המפקח על הביטוח לשעבר מגן על פרי: "פעילותו איפשרה לישראלים לזכות בהטבות כספיות שלא יכלו לקבל בדרך אחרת"

>> רו"ח דורון שורר, שהיה המפקח על הביטוח וממונה על שוק ההון במשרד האוצר בסוף שנות ה-90, מתגייס לטובתו של עו"ד ישראל פרי. אתמול הוגש לבית המשפט העליון תצהיר תמיכה של שורר בערעורו של פרי, שבו הצהיר כי חמו וחמותו היו לקוחות של פרי ונהנו מכספי הפנסיה של הביטוח הסוציאלי בגרמניה, בלי שנטלו כל סיכון.

בסוף פברואר הגיש פרי ערעור לבית המשפט העליון, לאחר שבאותו החודש גזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב 12 שנות מאסר בפועל וקנס של 22 מיליון שקל. בהכרעת דין חמורה הורשע פרי בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשתי עבירות של גניבה בידי מורשה, בתיווך ועיסוק בביטוח בלא היתר, בהדחה בחקירה ובשיבוש מהלכי משפט. פרי הורשע בגניבת כ-320 מיליון מארק גרמני מפרמיות ביטוח ששולמו מראש לחברה של פרי - הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, על ידי לקוחות החברה, ובקבלת שכר טרחה של כ-150 אלף מארק במרמה.



במסגרת ערעורו לעליון, שהוגש באמצעות עורכי הדין יעקב וינרוט וישראל וולנרמן, שכר פרי את שירותיהם של מומחים מתחום הכלכלה והמשפט, בהם פרופ' אמיר ברנע, פרופ' עומרי ידלין ופרופ' מרדכי קרמניצר, שנתנו חוות דעת לתמיכה בערעור.



כעת הגיש פרי בקשה להגיש את תצהירו של שורר כראיה חדשה. שורר אמר ל-TheMarker כי ברנע סיפר לו על הפרשה, וכי הוא סבר שנעשה לפרי עוול בהכרעת הדין. שורר מציין כי הגיש את תצהירו במטרה לסייע בגילוי האמת, ואין לו אינטרס אישי בדבר.



לדבריו, בשנות ה-80, כשהיה בעל משרד ראיית חשבון עצמאי, רכשו חמו וחמותו זכויות בביטוח הסוציאלי הגרמני. הוא ניסה לערוך בדיקה מקבילה במשרדי הביטוח הלאומי, אך המשרד לא היה ערוך כלל לטפל בעניין. בעקבות זאת הוא הציע לחמו וחמותו להצטרף לתוכנית של הארגון של פרי, מכיוון שהיא מבטיחה הכנסה חודשית בטוחה ללא כל סיכון מצדם.



עוד אמר שורר כי העסקה הוצעה ללקוחות הארגון ללא כל סיכון, שכן הלקוח השיב את ההלוואות שקיבל רק מתוך כספים שיתקבלו מהמוסד בגרמניה. לדבריו, לאחר שניתח את לוחות התמותה, לפיהם חושבו פרמיות הביטוח, סבר כי החיובים ללקוחות היו סבירים. שורר סבור שפעילותו של פרי והארגון אפשרה לאזרחי ישראל לזכות בהטבות כספיות משמעותיות שלא יכלו לקבל בדרך אחרת, וכי אלמלא היוזמה של פרי היתה האמנה שבין ישראל לגרמניה נותרת כאבן שאין לה הופכין, ואיש לא היה נהנה ממנה. לדברי שורר, הכרעת הדין לוקה בפגמים חשבונאיים וכלכליים בולטים.