פיטורים בנוסח וול סטריט

מאת חיים הנדוורקר

ניו יורק. רבבות עובדים בתעשיית הפיננסים של וול סטריט מצאו את עצמם בשנה האחרונה ללא עבודה. התפוצצות בועת ההיי-טק וההשלכות הכלכליות של הפיגוע במגדלי התאומים, האיצו את קצב הפיטורים.

בנקי השקעות כמו מריל לינץ, קרדי סוויס פירסט בוסטון ומורגן סטנלי דין ויטר חותכים בבשר החי בלי סנטימנטים. בלא מעט מקרים הפיטורים הם מהיום למחר. במקרים אחרים ניתנת לעובדים שהות של כמה שבועות, כדי שיוכלו למצוא מקום עבודה אחר.

במריל לינץ מתוכננים פיטורי 10,000 עובדים, כ-15% ממצבת כוח האדם שלה. החברה הציעה לעובדים תוכנית פרישה מוקדמת, שבה יקבלו את מלוא המשכורת השנתית. תוכנית זו גובשה לאחר שמריל לינץ כבר קיצצה השנה 6,000 משרות.

הקיצוצים החדשים נובעים מירידה חדה בהכנסות שבאה לידי ביטוי בצניחה של יותר מ-50% ברווחיה ברבעון השלישי של השנה (422 מיליון דולר), לעומת הרבעון המקביל אשתקד (885 מיליון דולר).

בין בנקי ההשקעות המפטרים, גם כאלה שנמנעו בעבר מנקיטת צעדים נרחבים כאלה ושמרו נאמנות לעובדיהם בעתות מצוקה. כך למשל, בנק ההשקעות בר סטרנס נמנע כמעט בקביעות מפיטורים. כעת, לבר סטרנס יש תוכנית לקצץ כ-1,000 משרות מתוך יותר מ-11 אלף עובדיו. צעד זה יכול לשמש סמל לעומק המשבר הפוקד את שוק ההון.

גם גולדמן סאקס שבמשך תקופה ארוכה הצהיר כי לא יפטר עובדים, גיבש לפני כחודש תוכנית לקיצוץ 400-300 משרות. מדובר במעט יותר מ-1% מכוח האדם של בנק ההשקעות, המעסיק 23,500 עובדים.

וול סטריט הוא ללא ספק מקום עבודה יוצא דופן. עובדים בדרגי ביניים יכולים להגיע לחבילות שכר שנתיות של מאות אלפי דולרים, ואף יותר ממיליון דולר.

בימים טובים, וול סטריט מגייסת במהירות אלפים רבים של עובדים. ואולם כשהשמיים מתקדרים, וול סטריט גם מפטרת במהירות.

בשנה האחרונה היו לבנקי ההשקעות סיבות טובות לפטר: שוק ההנפקות התייבש כמעט לחלוטין וההכנסות מחיתום הנפקות, שהסתכמו במילארדי דולרים בשנה, ירדו באופן חד; גם בעסקות המיזוג והמכירה של חברות, שהיו מקור לרווחים עצומים, חל צמצום ניכר.

הענפים בהם מפטרות החברות הם אלה שהפסיקו להניב רווחים, בהם בנקאות השקעות בתחומי היי-טק. העסקים שמכניסים כסף בשלב זה הם חיתום איגרות חוב, ניהול תיקי השקעות ואפילו עמלות מעסקות מכירה ורכישה של מניות.

ואולם עמלות אלה, שהיו בעבר מקור הכנסה חשוב של החברות הפועלות בוול סטריט, איבדו מחשיבותן בעשור האחרון בגלל התחרות בין חברות ברוקרים ובשל ביצוע עסקות בעלות נמוכה באמצעות האינטרנט.

עתה כשההכנסות מההנפקות ומהמיזוגים צנחו, חל גידול בחשיבותה של ההכנסה מעבודת הברוקרים.

המפוטרים יתקשו למצוא מקום עבודה חלופי הולם, שכן השכר המוצע להם בתחומים אחרים נמוך הרבה יותר. במקביל ממעטים בנקי ההשקעות לגייס עובדים חדשים. "ניו יורק טיימס" פירסם באחרונה כי בוגרים של בתי ספר למינהל עסקים שהתקבלו לבנק ההשקעות כמו ג'יי.פי. מורגן, התבקשו שלא להתייצב לעבודה במשך שנה. בתמורה הם יקבלו תשלום של 20 אלף דולר.

גם מצבם של אלה שהצליחו להתקבל אינו טוב. מריל לינץ הציעה לעובדים בעלי ותק של שנתיים ומטה לצאת לשבתון של חצי שנה עד שנה. העובדים שייענו להצעה, יקבלו חמישית משכרם וימשיכו ליהנות מכל הזכויות הסוציאליות.

סולמון סמית בארני שבבעלות סיטיגרופ, החליטה להעניק תנאים דומים לבוגרי אוניברסיטאות שגייסה באחרונה. קרדי סוויס פירסט בוסטון שהודיעה על פיטוריהם של כמה אלפי עובדים, הבהירה לרבים מהעובדים החדשים שגייסה כי לא תוכל להעסיקם.

למרות מצבה של הכלכלה האמריקאית, יש מומחים הטוענים כי גלי הפיטורים העוברים כעת על וול סטריט אינם כורח המציאות. לדבריהם, ההנהלות מנצלות את המשבר כדי לקצץ בשומן המיותר.

אחרים טוענים כי העובדה שחברות הפיננסים מפטרות עובדים מלמדת על סיומו הקרוב של המשבר הכלכלי בארה"ב, וכי הפיטורים יאפשרו לוול סטריט להיערך טוב יותר לקראת השלב החיובי הבא.