חוזרים לחממה הממשלתית

>> המצב הכלכלי גרר את כל המשקיעים במשק, ובענף הטכנולוגיה בפרט, לקמץ יד. האנג'לים כבר לא כל כך נדיבים, ואינם נסחפים עוד להשקעות רגשיות בסטארט-אפים. בחממות ובקרנות ההון סיכון החמירו את תנאי בדיקת הנאותות (Due Diligence), ולעתים למרות הבדיקה הקפדנית, הן נמנעות מלהשקיע.

תוכנית ההאצה של האוצר כוללת אמנם הגדלה של תקציבי המדען הראשי, ואף את הכפלתם, אך לא ברור מה בדיוק תעשה הממשלה כדי לעזור לענף. יצאנו לבדוק כיצד אפשר בכל זאת לגייס כסף ממשקיעים בתקופה זו, על מה צריך להקפיד בתוכנית העסקית - ומצאנו אפילו כמה חלופות מעניינות לגיוס כספים בתקופה סוערת זו.



לפני הכל - בדקו את החממות



המשקיעים הראשונים בחברת סטארט-אפ הם היזמים כמובן, אך לא תמיד יש להם מספיק כסף כדי לממן את תהליך המחקר והפיתוח (מו"פ) עד לפיתוחו של אבטיפוס. בשל כך חוברים היזמים בדרך כלל לחממה ולאנג'לים. כמו במשבר הקודם של 2000-2001, החממות ימלאו כעת תפקיד חשוב יותר, שכן הכסף הפרטי כמעט נעלם.



"השקענו ב-90 פרויקטים חדשים השנה, ואנו צופים שמספר זה יגדל ל-110 פרויקטים בשנה הבאה", צופה רינה פרידור, מנהלת תוכנית החממות במשרד המדען הראשי. היא מדווחת כי לתוכנית החממות נוספו כ-40 מיליון שקל, והתקציב ל-2008 הוא 175 מיליון שקל.



? מה מחפשות החממות? "החממות מחפשות חברות שיכולות להגיע למוצר או לנקודת ציון מרכזית בשנתיים הראשונות של חברותן בחממה, ובאמצעות המענק של החממה, מבלי שיצטרכו לגייס כסף נוסף" - כך מסביר עודד חרמוני, סגן נשיא פיתוח עסקי בחממת מיט"ג בקצרין מקבוצת קפיטל פוינט.



? בואו מוכנים: חרמוני ממליץ ליזמים לברר לכמה כסף בדיוק הם זקוקים כדי לממש את התוכנית העסקית שלהם, ולהגיע לחממה עם תוכנית שלפיה כבר בסוף תקופת החממה החברה תציג מוצר או תגיע לציון דרך משמעותי.



? כמה כסף תקבלו? הסכומים המושקעים בכל פרויקט בחממת מדינה הם כ-500 אלף דולר לשנתיים, כאשר המדינה מממנת 85% מסכום זה והיזמים - כ-15%. בחממות הפרטיות הסכום יכול להגיע עד ל-700 אלף דולר.



האנג'לים - כבר לא מלאכים



המשקיעים הפרטיים (אנג'לים) לא עזבו את השוק בשל המשבר, אך הם הרבה יותר זהירים וקפדניים. בנוסף, מנצלים האנג'לים את ההזדמנות: הם רוצים להשקיע פחות ולקבל יותר. לכן, כדאי להקפיד על כמה דברים.



? אל תעזבו את עבודתכם הקבועה: נראה כי אותות המשבר פוגעים דווקא ביזמים הנמצאים בתחילת דרכם. משום כך, גיל קרת - ממייסדי ברוקס קרת, חברה לייעוץ פיננסי - ממליץ ליזמים להישאר במקומות העבודה שלהם ולא לעזוב לטובת מיזמים חדשים.



