפכות לנטל.



"יש לי יתרון נוסף: אנשים מאבדים את הצפון כשהמחשב שלהם לא עובד, לכן תמיד תהיה לי עבודה. מחשב הוא מזמן לא מותרות, אני מניח שמוכרי הפלזמות ייפגעו יותר. ברור לי שכרגע אנשים נמצאים בחוסר ודאות. אני יכול רק לקוות שבעוד כמה חודשים, כשיתרגלו למצב החדש, הם יפסיקו לדחות קניות או תיקונים, ואחזור לעבוד מבוקר עד ערב. אם לא, נוריד קצב ונקטין עוד יותר הוצאות".



שמחה וייס מראשון לציון, בעלת שמופי מוצרי טקסטיל להלבשת חדרי תינוקות, מרגישה גם היא היטב את הירידה בהכנסות. להערכתה מדובר בלא פחות מ-50% בהיקף. "הכל היה בסדר עד לפני חודשיים", היא מספרת, "ומאז אני במגמת ירידה. הלקוחות שלי הם גם אנשים פרטיים וגם רשתות למוצרי תינוקות, אבל בכל מקום כיום קונים פחות, וזה מורגש היטב".



הורים, בעיקר צעירים נוטים שלא להתחשב במחירים כשמדובר בתינוקות שלהם.



"זה נכון בימים הטובים, אבל לאחרונה נראית בבירור נטייה לחפש את הזול, נגיד תוצרת סין, במקום מוצרים מתוצרת ישראל - איכותיים אך גם יקרים יותר. בתחום שלי אמנם לא מדובר במוצרים עונתיים, ותינוקות יש תמיד, אבל לקוחות שחשים במיתון מתקרב מנסים להקטין את היקף ההוצאה, ומוצרי בוטיק הם הראשונים להיפגע".



וייס עומדת מול בעיה נוספת: כיצרנית היא קונה את חומרי הגלם מראש ונכנסת לבעיית תזרים ממשית, אם היא לא מצליחה למכור את המוצר הסופי.



כדי למנוע את קריסת העסק, הפועל בעזרת תופרות ישראליות וקבוצת אנשים בעלי מוגבלות המסייעים באריזה וגימור, לקחה וייס הלוואה של 30 אלף שקל מהבנק, "לא היתה לי בעיה", היא מספרת. "ההלוואה ניתנה בקלות כי הם מכירים ואוהבים אותי. אני מקווה שהכסף יסייע לי להחזיק את הראש מעל המים עד להתייצבות, אבל אני לא יודעת כמה זמן אפשר להחזיק ככה מעמד".



שקלת להוריד מחירים כדי לעודד מכירות?



"אני לא עושה את זה כי אני לא יכולה להרשות לעצמי. התפירה בישראל יקרה מאוד והורדת מחירים פשוט תחסל כל רווח, ואני עלולה להיות בהפסד. אני לא עסק מספיק גדול בשביל לתפור בחו"ל".



למעט ההלוואה, מה את מתכננת לעשות כדי לשרוד?



"אני מחפשת איש שיווק או מכירות, מישהו שיעזור לי בתחום הזה. אולי כניסה לחנויות נוספות תעזור להגדיל את היקף המכירות. כרגע, אני האחראית הבלעדית גם על הנושא הזה".ומה אם דברים לא יתייצבו בעתיד הקרוב?



"אני לא רוצה אפילו לחשוב על זה. למזלי בעלי עובד, כך שאנחנו לא תלויים לגמרי בעסק".



הבנק חונק, ספקים מקצצים אשראי



ניסים נווה הוא הבעלים של חברת ניניטק מכרכור והעובד היחיד בה. בבעלותו אתר אינטרנט למכירת ציוד היקפי למחשבים והוא שולח ידו גם בייעוץ לניהול מערכות רכש, תחום בו יש לו ניסיון רב. בעסק שהקים לפני שנה השקיע 200 אלף שקל מכיסו.



מאז אמצע אוגוסט הוא רואה ירידה משמעותית בהיקף המכירות. אם קודם היו דרך האתר חמש מכירות שבועיות, הרי שבחודשים האחרונים נעשתה מכירה אחת בממוצע. לאחרונה החליט לגשת לבנק ולבקש הלוואה בת 20 אלף שקל. המסע הוכתר בהצלחה חלקית.



בשלב ראשון, לטענתו, שלח אותו בנק מזרחי-טפחות לבדוק אפשרות של קבלת הלוואה תמורת משכון הבית. "כמובן שלא הסכמתי" הוא אומר. אחר כך ביקש הגדלה של מסגרת האשראי ונתקל בסירוב "בסופו של דבר אישרו לי 15 אלף שקל במחיר גבוה, פריים + 4%, אבל לא היתה לי ברירה, ולקחתי".



פנית לקרנות ייעודיות שמטרתן הענקת אשראי לעסקים קטנים?



"בדקתי וגיליתי שמדובר בתהליך ביורוקרטי ארוך וכי מחיר ההלוואות אינו נמוך באון ניכר מזה של הבנק. העדפתי כבר להישאר עם המסגרת המוכרת".



כמה זמן תוכל להחזיק מעמד?



