רוני חזקיהו בכנס TheMarker - "סדר פיננסי חדש": אסור לאפשר קריסה של בנק במדינת ישראל

"היעד שלנו הוא לשמור על כל בנק ובנק בתוך המערכת הבנקאית כחלק מהמערכת הפיננסית כולה - במדינת ישראל אי אפשר להרשות כשל של בנק", כך אומר הבוקר המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, בכנס TheMarker - "סדר פיננסי חדש" - שנערך בתל אביב. לדבריו, "במערכת בנקאית מאוד קטנה ובמשק קטן מאוד קיים אפקט ההדבקה. בישראל אין ניסיון באירועים מהסוג הזה של כשלים פיננסים, ואסור שנצבור ניסיון כזה", אמר.

"מדינות רבות ובראשן ארה"ב נקטו בצעדים מרחיקי לכת לטיפול במשבר. לפני שנה דיברנו על שוק של כ-600 מיליארד דולר. כעת אנחנו מדברים על טריליונים של דולרים שמוזרמים למערכת להצלת הבנקים ולמערכות השונות. גם מדינות שנחשבו איתנות ובעלות כלכלות חזקות מצאו עצמן בתוך המשבר, והן נאלצות לנקוט צעדים חריגים לטיפול במשבר. הבעיה תהיה במדינות בהן היקף החוב של המוסדות גדול מהסיוע שהמדינה יכולה להעניק".

לדברי חזקיהו, נשכחו כל התורות וכל הכללים, וכולם פנו לסייע. "המשבר מחייב צעדים חריגים ולא צריך להיצמד לכללים הישנים. ממצילים של מוסדות, המדינות הפכו להיות בעלים של מוסדות. בלעדי הבנקים המרכזיים אין שווקים. מה שמחזיק את השווקים כיום זו ההתערבות במדינות השונות בעולם. כל זה על רקע משבר האמון של הציבור ושל המוסדות הפיננסים זה בזה", אמר.

"כשמטפלים במשבר הריאלי - והוא יהיה קשה וארוך - ניתן לראות שבהחלט לא הגענו לתחתית הבור של המשבר הפיננסי". מוסדות פיננסים במדינות שונות בעולם הסתבכו במידה שאפילו המדינה שלהם לא יכולה להציל אותם - וזו הסכנה הגדולה ביותר. איסלנד היא מדינת ה-OECD הראשונה שמבקשת סיוע מקרן המטבע העולמית, וצריך לבחון האם זה המקרה האחרון או לא", אומר חזקיהו.

לגבי היציאה מהמשבר אומר חזקיהו כי כשהמשבר ייגמר - היציאה מההתערבות הזו תהיה לא פחות מסובכת מהכניסה ותגרום לנזקים בפני עצמה. "לקח ראשון מהמשבר הנוכחי הוא שיש חשיבות גדולה מאוד בקיום מערכת בנקאית יציבה בכל מדינה. במקומות שקרסו מערכות בנקאיות - המדינות קרסו בהמשך. אסור לתת למשבר הזה להגיע למערכת הבנקאית, וצריך לשמור עליה חזקה - יש להגן על כספי המפקידים ולשמור על יציבותה של המערכת הפיננסית".

"ערב המשבר המערכת הבנקאית הגיעה לשיאים מבחינת החוסן, הרווחיות והלימות ההון שלה. לפני שנתיים, כאשר זיהינו שהמצב לא טוב, ניצלנו את המצב כדי לעודד את הבנקים להגדיל את הלימות ההון שלהם. אלו הכריות שמאפשרות למערכת הבנקאית להתמודד עם האתגרים הנוכחיים", אומר חזקיהו. "2009 תהיה שנה לא קלה למערכת הבקאית", הוסיף חזקיהו.

חזקיהו ציין כי החובות המסופקים של הבנקים הולכים וגדלים, ובנוסף גם הפרשות הבנקים צפויים לגדול למימדים גבוהים יותר מאלו שהכרנו. "מכאן", לדבריו, "החשיבות הגדולה של הכנת כריות ההון הגדולות למצב בו רמת ההפרשות תעלה". עוד אמר חזקיהו כי "החל מתחילת שנות ה-2000 ובעיקר בתחילת 2003, המערכת הבנקאית החלה להפסיד את האשראי לטובת המערכת החוץ בנקאית. הגענו למצב שערב כניסתנו למשבר מתוך כ-700 מיליארד שקל אשראי לחברות, חצי ממנו ניתן מחוץ למערכת הבנקאית. מבחינת המערכת הבנקאית, חלק לא קטן מאשראי החברות ניתן מחוץ למערכת, מה שמאפשר לה להתמודד עם ההיסטוריה בצורה קלה יותר, אך מציב אתגרים להמשך".