? אם יש אפשרות - דחו גיוס: למי שכבר החל את דרכו, ממליץ קרת לעשות שני דברים: לחסוך בהוצאות ולנסות לדחות כמה שיותר את מועד הגיוס הבא. יתרה מכך, לחברות שיש להן אפשרות שלא לבצע גיוס מייעץ קרת להימנע ממנו - שכן התנאים הנוכחיים אינם טובים לחברות.



? התפשרו על הערכת השווי: לדברי קרת, חברות הסטארט-אפ צריכות להתפשר על הערכת השווי בתקופה זו. "חברות מורידות את הערכת השווי שלהן כדי למשוך את המשקיעים", הוא אומר, "מנגד, הערכות השווי הנמוכות מאפשרות לאנג'לים להשתדרג".



? עדיפות לחברות בוגרות: המשקיעים מחפשים כיום חברות שעברו את שלב הרעיון, ויש להן מוצר או אבטיפוס; הם מעדיפים חברה בעלת הסכם עם לקוח משמעותי, על פני חברה הנמצאת בשלב ה-PreSeed. הסיבה לכך היא שכיום אפשר להיכנס להשקעה בחברות בוגרות יותר, באותו סכום שבו אפשר היה להיכנס בעבר להשקעה בחברות בשלבים ראשוניים. היעדר השקעה של קרנות ההון סיכון בסטארט-אפים רק מדרבן את התהליך.



? כמה כסף תקבלו? קשה מאוד להעריך מהו סכום הכסף הפנוי להשקעה מצד המשקיעים הפרטיים, אך ברור שהמשבר הכלכלי פגע גם בהם. אם כבר הגעתם לאנג'ל שמוכן להשקיע בכם, צפו להשקעה של 50-250 אלף דולר. במקרים קיצוניים ההשקעה יכולה להגיע גם למיליון דולר.



כדאי לבדוק את מענקי הממשלה



מקורות מימון ציבוריים וממשלתיים לא היו אטרקטיוויים במיוחד כשהשוק גאה. ואולם כעת הם נהפכו לאפשרות לא רעה בכלל, ואפילו מעט קורצת.



"בתקופה האחרונה אני שומע מסטארט-אפים דיבורים על כך שהם בוחנים פנייה מחודשת למדען הראשי כמקור למימון", אומר נמרוד אלמיש, מברוקס קרת. "בעבר הם נרתעו מלפנות למדען הראשי, בגלל המגבלות שמטיל החוק על היכולת למכור את הקניין הרוחני לחו"ל. בנוסף, יש הגבלה בביצוע אקזיטים כשמקבלים מימון מהמדען הראשי. מכיוון שהמדען הראשי מתייחס לעצמו כאילו היה קרן הון סיכון, כדי לבצע אקזיט יש לקנות את חלקו בסטארט-אפ.



? מימון לכל פרויקט טוב: המדען הראשי מרכז מידע רב על ארגונים וקרנות לשיתוף פעולה בתחום המו"פ בין ישראל למדינות זרות. בחלק גדול מהמקרים שיתופי הפעולה לא באים לידי ביטוי בהשקעה ישירה בחברות הישראליות, אלא ביצירת קשרים ושיתופי פעולה עסקיים בינן לבין חברות זרות. באופן זה ניתן להשיג מקורות מימון זרים.



בין הגופים האלה אפשר למצוא את קרן Bird לשיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב, הקרנות Iserd ו-Celtic לשיתוף פעולה בין ישראל לאירופה, קרן Siird לקידום מחקר ופיתוח עם סינגפור, קרן Koril שיתוף פעולה במחקר ופיתוח בין ישראל לדרום קוריאה, וקרן Ciirdf לשיתוף פעולה בין ישראל לקנדה.



מלבד הקרנות הכלליות, יש גם כמה קרנות השקעה המתמחות בתחומים מסוימים, כמו הקרנות Life ו-Life II להשקעה באיכות הסביבה, קרן Intelligent Energy להשקעה באנרגיה חלופית וקרן Marko Polo להשקעה בטכנולוגיות תחבורה.



ישראל שמאי, מנהל תוכנית לשיתופי פעולה בין ישראל לאירופה במתימו"פ (מרכז תעשייה למחקר ופיתוח), מבטיח כי לכל פרויקט איכותי יימצא מימון, וההשקעות ייעשו על פי מדיניות המדען הראשי ומדיניות התוכנית.



? עד מיליון דולר: מדיניות ההשקעות של כל אחת מהקרנות שונה, אך לרובן יש מכנה משותף: הן מעניקות מימון של עד 50% משווי הפרויקט, ובדרך כלל עד למיליון דולר. היקף הפעילות של כל קרן משתנה כמובן.



? קרן בירד: הקרן, שהיא הראשונה מסוגה שקמה בישראל, משקיעה כ-20 מיליון דולר בכ-25 פרויקטים בכל שנה. הביקוש להשקעה של הקרן גדול כיום מההיצע שלה, לכן היא פועלת להגדלתה.



ב-2009 תוקם קרן נוספת בהיקף של 2 מיליון דולר, שתתמחה בתחום הקלינטק.



? קרן יורו-סטארס: תוכנית זו, המופעלת במסגרת איגוד Eureka, מקדמת שיתופי פעולה בין מדינות החברות באיגוד, בהן ישראל, ומשקיעה בחברות. מטרת התוכנית לעודד שיתוף פעולה בין כ-30 מדינות כדי לקדם פיתוח של מוצרים.



תקציב הקרן הוא 400-500 מיליון יורו, כאשר כל מדינה תורמת שיעור מסוים ממנו. ישראל, למשל, תורמת למאגר כ-5 מיליון יורו לפחות בשנה.



לדברי שמאי, התוכנית מחפשת חברות נוספות שייקלטו בה.



"התוכנית מיועדת לחברות קטנות ובינוניות, שיש להן שיתוף פעולה בתחום המוצרים עם חברות אירופיות", הוא מסביר. "על החברה לתכנן שיתוף פעולה כזה עם גוף אירופי, ולהגיש את ההצעה למתימו"פ. לאחר שההצעות מוגשות, הן מדורגות ומקבלות תקציב בהתאם". התוכנית מגבילה אמנם את גובה המענק ל-50% משווי הפרויקט, אך החדשות הטובות הן שאין הגבלה על הסכום הנומינלי של המענק.



קרנות הון סיכון - ההשקעות יירדו ב-50%



בימים כתיקונם, קרנות ההון הסיכון הן אלה שמלוות את החברות הצעירות עד לאקזיט או להנפקה. ואולם בעקבות המשבר, מרבית הקרנות מצמצמות את השקעותיהן.



? כמה כסף פנוי מסתובב? "שיעור ההשקעות המצרפיות השנה היה 1.7 מיליארד דולר", אומרת ד"ר אורנה ברי, יו"ר איגוד קרנות ההון הסיכון בישראל. להערכתה, היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ יקטן ב-40%-50% בשנה הבאה, ויגיע ל-900 מיליון בערך. מתוך סכום זה, משערת ברי, 25 הקרנות הישראליות ישקיעו כ-500 מיליון דולר, והקרנות הזרות ישקיעו קרוב ל-400 מיליון דולר.



? הציגו התייעלות ותחרותיות: "כדי לזכות בהשקעה מצד קרנות הון סיכון יצטרכו החברות להוכיח שהן יעילות, ואף לחתוך בהוצאות שכר", מסבירה ברי. לדבריה, ישראל צריכה להישאר תחרותית לא רק בהשוואה לארה"ב, אלא גם לעומת המזרח הרחוק.



? איזה סכום אפשר לגייס בשלב מוקדם? הקרנות ימשיכו להשקיע בחברות סטארט-אפ הנמצאות בשלבים מוקדמים, אך סכומי ההשקעה יירדו, למשל מ-2 מיליון דולר לחצי מיליון דולר. בנוסף, הקרנות ידרשו מהחברות לעמוד ביעדים עוד לפני ההשקעה.



? כמה כסף אפשר לגייס בסיבוב ראשון? סכום ההשקעה הממוצע בסבב הראשון (Round-A) ירד מ-5 מיליון דולר ל-3 מיליון דולר בממוצע. גם גיוסי השלב שני ירדו בכ-50%. גיוסים של חברות בתחום התוכנה ירדו מ-10 מיליון דולר ל-7 מיליון דולר; חברות בתחום החומרה יגייסו 17 מיליון דולר במקום 30 מיליון דולר בממוצע.



לחברות בוגרות - הלוואות גישור



חברה הנמצאת בשלב בוגר - כזו שעברה כבר חלק ניכר מתהליך המו"פ וקרובה לעסקה גדולה - יכולה להרשות לעצמה נטילה של הלוואות גישור, שהן הלוואות מזנין או הלוואות מסוג Venture Lending.



? הלוואות מזנין: אלה הלוואות משניות, שהן תוספת לחוב בכיר - הגדרה שמאפשרת למלווה לקבל את החזר הכסף לפני מלווים אחרים. הלוואות אלה נועדו להאריך את קו האשראי של החברה לפני ביצוע של מהלך עסקי משמעותי, כמו חתימה על חוזה גדול או אקזיט.



ההלוואות בנויות משילוב של מניות (אקוויטי) וחוב, ונחשבות יקרות יותר מהלוואות רגילות, בשל הסיכון העסקי שלוקח על עצמו המלווה. השעבודים במקרה זה הם שעבודים משניים, לצד השעבודים שניתנו לבנק. לי-בת' נלסון, מחברת פלנוס המספקת הלוואות מזנין, מסבירה כי הן ניתנות בדרך כלל לחברות רווחיות ולא לחברות סטארט-אפ.



Venture Lending ?: הלוואות אלה ניתנות לחברות בוגרות באופן יחסי, העוסקות כבר במכירה או קרובות לשלב זה. ההלוואות ניתנות כתחליף לגיוס כסף, תמורת מניות. יזמים יכולים למצוא בהלוואות Venture Lending תחליף טוב לגיוס כסף ממשקיעים, כמו אנג'לים וקרנות הון סיכון, שכן חלקם בחברה אינו מדולל עקב הנפקת מניות חדשות למשקיעים. החיסרון הוא שהחברה תזדקק לתזרים מזומנים כדי לגבות את ההלוואות.



נלסון מוסיפה כי ההלוואות ניתנות לחברות שקרנות ההון סיכון כבר מושקעות בהן, ואז ה-Venture Lending נועד למנף את ההשקעה. הלוואות אלה מתאימות במיוחד למשקיעי בוטיק, המשקיעים סכומים קטנים בחברות סטארט-אפ, וכך אפשר למנף את הגיוס מהמשקיע.



עוד מדגישה נלסון, כי לוח הסילוקין של הלוואות אלה צריך להיבנות לפי צורכי החברה, כלומר לפי תזרים המזומנים העתידי שהיא צופה לעצמה - כך שתשלומי הקרן והריבית ייעשו בעיתוי המתאים לחברה.



לדברי נלסון, הסכום הפנוי ל-Venture Lending בפלנוס הוא 180 מיליון דולר, והסכום הפנוי להלוואות מזנין הוא 100 מיליון דולר. ההיקף הממוצע להלוואת Venture Lending הוא 5 מיליון דולר, ומשך החיים הממוצע של הלוואה כזו הוא שנתיים. היקף הלוואת מזנין הוא 7-10 מיליון דולר בממוצע, ומשך החיים הממוצע של ההלוואה הוא שלוש שנים. עוד אומרת נלסון כי פלנוס ממשיכה להלוות כספים ולחפש השקעות.