>> בעלי השליטה הרבים שהופיעו בכנס שערך אתמול TheMarker פיספסו את הזדמנות הפז שניתנה להם. הם פיספסו הזדמנות להטיס מעלה את מחיר איגרות החוב שהנפיקו, הם פיספסו הזדמנות להשיב את אמון המשקיעים בהם, ובעיקר הם פיספסו הזדמנות לצאת גדולים מכולם.
יצחק תשובה המחזיק בקבוצת דלק, נתן חץ המחזיק באלוני-חץ, אלפרד אקירוב השולט בחברת אלרוב, חיים כצמן מבעלי השליטה בגזית גלוב - כולם מבכירי עולם העסקים הישראלי, ולא נחטא אם נאמר שאפילו טייקונים בעלי עסקים חובקי עולם.
כל אחד מן האנשים הללו יכול היה לזכות בכותרת חייו לו היה מגיע ומכריז בפומבי "לא אתן לחברה שבשליטתי לשמוט חוב. אני ערב אישית לכסף ואם צריך, אדע לשלוח יד לכיס ולהחזיר את הכסף למשקיעים".
אבל לא, במקום זאת, נשמעו הכרזות רפות לפיהן החברה תעשה ככל שביכולתה להשיב את הכסף למשקיעים, ויש מי שהסביר שבעצם לא אמורה לחברה להיות שום בעיה להחזיר את חובותיה.
אלה הצהרות יפות, אבל הן לא מבטיחות שום דבר שלא היה מובן מאליו - וכל זאת בשעה שהשווקים דווקא חושבים ששום דבר אינו מובן מאליו. צריך להזכיר: חברה שלוותה כסף מהציבור, חייבת להשיב את הכסף ולא לנסות להגיע להסדרים שונים של שמיטת חובות. הסדרי חובות הם הפתרון האחרון והוא מגיע רק אם החברה ריקה ממזומנים או מנכסים שאפשר לממש.
הציבור שעליו אנחנו מדברים הוא אתם, הקוראים. כל מי שמחזיק בקופת גמל, ביטוח מנהלים, קרן פנסיה וכל כסף אחר המשמש אותו לעת זיקנה - הוא זה שמימן את חגיגת הכסף של השנים האחרונות. אותו פנסיונר שאגר במשך כל חייו כסף לעת זיקנה הוא זה שנאלץ לספוג חצאי הצהרות במקום לקבל הבטחה שכספו יושב. ונזכיר: בשנות הגאות, החברות הגדולות ידעו היטב כיצד לשחוק את קופות המזומנים; הן חילקו דיווידנדים, העניקו משכורות עצומות למנהלים, שכרו משרד פאר ושחקו אט אט את יכולתן להחזיר חובות לנושים.
ונקודה למחשבה: הרי אם החברות כה יציבות, בעלות תזרים מזומנים מצוין ואם בעלי השליטה נותנים בהן אמון רב כל כך, מדוע הם נמנעים בצורה כה עיקשת מלהבטיח שהכסף יושב?
בעלי שליטה, פיספסתם הזדמנות
טל לוי
9.12.2008 / 7:43