>> מאות חברות סטארט-אפ ישראליות מבצעות קיצוצים בשבועות האחרונים, בעצת משקיעיהן. זאת במטרה להתאים את תזרים המזומנים ולעבור את התקופה הקשה.
לעומתן, חברת הסטארט-אפ ISK לא צריכה לנקוט צעדים מיוחדים כדי לשרוד את המשבר. זאת משום שעובדיה משתכרים 4,000 שקל בחודש בלבד; הם מתניידים למקום העבודה באוטובוסים והם לא טסים לחו"ל. ובכלל, החיים במשרדי החברה מאופיינים בצניעות ואיפוק.
מאחורי החברה עומד ד"ר יורם דברי, יזם וחוקר אקדמי חרדי. בסטארט-אפ שלו תשעה עובדים חרדים, ונראה כי זו גם הסיבה למשכורות הנמוכות. המשרדים ממוקמים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (מכון לב). במשרדי החברה ישנה חלוקה לאגף נשים ולאגף גברים. החברה זכתה לסיוע בהיקף של 700 אלף דולר מהמדען הראשי וממשקיעים פרטיים, ובסך הכל גייסה עד כה 1.4 מיליון דולר.
דברי סבור כי החברה עדיין לא בשלה לפנייה לקרנות הון סיכון. "אני רוצה להגיע אליהן בעמדת כוח. חוץ מזה, למה שאתן 50% מבעלות החברה למישהו אחר?" הוא אומר.
מהו אופי העבודה בסטארט-אפ חרדי?
"אצלנו חושבים פעמיים לפני כל ניסוי. העובדה שאין לנו כסף היא יתרון גדול. ככל שכמות הכסף גדלה כך גדל גם הבלבול, ולהפך. זו גם הסיבה שהמשבר הנוכחי לא משפיע עלינו".
"היכולת של המדע מוגבלת"
הסיפור האישי והמקצועי של דברי מעניין במיוחד. הוא חזר בתשובה לפני 27 שנה, בגיל 18, לאחר שהכיר את אשתו במפגשי נוער שוחר מדע של מכון ויצמן. "היא היתה דתייה ואני חילוני. לאחר זמן מה נותק הקשר, אבל בהמשך הוא התחדש וכך נהפכנו לזוג. היא השפיעה עלי להיות דתי", הוא מספר.
דברי סיים שני תארים ראשונים באוניברסיטה העברית, האחד בביולוגיה והשני בכימיה. הוא החל ללמוד בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סאן דיאגו, אבל בסוף לא סיים כרופא אלא פנה לכיוון המחקרי. דברי לא הסתפק בכך ואף למד בשעות הפנאי מחשבים. במקביל, שימש מורה וחוקר בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים.
ב-99' התבקש דברי להקים את המחלקה לביואינפורמטיקה במכון לב. ב-2005 קיבל המכון אישור לפתיחת תוכנית אקדמית בתחום תכנון לוגי של תרופות.
שנה קודם לכן השתתף עם עמית חוקר, פרופ' עזריאל סנדלר, בהשתלמות באוניברסיטת תל אביב שעסקה בגילויים של הורמונים פפטידיים חדשים. אינסולין, למשל, הוא הורמון פפטידי שמווסת את רמת הגלוקוז בדם והמחסור בו גורם לסכרת. מה שייחודי להורמונים פפטידיים הוא שהם מיוצרים בגוף האדם. למשל, האינסולין שמיוצר בלבלב.
דברי אומר שלא יצא מרוצה מהכנס: "לא הבנו איך במהלך עשר השנים האחרונות לא גילו שום תרופה הדומה בפוטנציאל שלה לאינסולין. מתברר שהיכולת של המדע לגלות הורמונים פפטידיים חדשים מוגבלת. יצאנו מההשתלמות מצוברחים ובמשך שנה לאחר מכן השתעשענו ברעיונות איך מגלים הורמון פפטידי בדרך אחרת. בשלב מסוים הבזיק לנו רעיון ובחנו אותו על הגנום האנושי. מצאנו על כרומזום 10 מה שנראה אולי כהורמון פפטידי. זה היה גילוי וירטואלי. השתעשענו מהגילוי והיינו מרוצים, אבל לא עשינו עם זה דבר.
"אשתי שמעה את השיחות ושאלה למה אנחנו לא בודקים את הגילוי פיסית, שכן אולי ניתן להפיק פפטיד בעל יכולות רפואיות. בסופו של דבר החלטנו לבדוק את זה לעומק. רכשתי מכספי מכשיר PCR (polymerase chain reaction) שמבצע הגברה של מידע גנטי, במטרה לקבל תשובה. התברר שלפפטיד יש ביטוי בבלוטת תימוס שאחראית על כל התפתחות מערכת החיסון בגוף".
לגילוי הפפטיד באזור התימוס שאחראי על התפתחות מחלות אוטואימוניות (מחלות שבמהלכן הגוף תוקף את הרקמות של עצמו, למשל טרשת נפוצה) ישנה חשיבות מכרעת. דברי וסנדלר השיגו מימון בהיקף של 100 אלף דולר ממשקיעים פרטיים ובני משפחה, והחלו לבצע ניסויים קליניים בחיות. התברר להם שהפפטיד יעיל למחלת קרון (שתוקפת את המעי וגורמת למוות), וכן למחלות דם שונות, בהן לוקמיה.
עד כה, החברה רשמה חמישה פטנטים על הפפטיד, הנגזרות והשימושים שלו. כעת הוא מתכנן לקחת את החברה לשלב הבא, אך טרם החליט לאיזה כיוון יפנה - קרון או לוקמיה. בינתיים, בית החולים איכילוב נתן אישור לניסויים בבני אדם לשימוש הפפטיד בתחום הדיאגנוסטי.
על אף שדברי אינו מעוניין בכסף של קרנות הון סיכון, החברה מתכננת לאתר משקיעים פוטנציאליים ולגייס 1.5-2 מיליון דולר להמשך פעילותה. כאמור, לפני כמה ימים היא זכתה להשקעה של 700 אלף דולר מהמדען הראשי.
עם משכורת של 4,000 שקל לעובד, הסטארט-אפ ISK ישרוד את המשבר
גיא גרימלנד
8.12.2008 / 8:46