לכאורה אפשר היה לצפות שמצבה של ישראל בתחום המחשוב בבתי ספר יהיה מצוין: כמעצמת היי טק בהתהוות, פירסם עוד ב-1993 משרד החינוך תוכנית אב למחשוב כיתות הלימוד בישראל. מאז, התבטאו רבות ראשי ממשלה ושרי חינוך על חשיבותה בהכנת התלמידים למאה ה-21.
על רקע זה לא יהיה מופרז לטעון שהנתונים הבאים עולים על כל דמיון וירטואלי: מספר עמדות המחשב בבתי הספר בישראל ירד בשנתיים האחרונות בכמעט 20%, מ-114 אלף מחשבים ל-92 אלף. התוצאה: אם ב-2006 היה מחשב לכל 12 תלמידים, השנה קיים מחשב אחד לכל 15.5 תלמידים. בנוסף, 61% מבתי הספר בישראל אינם עומדים ביעד המחשוב של משרד החינוך - העומד על מחשב אחד לכל עשרה תלמידים. וחייבים להודות: גם זה לא יעד יומרני במיוחד.
את הנתונים האלה חושף מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת יו"ר ועדת החינוך הח"כ מיכאל מלכיאור (מימד). מלכיאור מציין שהאבסורד של הנתונים גדול במיוחד לאור העובדה שמחירי המחשבים צנחו בשנים האחרונות מאלף דולר למחשב למאתיים. "במקום לצעוד לעולם המחר אנחנו צועדים בצעדי ענק אל עולם האתמול", אומר מלכיאור. לדבריו, אפילו במצרים ובלוב ישנם אזורים בהם ניצב מחשב על השולחן של כל תלמיד. "אין השכלה גבוהה בלי מיומנויות מחשב ואין מקצוע", אומר מלכיאור. "אפילו להצביע בפריימריז אי אפשר". טוב, במפלגת העבודה דווקא אפשר. מלכיאור גם מעריך שהממצאים הקשים לא יעסיקו איש בחודשים הקרובים בשל מערכת הבחירות.
לא קשה לאתר בנתונים את הסיבה לירידה הדרמטית: אלפי מחשבים התיישנו ויצאו מכלל שימוש ולא נרכשו חדשים במקומם. מי שקונה מחשבים למוסדות חינוך בישראל זה מפעל הפיס. בשנים 2004 ו-2005 הוקפאו תקציבי מפעל הפיס לרשויות המקומיות והתוצאה היתה תקופת יובש ממוחשבת. לא נרכשו כלל מחשבים לבתי ספר.
סיבה נוספת: עד ראשית העשור חילק מפעל הפיס מדי שנה מספר קבוע של 12 אלף מחשבים. מאז הוא מאפשר לראשי הרשויות להחליט בעצמם על השימוש בתקציב והתוצאה היא שמספר המחשבים שנרכשו נע בין 3,500 ל-8,700 מחשבים בשנה בלבד. יש הסבורים שפערי המחשוב ייסגרו רק כשהמדינה תחליט לרכוש מחשבים מתקציבה ולא תזכה בהם בפיס.
לפער הדיגיטלי בין בתי ספר שונים ובין יישובים שונים יש בעידן המחשב והאינטרנט השלכות ישירות על האפשרות של התלמידים לניידות חברתית מצד אחד או הנצחת הפערים החברתיים מצד שני. ברוב תחתית טבלת המחשוב של משרד החינוך נמצאים מוסדות ערביים וחרדיים. אצל החרדים זו החלטה מרצון: מוסדות חינוך חרדיים רבים אינם מעוניינים במחשבים. בתחתית טבלת המחשוב ניצב הכפר אבו גוש, כפר ערבי מפותח במרכז הארץ, בו ישנה עמדת מחשב אחת בממוצע ל-75 תלמידים. זאת, לעומת 4 תלמידים בבית שאן, העומדת בראש הטבלה. הבשורה החיובית - הפערים נסגרים: 28% מהמחשבים שנרכשו בשלוש השנים האחרונות נרכשו בעבור מוסדות ערביים.
ישראל 2008: מחשב אחד ל-15 תלמידים
שחר אילן
9.12.2008 / 8:24