חזקיהו הוסיף כי המערכת הבנקאית בישראל לא נסמכת על קווי אשראי מהעולם ומיעטה להשתמש במכשירים מורכבים, כך שזה עבד לטובת המשק. "המערכת הבנקאית נפגעה מהמשבר הנוכחי בעיקר בפעילותה כמשקיעה. במסגרת פיזור הנכסים, המערכת הבנקאית הייתה חשופה לפעילות מחוץ לישראל במכשירים פיננסים מורכבים, אך החשיפה הייתה מפוזרת ולכן הפגיעה, בעיקר באחד הבנקים הגדולים בישראל, הייתה חד פעמית", אמר.

"בנוסף לכך, הבנקים הישראלים מפקידים כסף מחוץ לישראל, וכתוצאה מכך הם חשופים למוסדות פיננסים בחו"ל. ההשפעה של המשבר הזה הובילה להתערערות יציבות המדינות, הבנקים והמוסדות שהשפיעה ותוסיף להשפיע על המערכת הבנקאית בהמשך". לגבי הלווים הישראלים שפעילים בחו"ל אמר חזקיהו כי "הלקוחות הישראלים יצאו לחו"ל והרחיבו את פעילותם שם, וכרגע הם חשופים למשבר הגדול שפוקד את העולם. המערכת הבנקאית הישראלית, בהיותה לווה ללקוחות אלו, חשופה להשפעה של המשבר על הלקוחות האלו".

"נכון להיום המערכת הבנקאית יציבה ופועלת להתמודדות עם האתגרים. למרות הכל, למרות הסיוע והנחישות של הממשלות והמדינות, המשבר הפיננסי לא הגיע לסופו. כולנו מתפתים לעסוק במשבר הריאלי, אבל אל לנו לשכוח שיש לנו סיבה להתכונן ולצפות להמשך ואולי אף להחרפה של המשבר הנוכחי".

"בשוק המקומי, שוק ההון נעול כרגע בפני לקוחות הבנקים, ובנוסף לכך לבנקים יש קושי בגיוס הון על מנת לעמוד בצורכי היציבות וצרכי הלקוחות. מי שמצפה שהמערכת הבנקאית תיתן תשובה מלאה לאתגר הנוכחי הוא לא מציאותי. הפער שהתקיים לטובת השוק החוץ בנקאי בעבר מתאפס, והמערכת הבנקאית מתחילה להוביל את הגידול באשראי במשק", אמר חזקיהו."תחזיות הצמיחה הולכות לכיוון ה-0, אנחנו רואים את הגידול באבטלה ורואים את הפגיעה בייצוא - כל הדברים הללו יחד יקשו על ההתמודדות היום יומית של המערכת הבנקאית".

לגבי הפיקוח על הבנקים אמר חזקיהו כי "דרשנו מהבנקים לבחון מחדש את התוכניות העסקיות ואת ניהול הסיכונים שלהם, והבנקים נערכים מחדש תוך מעקב ודיאלוג שוטף. בנוסף לכך, קיימות הדרישות הרגולטוריות. ככל האפשר אנחנו דורשים את הגדלת השקיפות להחזרת האמון במערכת הפיננסית, ומבקשים לחזק את החוסן של המערכת הבנקאית".

חזקיהו סיכם ואמר כי "הגיע הזמן לאשר את תוכנית ההאצה כדי לא לאחר את המועד, שממילא אנחנו ניגשים אליו מעט מאוחר. קיימת חשיבות עליונה להמשיך בעיקרון של שמירה על יציבות הבנקים, לקיים פיקוח הדוק. עלינו ללמוד ולהפנים את הלקחים, בתקווה שכולנו נגיע למצב שאחרי המשבר כסף גדול מחכה להיות מושקע בחזרה".