"מכיוון שיש לי שני ילדים, לא יותר מכמה שבועות. אני חושב להשקיע פחות באתר ויותר בתחום ייעוץ הרכש. למשל, בדיקת חשבוניות של ספקים עבור מחלקות רכש שונות, ותשלום על בסיס של הצלחה בחיסכון. הגבולות שלי ברורים: אם עד פברואר-מארס 2009 דברים לא חוזרים למסלול נורמלי, אסגור את העסק ואחפש עבודה כשכיר".



אברהם דה פריז, בעלי א. דוידס בע"מ, חברה להפצה ויבוא של חומרי גלם לתעשייה מאזור, דווקא אופטימי. כבעליה של חברה הקיימת לא פחות מ-55 שנה ומעסיקה 30 עובדים, הוא חושב שלמרות המצב הקשה, אם רק יכלכל את צעדיו בתבונה "במקרה הכי נורא ירוויח פחות".



בכמה צנח היקף המכירות?



"בספטמבר מכרנו 50% מההיקף הרגיל שלנו, באוקטובר אפילו פחות. הביקושים בכל התעשיות - צבע, פלסטיק, גומי ואחרות - יורדים, והצמצום פוגע גם בנו. באחרונה כינסנו את העובדים ודיברנו על צעדים לצמצום והתייעלות. אנחנו משתדלים לא לפטר אף אחד. אנחנו עסק מבוסס וותיק בתחומי תעשייה רבים. אני רוצה להאמין שנמשיך בדרכנו העסקית, והבעלים פשוט ירוויחו פחות".



אחת הבעיות הקשות של עסקים מסוג זה של דה פריס היא אשראי הספקים. באחרונה הודיעו ספקים מחו"ל כי הם מצמצמים את האשראי שניתן ללקוחותיהם מ-90 ל-60 יום בלבד, והוסיפו אזהרה: לקוח שלא יעמוד בתנאים החדשים ייאלץ לשלם עם קבלת הסחורה במזומן.



"זה מקשה עלינו", אומר דה פריס, "ובעיקר מחייב אותנו לבדוק היטב את לקוחותינו. אנחנו מפעילים את כל המערכות כמו דן אנד ברדסטריט כדי לוודא שאף לקוח לא נכנס לחדלות פירעון. כיום, כשהיקף המכירות קטן והאשראי בעייתי, אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו לנהוג אחרת".



ענף המזון - בורחים ונכנסים



מגמה מעניינת מתפתחת באחרונה בענף המזון. עודד שוורצברג, לשעבר בעל חברת קייטרינג וכיום מתווך עסקים בענף, הוא האדם שאליו מגיעים בעלי עסקי מזון (מסעדות, בתי קפה ובארים) המעוניינים במכירה דיסקרטית של העסק לאדם אחר.



"עד אוגוסט היו עסקי המזון מצוינים", אומר שוורצברג, שסוגר "עסקה וחצי בחודש", כל אחת בין 200 אלף ל-1.5 מיליון שקל, ועל זה הוא גוזר קופון של 5%-10% על התיווך. "מאז עלה מספר הפניות".



לדבריו, העסקים הבעייתיים במיוחד נמצאים באזורי היי-טק: רעננה, כפר סבא, הרצליה פיתוח, רמת החי"ל, פארק המדע, והבורסה. להערכתו, ירדו היקפי המכירות באזורים אלה בכ-30%, ומשם מגיעות גם רוב הפניות.



במקביל הוא מספר על מגמה הפוכה: מפוטרים שהחליטו שזה הזמן להגשים חלום רומנטי ולפתוח בית קפה. "לאנשים יש כיום כסף, מפיצויים למשל", הוא אומר. "הם מאוכזבים מהמערכת שפלטה אותם, לא רוצים לחזור לתוכה ומחפשים דרך להגשים חלום ישן ולהפוך לעצמאיים".



וזה באמת הזמן לעשות את זה?



"תלוי בעסק, ותלוי מאוד בסיבות בגללן הוא נמכר. גם כיום יש עסקי מזון שנמכרים בגלל ריב שותפים, גירושים או סיבות אחרות שאינן תלויות במשבר. בעלי מסעדה שנערכים לימים הקשים מהדקים חגורה בתחום כוח האדם, בודקים שוב את השכירות ומגלים יצירתיות ברמת המנות, התמחור והשירותים הנוספים שאפשר לתת במקום - כך הם יכולים לקיים עסק בריא שיחזיק את הראש מעל פני המים".



בניגוד לעסקים אחרים, אתה עשוי להרוויח מהמשבר



"אני מניח שהרבה עסקי מזון יחליפו בקרוב ידיים".



yazam@themarker.com



80% מהחברות סובלות מהרעה בתנאי האשראי



>> יותר מ-80% מהחברות בענפי המסחר והשירותים סבלו מהרעה בתנאי האשראי שלהן בשנה האחרונה - כך עולה מסקר שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, שבחן את צריכת האשראי כתוצאה מהמשבר הפיננסי.



כ-60% מהחברות נזקקו להגדלת מסגרת האשראי. שיעור הגידול הממוצע: כ-30%. כשליש מהנזקקים פנו למקורות אשראי חוץ-בנקאיים. קרוב למחצית אכן הגדילו את המסגרת בעזרת מקורות חיצוניים. 81% מהחברות ציינו שהן יזדקקו לאשראי נוסף ב-2009, בשל ההאטה, או לצורך הרחבת הפעילות, או למימון הון חוזר. בסקר השתתפו כ-80 חברות ממגוון ענפים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully