הפרדה מבנית, כשל מבני

>> הרעיון שעומד בבסיס המונח הפרדה מבנית הוא שכשלחברת תקשורת יש גם תשתית וגם חברה בת שמספקת שירותי תוכן כמו אינטרנט או טלוויזיה, עשויה חברת האם להפלות לטובה את חברה הבת שלה.

כך למשל, בזק, יכולה תיאורטית, לתת עדיפות על קוויה לשירותי האינטרנט של בזק בינלאומי, על פני השירותים של נטוויז'ן או סמייל. לכן נקבעה בחוק הפרדה מבנית מלאה בין שתי החברות.



לגבי HOT נקבעה הפרדת מבנית בין חברת השידורים לבין חברת התשתית והטלפון כדי שתיאורטית חברות מתחרות יוכלו להשתמש בתשתית HOT להעברת שידורי טלויזיה רב ערוצית.



דו"ח גרונאו מכנה זאת 'מגרש משחקים מאוזן'. אבל, כשבוחנים את רעיון ההפרדה המבנית מגלים שהוא לא מושלם. ראשית, ההפרדה מצריכה שדרות ניהול נפרדות. שנית, זה מצריך רגולציה מסובכת. שלישית, יש כיום חברות סלולר שמציעות מגוון שירותים והן פטורות מהפרדה מבנית: פרטנר, היא בעלת תשתית אלחוטית וקווית, ספקית אינטרנט, פעילה בתחום התוכן וחברת סלולר. אבל עליה ועל סלקום, לא חלה חובת הפרדה מבנית.



מכך יוצא שמודל ההפרדה המבנית הוא מעט אנכרוניסטי בשוק של התלכדות וריבוי שירותים לכל שחקנית. אולי ייטב שבאופן הדרגתי יוסרו כל מחיצות ההפרדה המבנית.