איזה שלמה תרצה להיות

>> הסיכון העיקרי לכסף של הציבור טמון בהתנהגות של בעלי החברות הקטנות שלא נמצאים תחת הפוקוס של התקשורת. בתוך כמה ימים התברר, למשל, שחברת אטלס שהונפקה ברעש גדול בידי משפחת דנקנר, נמחקת מהמסחר אחרי מחיקה של 97% משוויה; רועי גיל ואיתן אלדר משתלטים על פורמולה, אחרי שלא פרעו את מלוא חובם למשקיעים בעבר; ואלי אלעזרא מעביר נכסים מפה לשם. התוצאה של כל אלו: בעלי הון מתעשרים על חשבוננו ויוצרים לעצמם את הפוטנציאל לבוננזה כאשר המגמה בשווקים תתהפך.

את שיא החוצפה של החודש האחרון קבע שלמה נס. העורך דין המלומד, רואה החשבון המתוחכם, הדוקטור המכובד ומפרק החברות המפורסם - שהרוויח מיליונים מקריסת קלאבמרקט. בינואר 2007, בשיא הגאות, גם נס חשב שהוא יכול להיות טייקון קטן, ולכן רכש יחד עם שותפים שלד בורסאי בשם יולי שוק הון. החגיגה בשווקים איפשרה לחברה שלו - חברה בלא פעילות, נכסים או רקורד - לגייס באג"ח יותר מ-100 מיליון שקל מקופות גמל וקרנות פנסיה - רק בגלל ההבטחות של נס.



בלי שנס התכוון לכך מראש - עסקה גדולה אחת לרכישת 21 מרכזים מסחריים במערב התיכון בארה"ב הוא לא הצליח לממן - הכסף של יולי נשאר בקופתה. מבחינת בעלי האג"ח זה דווקא מצוין, שכן יולי כלל לא צריכה להתמודד מול הבעיה הגדולה ביותר שיש כיום בשווקים - נזילות - והיא יכולה בקלילות להחזיר את מלוא החוב.



אז מה הבעיה? הבעיה שנס לוטש עיניים לכסף היקר הזה, ולכן הוא חתם על עסקה הזויה שבה רוכשת יולי מאזרחים אוסטרלים חברת נדל"ן קפריסית פרטית הפועלת בנדל"ן בפולין. ואם נס בצד של הקונים, איך יכול להיות שהכסף יישאר אצלו בבית?



או, בדיוק בשביל זה בא פרק ב' של העסקה, אשר קובע שאותם מוכרים - שהכוונה היחידה שלהם בעסקה היא להשתלט על הכסף של יולי - העניקו לנס ולשותפו אופציית מכר על המניות שלהם, לפי שווי גבוה בהרבה משווי השוק.



בקיצור, הכסף של בעלי האג"ח ששוכב כרגע בקופת יולי מתעופף לו החוצה, עושה סיבוב בשמי אוסטרליה, עובר מעל קפריסין, אחר כך טס לעיר לודג' בפולין ולבסוף נוחת בחשבון של נס. ממש נס חנוכה. אקזיט מתוחכם, אבל מלוכלך על חשבונם של בעלי האג"ח. זה קצת מזכיר שלמה אחר, שלמה עם הרבה פחות תארים מכובדים, אבל עם התנהגות בורסאית דומה - שלמה אייזנברג.