לשנות את הפיקוח, לא את סדרי העולם

>> המשבר בשוק ההון והפגיעה בחיסכון ארוך הטווח של הציבור גררו רבים מהפרשנים להצעת פתרונות שנזקם עלול לעלות על תועלתם. דוגמה אחת לכך היא הצעתה של רותי סיני ("יום שישי השחור" ,TheMarker, 2.12) לחזור למערכת פנסיונית המבוססת על השקעת כספי החוסכים באג"ח ממשלתיות.

טיעונה של סיני כאילו האוצר "מכר לציבור ההדיוט בדיות", בדבר מצבן של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, הוא פשוט לא נכון. לכל הקרנות היו גירעונות אקטואריים עצומים וללא סגירתן וערבות האוצר לכיסוי גירעונות אלה הן אכן היו פושטות את הרגל. עליית תוחלת החיים היתה עלולה להחמיר את מצב הקרנות, אך איש לא אמר כי לשם פתרון בעיה זו יש להזרים את כספי החיסכון לבורסה. הפתרון המוצע היה הגדלת הפרשות העובדים והמעבידים לקרנות.



ההסדר שהיה קיים בעבר, שלפיו הושקע חלק הארי של כספי החיסכון הפנסיוני באג"ח ממשלתיות לא סחירות בתנאים מועדפים, משמעותו היתה הלאמת חלק גדול מחסכונות הציבור וכיווץ דרסטי של שוק ההון. למרות הסדר זה הגיעו הקרנות לגירעון אקטוארי גדול, ולא היו יכולות לעמוד בהתחייבויות לגמלאים ללא רשת הביטחון שנתנה המדינה. השקעת כספי הפנסיה באג"ח ממשלתיות מחייבת את המדינה ללוות כספים שאינה זקוקה להם ועושה אותה למתווך פיננסי ענק. צמיחת הכלכלה הישראלית בשני העשורים האחרונים היתה תוצאת כיווץ המגזר הממשלתי, צמצום הגירעון התקציבי ופיתוח שוק ההון. הנסיגה ממודל כלכלת השוק אל הדומיננטיות של הממשלה בכלכלה היא צעד חסר אחריות וקצר רואי.



פתרון סרק אחר מציעה מירב ארלוזורוב ("גברת כהן נהפכה לבנקאית, בעל כורחה", TheMarker, 2.12). כל מערכת שוק ההון - בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות תגמולים - מבוססת על הפקדת כספים על ידי חוסכים שנותנים אמון במוסדות אלה. איש אינו מאלץ את החוסכים להפקיד במוסד זה או אחר, וניתן לצפות כי מי שמייעץ לגברת כהן לבחור באפיק השקעה מסוים מסביר לה את מהות המכשיר שבו היא משקיעה. חלק גדול מהמוסדות שבהם מופקד כספה של גברת כהן מתנהלים באופן מקצועי וההפסדים הכבדים שספגו היו תוצאת המשבר, שאת עיתויו וממדיו העריכו בעוד מועד רק מעט יחידי סגולה. בדיעבד אנו יודעים כי היו לא מעטים שנטלו על עצמם סיכוני יתר, אך אין מקום למסקנה שמישהו הונה את גברת כהן ויש לשנות את המבנה המוסדי הקיים כך שיבטיח לחוסכים תשואה ללא סיכון.



לממשלה יש תפקיד. עליה להקים ולנהל מערכת פיקוח שתבטיח ניהול תקין של המוסדות הפועלים בשוק ההון ותגביל את הסיכונים שהם רשאים ליטול על עצמם. יש גם מקום לביטוח פיקדונות ולביטוח קרן החיסכון במוסדות החיסכון הפנסיוני, אך אין מקום לביטוח תשואה. להצעה לחייב גופים פנסיוניים להיות בעלי הון עצמי שישמש כרית לספיגת הפסדי ההשקעות של העמיתים אין תקדים בעולם. אפשר לדרוש שרק גוף בעל הון עצמי ניכר יוכל לנהל קופות תגמולים וקרנות פנסיה, אך הקופות והקרנות עצמן הן מאגרי חיסכון ולא חברות שבהן מושקעים זה לצד זה הון הבעלים וכספי החוסכים. המשבר הנוכחי חשף את הצורך בשיפור מערכות הפיקוח, אך אין הוא מחייב שינוי סדרי עולם.



הכותב הוא סגן יו"ר ICC ישראל ולשעבר המפקח על הבנקים ויו"ר הבורסה