מחפשים אפיק השקעה בטוח עם תשואה נאה ומובטחת? נסו את הבנקים

>> האם קיבלתם בשנים האחרונות תשואה ריאלית מובטחת של 4.5%? אם לא, אולי כדאי לבחון את ההצעה החדשה של כמה מהבנקים: אמנם, תוכניות החיסכון הוותיקות כבר עברו מזמן מהעולם, אולם בבנקים מציעים באחרונה כמה תוכניות חיסכון לטווח של 5-10 שנים, שבמהלכן לא ניתן לפדות את הכסף, אך התשואה הריאלית שלהן, כאמור נעה סביב 4.5%.

מדוע הבנקים מציעים הצעות כאלה? בנק הוא עסק שלווה כסף ומשלם עליו ריבית נמוכה והוא משתמש בכסף כדי להלוות אותו בריבית גבוהה עוד יותר. פרנסת הבנק מגיעה מהפרש הריביות המכונה בשם "המרווח הבנקאי". בחודשים האחרונים עלויות הגיוס בשוק ההון הלכו וגדלו ולכן הבנקים פונים לאפיק הגיוס השני שהוא הציבור. כך, הבנק מגייס כסף ששוכב אצלו במשך 5-10 שנים ומשתמש בכסף כדי להעניק אשראי והלוואות



נקדים ונאמר: אפיקי השקעה לא צמודים (איגרות חוב שקליות, פק"מ) מחויבים במס בשיעור של 15% ואפיקים צמודי מדד (איגרת חוב, פק"מ צמוד וגם מניות) מחויבים במס בשיעור של 20%. פירוש הדבר כי מתוכניות החיסכון של הבנקים יש לנכות אוטומטית 20% מהרווח, שמועבר לקופת המדינה וזה לא מעט.



* בנק לאומי



מציע תוכנית ל-10 שנים (ללא נקודות יציאה) בריבית של 4.65% (בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן), אך רק בעבור מי שיפקיד 100 אלף שקל. לאחר מיסוי מדובר בתשואה של 3.72%. תוכנית מעניינת אחרת היא פיקדון ל-11 שנים בריבית של 4.7% (בתוספת הצמדה): בתום התקופה מקבלים את 100 אלף השקלים בתוספת ההצמדה ומדי חודש מקבלים לחשבון העו"ש את החלק היחסי בריבית.



* בנק דיסקונט מציע תוכנית לחמש שנים בריבית של 2.7%-4% בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן (תשואה נטו לאחר מס: 2.16%-3.2%): הפקדה של עד עשרת אלפים שקל תזכה לריבית שנתית של 2.7%; עד 50 אלף שקל תזכה בריבית של 3.4%; עד 100 אלף שקל בריבית של 3.6%; עד 500 אלף שקל - 3.8% ומהפקדה של 500 אלף שקל ויותר - ריבית של 4%.



בדיסקונט מציעים גם תוכנית ל-10 שנים בריבית של 3.2%-4.35% בהתאם לסכום ההפקדה: עד עשרת אלפים שקל תזכה בריבית שנתית של 3.2%; עד 50 אלף שקל בריבית של 3.65%; עד 100 אלף שקל בריבית של 3.85%; עד 500 אלף שקל בריבית של 4.15% ומ-500 אלף שקל ויותר ריבית של 4.35%. כל התוכניות צמודות מדד מהרווחים של כולן יש לנכות 20% מס.



* בנק הבינלאומי מציע תוכנית ל-10 שנים המבטיחה ריבית של 4% בשנה (בתוספת הצמדה) למי שיפקיד 50-250 אלף שקל (3.2% נטו), וריבית של 4.3% (בתוספת הצמדה) למי שיפקיד יותר מ-250 אלף שקל (כלומר ריבית נטו של 3.44%).



* בנק מזרחי-טפחות מציע ריבית שנתית של עד 4.6% ("תלוי מי הלקוח") בתוספת הצמדה למי שיפקיד 100 אלף שקל ל-10 שנים. כלומר, ריבית נטו של 3.68%. אלו הם התנאים המקסימליים ששמורים ללקוחות המועדפים כך שהריבית שיקבל משק בית בפועל נמוכה מכך.



* בנק ירושלים מציע ריבית שנתית של 4.8% (בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן) למי שיפקיד לפחות 100 אלף שקל למשך חמש שנים - מדובר בריבית של 3.84% נטו. מסלול אחר מציע ריבית שנתית של 4.7% (שהם 3.76% נטו בתוספת הצמדה למדד) כאשר מי שבוחר במסלול זה קונה לעצמו זכות להוציא את הכסף כעבור שנתיים ולקבל ריבית שנתית של 3.76% (שהם 3% בתוספת הצמדה).



* בנק אגוד היחיד המציע פיקדון לתקופה קצרה של שנתיים בריבית של 4% ובתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. התוכנית מיועדת למי שיפקיד בבנק לפחות 100 אלף שקל ועד מיליון שקל. אם החשבון מנוהל למטרת הפיקדון בלבד, הוא לא יחויב בעמלות ניהול החשבון.



