מנכ"ל הבנק הבינלאומי, דוד גרנות, נזקק לניסיון שצבר בטיפול בחובות בבנק דיסקונט

בפברואר 2001 מונה דוד גרנות למנכ"ל הבנק הבינלאומי לאחר שסיים קדנציה סוערת בת שנתיים כמנכ"ל בנק דיסקונט. המעבר לבינלאומי התפרש כניסיון מצידו של גרנות לדאוג לנוחותו האישית, ולעבוד בבנק רגוע ויציב יותר מדיסקונט. לאחר שנתיים שבהם התעמת עם ועד העובדים ונאלץ לבצע מחיקות ענק בתיק האשראי עקב הסתבכות במימון ענף הבנייה, סבר גרנות מן הסתם כי בבינלאומי יהיה לו קצת שקט.

הוא כנראה לא שיער באותו מועד שתוך תקופה קצרה הוא יידרש לגייס את מיומנות המחיקות שרכש בדיסקונט לטובת תפקידו החדש. ובאמת, לא היו לו סיבות לחשוד שמחכות לו הפתעות בתיק האשראי שקיבל, שכן הבינלאומי נודע במשך שנים כבעל תיק האשראי הנקי והאיכותי במערכת.

אבל בימים אלה, כשגרנות עסוק במציאת פתרונות להסתבכותו של גד זאבי - אחד הלווים הגדולים של הבנק - ובכמה בעיות של לווים אחרים, ייתכן שחולף בראשו של גרנות הרהור על מעמדו המתהווה כקבלן שמוזמן לנקות ירושות של אחרים.

ב-20 בנובמבר יפרסם הבנק הבינלאומי את הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי, אשר יצביעו על גידול ניכר בהפרשות לחובות מסופקים. על פי הנחיות המפקח על הבנקים, נדרש הבנק לבצע הפרשה בסך 86 מיליון שקל בשני הרבעונים האחרונים של 2001. ההוראה הזו חלה על כל המערכת הבנקאית, והבינלאומי אינו יוצא דופן מבחינה זו. מה שכן יוצא דופן הוא ההיפרדות של הבנק מהמעמד הייחודי שהיה לו כבנק נקי מחובות בעייתיים. זו אולי עדות טובה למצבו של המשק: אם הבנק הבינלאומי מתחיל לארגן חובות מחדש, כנראה שהמצב באמת לא משהו.

במחצית הראשונה של 2001 רשם הבנק הפרשות לחובות מסופקים בסכום של 84 מיליון שקל, לעומת 59 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד, גידול של 42.4%. הבנק דיווח כי הגידול נבע משחיקה בכושר החזר החוב של מספר מועט של לווים. לא ברור אם ההערה הזו מתייחסת גם לזאבי. למעשה, כבר בסוף 2000 ניתן היה להבחין בדו"חות של הבנק בהרעה באיכות תיק האשראי. יתרת החובות הבעייתים הגיעה בדצמבר 2000 לסכום של 1.63 מיליארד שקל, לעומת 1.15 מיליארד שקל בסוף 99' - גידול של 42%.

הנהלת הבנק מנסה בימים אלה להגיע להסדר עם הפיקוח על הבנקים שיעניק לה הקלות מסוימות בביצוע ההפרשות, על סמך ההסדר שהושג בין בנק דיסקונט למפקח. הבסיס להסדר הוא הכרה בעובדה שבדוחות הקודמים כבר בוצעו הפרשות ניכרות, שניתן כעת לקזזן מההפרשות החדשות. במגעים עם הפיקוח על הבנקים מתייחסים גם למצבת החובות של זאבי.

ההסתבכות של זאבי מעניינת את ראשי הבנק הבינלאומי מכמה סיבות: ראשית, בשל ההשפעה הישירה שלה על רווחי הבנק; שנית, בזכות מערכת הקשרים העסקיים בין היו"ר הקודם של הבנק יגאל ארנון לגד זאבי; שלישית, בשל מערך הכוחות החדש שנוצר בבנק לאחר מינויו של המנכ"ל הקודם שלמה פיוטרקובסקי ליו"ר דירקטוריון הבנק במקומו של ארנון.

בבנק דיסקונט היה לגרנות שותף בדמותו של אריה מינטקביץ, שהיה לו אינטרס מובהק לטלטל את תיק האשראי ללא סנטימנטים. השניים ירשו את תיק האשראי הרעוע מקודמיהם בתפקיד, גדעון להב ואברהם אשרי. בשלוש השנים האחרונות הפריש דיסקונט סכום של כ-2.5 מיליארד שקל לחובות מסופקים.

בבינלאומי, המצב של גרנות שונה. את תיק האשראי של הבנק בנה לטוב ולרע פיוטרקובסקי בעשר השנים שבהם כיהן כמנכ"ל הבנק. ההבדל בין הפוזיציות של השניים עשוי ליצור גישות שונות לגבי הטיפול בתיק האשראי.

הבנק הבינלאומי עמד בראש קונסורטיום בנקים שהעמידו לזאבי הלוואה לרכישת מניות בזק. הבנק גם מימן עבורו את רכישת כלל סחר וכמה עסקות אחרות. היקפה של מצבת החובות העדכנית של זאבי לבנק ידוע רק למנהליו, ואולם ההערכה היא כי מדובר בכמה מאות מיליוני שקלים. למרות שהבנק הבינלאומי מעורב גם בהסדר החובות המתגבש לקונצרן כור, ובימים האחרונים התגלתה פרשת הונאה של סוכן ביטוח שחייב לבנק כ-15 מיליון שקל, מצבו של הבנק עדיין טוב בהרבה מזה של דיסקונט שעבר מרווח להפסד בעקבות המשבר.

הבינלאומי לא חשוף לענף ההיי-טק ולא לתיירות. תיק הנדל"ן שלו קטן יחסית ואוכלוסיית הלקוחות הפרטיים שלו נחשבת לאיכותית. ואולם ההטיה הבולטת של הבנק לפעילות מול לקוחות עסקיים גדולים,

והצמיחה המהירה של תיק האשראי בשנים האחרונות עלולים להיות בעוכריו בתקופה של מיתון מחריף. כשכולם בצרות, הרבה יותר קל לבצע מחיקות והפרשות. לגרנות זה אפילו כדאי, משום שאין לו סנטימנט מיוחד לביצועי העבר של הבנק. האתגר שלו יהיה לשמור על מעמדו של הבינלאומי כבעל תיק אשראי איכותי, לפחות באופן יחסי לשאר המערכת.