הספנות משוועת לעוגן הצלה

>> הצמצום בצריכה - סימן היכר מובהק למיתון הפוקד את העולם המתועש - מכה בשוקי הספנות בעוצמה חסרת תקדים. בבורסה הבלטית הוותיקה בלונדון, שבה נסחרים חוזי תובלה ימית קצרי טווח, צנח מדד שערי החכירה של מטענים יבשים כפחם, פלדה ודגנים ב-93.5%: מפסגת 11,793 נקודות, שאליה העפיל ב-20 במאי השנה, ל-760 נקודות בנובמבר. במקביל, צנחה עלות חכירתן של ספינות עתירות-קיבולת מאז תחילת יוני בכ-99%: מ-233,988 ל-2,773 דולר ליממה בשלהי נובמבר.



השפל בענף הספנות, שכמותו לא נודע מאז 87, גורר פשיטות רגל של חברות ספנות ברחבי העולם וגורם לחוכרים לא מעטים, בין יצואנים בין יבואנים, להתנער מחוזי חכירה יקרים שחתמו עליהם בעבר - בהיסמכם על כך שבבוא מחכירי הספינות להיפרע מהם בבתי משפט מקומיים, ייתקלו בקשיים לרוב.

גם השרשור הנפוץ בענף הספנות - נוהגן של חברות ספנות להסב זו לזו, ברווח קטן, חוזי חכירה ימיים - אינו חף מסיכון, הנובע מכך שחדלות פירעון של טבעת אחת בשרשרת (המונה לעתים תריסר טבעות) מובילה לקריסת הטבעות האחרות.



במגמה למנוע תופעות כאלה, שוקלת הבורסה הבלטית בלונדון חניכת שוק לחוזי ביטוח, שבאמצעותו יוכלו מחכירים וחוכרים להגן על חשיפותיהם.



השפל בענף הספנות עמוק פי כמה מזה המגוון את מגזרי הנדל"ן, הנפט, המתכות, הסחורות והמניות. שכן בהיעדר תעסוקה, עשוי שוויה השוקי של ספינת משא או מיכלית נפט חדשות שנרכשו ב(נאמר) 100 מיליון דולר, להישחק בתוך שנה לשני מיליון דולר, זאת - בלא להתחשב בעלויות יומיות קבועות הכרוכות בהשבתה - כשכר צוותה, דמי עגינה, ביטוח תחזוקה וכדומה.