הכסף יהיה סגור למשך שנתיים אך מי שיזדקק לכסף יוכל לקבל הלוואה כנגדו. ההלוואה אמנם תישא ריבית נמוכה יחסית של פריים (כיום 4%) פחות 0.5%, אך המשמעות היא שמרבית הריבית בחיסכון תאבד ולכן רצוי לשקול ולוודא שבשנתיים הקרובות לא יהיה צורך בכסף.



* בנק הפועלים הוא הבנק היחיד שממלא פיו מים ומוכן לומר רק כי "ניתן לקבל בחיסכון מדדי לכל עת עד 4.5% (3.6% נטו), תלוי בהיקף ההפקדה לתוכנית" בלא לספק הצעה קונקרטית.



יעד האינפלציה הממשלתי עומד על 1%-3% לשנה. אמנם בשנתיים האחרונות בנק ישראל לא עמד בו, אך בממוצע האינפלציה ב-10 השנים האחרונות אכן היתה כ-2%, כך שעל הנייר לפחות זה השווי של ההצמדה. ההצעות משקפות תשואה ריאלית של 4.5% אגב, בבנקים לוחשים שלקוחות טובים במיוחד יזכו לקבל גם הצעות טובות מאלה.



ומה אם זקוקים לכסף?



אמנם כל התוכניות סגורות ל-5-10 שנים, אך ייתכן מקרה שבו החוסכים יהיו חייבים להוציא את הכסף באופן מיידי. לכך יש לבנקים שני פתרונות אפשריים: הראשון הוא הלוואת גישור (בדרך כלל בריבית נמוכה יחסית סביב ריבית הפריים) כאשר הבטוחה להלוואה היא כספי החיסכון. המשמעות היא שמקבלים ריבית בעבור החיסכון אך משלמים ריבית עבור ההלוואה.



פתרון אפשרי אחר הוא קנס בדמות ויתור על חלק ניכר מהריבית. גובה הקנס תלוי בשאלה אחרי כמה שנים יש צורך בכסף ועד כמה קרובים לתום התקופה. הבנקים מפעילים "נוסחת שבירה עסקית שמגלמת את עלויות הבנק". מומלץ לבדוק באיזו שיטה פועל הבנק שלכם.



אלטרנטיווה 1: אג"ח ממשלתית



השאלה היא אם מדובר בתשואה טובה והתשובה תלויה, כמובן, בשאלה למה משווים. נקדים ונאמר: איש אינו יודע לצפות את העתיד ותשואות העבר אינן ערובה לביצועים דומים בעתיד. ובכל זאת, הרקורד של השנים האחרונות יכול להוות אינדיקציה מסויימת לאופן שבו מנוהל כסף.



האלטרנטיווה הראשונה היא הממשלה. איגרת חוב ממשלתית מסוג גליל המיועדת לפדיון באפריל 2018 (0418) מציעה כיום תשואה ברוטו לפדיון של 3.9% (בתוספת הצמדה למדד) למי שיחזיק בה עד סופה. התשואה נטו עומדת על 3.16% ריאלי. על אף מדובר באיגרת ממשלתית, הבנקים יגבו לא מעט עמלות ובכלל זה עמלת קנייה ועמלת מכירה. בדרך, יש צורך בתשלום עמלה שנתית ידועה לשמצה בשם "דמי שמירה" (הבנק הרי אינו שומר על הניירת וזו עמלה לכל דבר). בשורה התחתונה, מדובר בתשואה של כ-2.8% (בתוספת הצמדה) - כאשר הדבר תלוי בהסדר העמלות מול הבנק.



החסרונות ברורים: מדובר בתשואה סולידית מאוד, אולי אפילו סולידית מדי. היתרון הבולט הוא שהכסף בטוח והיתרון השני הוא הנזילות: את איגרת החוב ניתן למכור בשוק בכל רגע נתון, אם כי המכירה כבר תלויה במחיר שבו נסחרת האיגרת באותו הזמן.



אלטרנטיווה 2: קופת גמל



אלטרנטיווה אחרת לכאורה היא להעביר את הכסף לאחד מאפיקי החיסכון ארוכי הטווח כמו קרן פנסיה או קופת גמל. אבל מדובר באלטרנטיווה לא שקולה שכן הכסף נמצא באפיקים הללו עד לגיל הפרישה.



עם זאת, השאלה רלוונטית למי שמחזיק בקופת גמל נזילה (בעבר, קופות הגמל נהפכו לנזילות לאחר 15 שנה) ותוהה האם להותיר את הכסף בקופת הגמל או להעבירו לחיסכון. מנתוני משרד האוצר עולה כי קופות הגמל הציגו ב-10 השנים האחרונות תשואה ריאלית נטו של 4.7%. זוהי תשואה המתקבלת לאחר דמי ניהול.



עם זאת, קופת גמל נהנית מהטבת מס חשובה והיא פטורה מתשלום מס רווחי הון של 20%. משמעות הדבר כי התשואה האמיתית שרואים החוסכים היא 4.7%. הבעיה עם המכשיר היא חוסר הוודאות: בשוק קיימות גם קופות שנתנו תשואה נמוכה ובכלל, ביצועי קופות הגמל בשנים האחרונות אינן ערובה לעתיד, ובמיוחד כאשר המשבר הנוכחי גילח מהן לא מעט אחוזים.