הזדמנות להשקיע בערים המתפוררות

>> המיתון הוא הזדמנות להשקיע בשני תחומים חשובים בענף הנדל"ן: השקעה מסיווית נוספת ברכבות הבין-עירוניות והפיכתן ללא מזהמות; בנוסף, נדרשת השקעה ביישובים העירוניים ובעיקר במרכזי הערים ובשכונות הוותיקות.

ישראל אכן מנסה כבר כמעט עשור לפתור את בעיית ההזנחה של מבנים בערים, בעזרת תוכניות למיניהן. כל אלה לא הצליחו עד כה לייצר את תנופת הפיתוח במרכזי הערים, ולעורר יזמים לפעולה. כך אנו עדים להמשך התפוררות הערים. המדינה צריכה להשקיע במקומות שבהם יש לה השפעה ישירה ולא עקיפה, כלומר במרחב הציבורי בערים: הרחובות שנהפכו ב-20 השנה האחרונות לכבישים מסוכנים, הגינות שנהפכו לאזורי חיץ מוזנחים, ומבני הציבור ישנים וקטנים בתוך מגרשים ענקיים ומוזנחים. כל השימושים והשטחים האלה, הנמצאים בכל מקום ביישובים שלנו, משפיעים על איך הערים נראות ובעקבות כך על הערך הנמוך של המגרשים והבניינים הסמוכים אליהם. הערך הנמוך של הקרקע והבניינים מובילה את החזקים בכל מקום, גם בפריפריה, לחפש פתרונות חדשים יותר.



הדרך להעלות את ערך המגרשים והבניינים במרכזי הערים ובשכונות הוותיקות היא להשקיע במרחב הציבורי שמסביב בתכנון הומני ומשתף. תל אביב אכן השקיעה בשנות ה-80 וה-90 במרחב הציבורי ובשימור. כפר סבא השקיעה במרכז העיר, בשבילים ובמבני ציבור והשיגה את עליית ערך הקרקעות, המגורים והעסקים עוד בשנות ה-90. בת ים השקיעה בחמש השנים האחרונות במרחב הציבורי והשיגה עליית ערך למגורים ועסקים ברחבי העיר. הבעיה היא שרוב הערים בונות שכונות חדשות, יוצרות הגירה פנימית, וכך מזניחות את השכונות הישנות.



השקעה נבונה במרחב הציבורי בכל עיר דורשת הכנת תוכניות למרחבים הציבוריים בתהליך משתף של כל בעלי העניין, והציבור המשפיע ומושפע מאותו מרחב ציבורי. הגיע הזמן להפסיק לקדם תוכניות לשכונות חדשות, יישובים חדשים וכבישים, ולהתחיל להשקיע בתוכניות המקומיות במרחב הציבורי של מרכזי הערים. המדינה חייבת לעזור לערים לבצע את התוכניות ובזמן קצר.



הכותבת היא אדריכלית ומתכננת ערים