יוסי בכר בכנס TheMarker: אנחנו עומדים להיכנס לתקופה של האטה משמעותית אם לא מיתון

במהלך כנס "סדר פיננסי חדש" של TheMarker, נערך פאנל בנושא "יציבות האי הישראלי במשבר הפיננסי הגלובלי". בפאנל השתתפו צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל; יוסי בכר, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; שאול ברונפלד, יו"ר הבורסה לניירות ערך ויגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי Deloitte בריטמן אלמגור זהר.



יוסי בכר, איזה ציון היית נותן ליציבות של מערכת הבנקאות היום?



בכר: "אני לא מכיר את כל הפרטים ואני לא קורא מאזנים, אבל התחושה שלי היא שהמערכת יציבה מאוד. אני חושב שהמערכת נכנסה למשבר הזה בצורה מאוד יציבה. הייתי מעניק למערכת ציון של 8. המלצות ועדות בכר הגדילו את יציבות הבנקים בצורה חד משמעתית".



יכול להיות שגילגלתם את הסכנה לענפים אחרים?



בכר: "חשבתי שאת הוויכוח הזה סיימנו לפני שנתיים וחצי. השינוי המבני הזה היה בהחלט בכיוון הנכון. לעניין החשיפה, יש המון הבדלים בין מה שקורה בשוק הישראלי, אנחנו לא אי אלא חלק מהשוק הגלובלי, וטוב שכך. אין לאף אחד מגופי ניהול הנכסים בישראל חשיפה אישית - למי שמנהל נכסים בישראל אין חשיפה ברמה של כתיבת אופציות או כל נייר ערך אחר, שהם לוקחים את הסיכון לגביו".



צבי אקשטיין, האם אתה מסכים שבעיית היציבות בשוק הביטוח מסובכת יותר מהבעיה בשוק הבנקאות?



אקטשיין: "עד כמה שאני יודע – לא. קיימנו ישיבות עם ידין ענתבי, המפקח על הביטוח, ולהערכתי המערכת יציבה מאוד מכל הבחינות. כמות המזומנים מאוד גבוהה והגופים האלו יצלחו את המשבר".



הבורסה הישראלית נפלה בשיעור הכי גבוה בהשוואה לבורסות בארה"ב ובאירופה, איך זה יכול להיות?



ברונפלד: "איי היציבות הם הבורסה של עירק והבורסה של גגאנה במשבר הפיננסי הנוכחי. נסחפנו קצת עם העניין הזה של 'אי של יציבות'. הבורסה של תל אביב ירדה יותר מבורסות אחרות בעולם וזה לא מפתיע - המשק הישראלי חשוף מאוד לפעילות הבינלאומית. מספר מהחברות החשובות ביותר במדד תל אביב 25 קשורות בסחורות - אשלג, דלק, תחליפי דלק. בשוק איגרות החוב הקונצרניות, ההפסדים הגדולים הם על פעילות בינלאומית של יזמים ישראלים בשוק הנדל"ן הבינלאומי. הפכנו להיות חלק מהשווקים הבינלאומיים. אסור לשכוח שהגלובליזציה היא חרב פיפיות - אותם משקיעי חוץ שנהרו בהמוניהם לתל אביב, משכו את הכסף משוק המניות. הציפייה שנהיה אי שקט, אי המטמון, כאן בלב כל המהומה, היא ציפיה לא ריאלית".



יגאל בריטמן, איך המצב באג"ח החברות נראה מהצד שלכם והאם אפשר לצפות לקריסה של חברות נוספות?



בריטמן: "יש כשל שוק. אגורה אחת מפילה את השוק. תשואות בלתי סבירות בעליל, חברות שצועקות אין לנו כסף, קונות את איגרות החוב של עצמן. אני יכול לשחק את המסכן, ואחר כך אקנה. הרבה מאוד מהחברות לא ייכשלו בגלל המהות הכלכלית שלהן, אלא בגלל שהן נראות כחברות בבעיה".



ברבעון הרביעי נראה יותר פשיטות רגל ואזהרות עסק חי?



בריטמן: "לדאבוני נראה יותר פשיטות רגל ואזהרות. אני מקווה שמישהו יתעורר בממשלה: אם יבואו עם תוכנית שלא בעיתה - יקרה מה שקרה בארה"ב - התוכנית נדחתה ביומיים ואז הכריזו שזה מעט מדי ומאוחר מדי".



האם המיתון הוא האיום האמיתי על היציבות של הכלכלה הישראלית?



אקשטיין: "אנחנו אוניה קטנה בים סוער, אבל אוניה מאוד יציבה. המדיניות המוניטרית יכולה לתמוך בתעסוקה וצמיחה יחד עם שמירה על יעד האינפלציה. המדיניות של הורדת הריבית תומכת בהתנהלות אשראי יותר נמוכה. אנחנו חלק מהמשק הגלובלי, מרווחי האשראי במשק הישראלי לא יכולים להיות משמעותית שונים ממה שקורה בעולם".



בכר: "את העבר אנחנו לא יכולים לשנות, ועלינו להסתכל קדימה. השיח הציבורי לא נמצא במה עומד להתרחש בהמשך. אנחנו עומדים להכנס לתקופה של האטה מאוד משמעותית, אם לא מיתון. ברור לכל מי שמסתכל בנתוני הגבייה ממסים, שהבעיה בתקציב של 2009 היא לא מגבלת ההוצאה, אלא אחוז הגרעון. אנחנו רצים ל-3%-4% תוצר. עלינו לטפל בבעיות שבאות לקראתנו ולא בבעיות העבר".