"בבחירות לעבודה המערכת קרסה; אצלנו רק התארכו התורים"

>> "למרות התורים הארוכים, הבחירות הממוחשבות היו הצלחה יחסית", אמר מנכ"ל מלם מערכות (מקבוצת מלם-תים), אורי ערד, בראיון ל-TheMarker IT. "היתה בהחלט בעיה בתורים הארוכים שנבעה מהערכה לא נכונה של כמות האנשים שיגיעו לכל קלפי, בעיקר באזור ירושלים", ציין ערד בהמשך. כשהוא נשאל על האופן שבו נקבע מספר עמדות ההצבעה, מציין ערד כי כבר לפני כמה שבועות המליצה החברה לליכוד להגדיל את מספר הקלפיות, שאכן הוגדל בעקבות כך, אך לא באופן מספיק משמעותי.

"תקלת התקשורת באזור ירושלים עיכבה כמובן את התורים עוד יותר", ציין ערד בהתייחסו לפגיעה בסיב האופטי של בזק שהתרחשה אתמול בבוקר ועיכבה את פתיחת הקלפיות באזור בשעה. למרות התקלות, ועל אף שהוא סבור ש"נוצרה נטישה מסויימת של בוחרים בעקבות התארכות התורים", סבור ערד כי אחוז המצביעים התקרב לציפיות של הליכוד: "המפלגה העריכה שאחוז המצביעים יהיה 50%-52%. בפועל הצביעו 49.2%".



בימים אלה מתדיינים בכירי קדימה במטרה להחליט על עתיד הפריימריז במפלגה - פריימריז שגם אותם היתה אמורה לנהל מלם. אם הפריימריז בקדימה אכן יבוצעו באופן ממוחשב למרות התקלות שנצפו בפריימריז של הליכוד ושל העבודה, ערד סבור כי התקלות לא יחזרו על עצמן. "כמות עמדות ההצבעה בקדימה גדולה משמעותית. מעבר לכך, פרוטוקול ההצבעה של קדימה פשוט בהרבה מזה של הליכוד. המורכבות של פרוטוקול ההצבעה של הליכוד האריכה במידה ניכרת את זמן השהייה של כל מצביע בקלפי".



ערד לא פסח על סוגיית מורכבות הממשק. "הממשקים היו פשוטים, העידו על כך גם מומחים שהתראיינו בתקשורת". מעבר לכך הוא ציין כי "מדריכים הוצבו בכל הקלפיות. במקרים רבים הם שיחררו את הלחץ שנוצר. עם זאת, בוחרים רבים בחרו שלא להשתמש בשירותיהם עד שהם נכנסו לקלפי". ערד ציין כי מורכבות הממשק לא היוותה את הבעיה העיקרית. "הבוחרים באו לא מוכנים לקלפי", הוא אומר, "זאת היתה סיבה עיקרית לעיכובים".



ערד אינו סבור כי לבעייתיות שהתגלתה במחשוב הבחירות תהיה השפעה עקרונית על הנכונות לכניסה לפרויקטים עתידיים. "אני לא חושב שזה ייצור בעיה כללית. נוצרה אולי בעיה ביחס למחשוב של פרויקטים פוליטיים", הוסיף ערד. למרות זאת מבקש ערד להדגיש את ההבדל הניכר בין הבעיות שנחוו בפרויקט המחשוב של הפריימריז של הליכוד לאלו שהיו בפריימריז של העבודה. "ההשוואה בין הבעיות בפרויקטים מגוחכת. בעבודה המערכת קרסה. בבחירות לליכוד התארכו התורים. הרבה מדינות שביצעו מעבר לבחירות ממוחשבות עברו חוויות ילדות. אם הפוליטיקאים יבחרו לקחת את הניסיון הזה למקומות בעייתיים, זאת אשמתם".



למרות ההאשמות סבור ערד כי המערכת שימשה את הליכוד היטב. "הגדלנו את האמינות של התוצאות וסיפקנו תוצאות כמעט מיידיות. בשונה מפריימריז אחרים אני חושב שזאת תהיה אחת ממערכות הבחירות היחידות שלא תגרור דיונים משפטיים".



ניתן היה למנוע את כישלון הפריימריז בליכוד



תכנון נכון ומדויק יותר של פרויקטי המחשוב של הפריימריז עשוי היה למנוע את מה שיירשם כ"כישלון השני של הפריימריז הממוחשבים". הכשלים שהתגלו בפריימריז של העבודה היו טכניים בעיקרם, כשלים שלפי הודעת חברת טלדור מיום שלישי נבעו מבעיות ב"טווח התקשורת ובתפעול של המערכות". הכשלים בפריימריז של הליכוד, לעומת זאת, היו בעיקר כשלים לוגיסטיים וניהוליים.



דני גפן, חבר מפלגת הליכוד, שהשתתף בהצבעה ציין כי הבעיה המרכזית נבעה ממיעוט של קלפיות, אך חוסר הנוחות של ממשק המשתמש הוסיף על קשיי ההצבעה. "המסכים כללו רשימת מספרים, ללא שמות. כדי להבין למי הוא מצביע נדרש כל בוחר להיוועץ בפלקט שהיה תלוי לצד הקלפי". כתוצאה מכך, ציין גפן, "אנשים שלא הגיעו עם רשימה מוכנה של מועמדים ומספרים נתקלו בחוסר נוחות".



פרופ' שמואל איציקוביץ, ראש החוג למדעי המחשב במסלול האקדמי במכללה למינהל ציין כי "קריסת המערכות היא סימפטום לבעיה הניהולית-תרבותית, שחוסר המקצועיות, השטחיות וגישת ה'יהיה בסדר' הם ממאפייניה". עוד ציין איצקוביץ כי מערכות ההצבעה הממוחשבות הן מערכות טכנולוגיות פשוטות באופן יחסי ש"אילו היו מנוהלות באופן מקצועי וראוי הן גם היו מתפקדות כראוי".



גדעון לופז, מנכ"ל חברת המחקר IDC ישראל, אמר כי כשלונות רבים של פרויקטי מחשוב במגזר העסקי נובעים מתהליכי הטמעה לא נכונים של הטכנולוגיה ולא מן הטכנולוגיה עצמה. "יישומים קמים ונופלים על מי שמשתמש בהם ולא על הטכנולוגיה", ציין לופז שאף קבע כי "המשתמש הוא זה שקובע אם הפרויקט יצליח או לא".



הכשלים שהתגלו במערכות הפריימריז לא צריכים, לדעתו של לופז, לבטל את התוכניות להפיכתן של הבחירות הארציות לממוחשבות. "הלקחים מפרויקטים אלה ייושמו בבחירות עתידיות, כמו שגם הכשל בבנק הפועלים ילמד". לדעתו של לופז, "הלקח חשוב יותר מהמקרה עצמו. אם הצליחו ללמד אנשים כיצד להשתמש בכספומט ובכרטיסי אשראי, אין סיבה שלא יצליחו לעשות את זה במקרה של בחירות", הוא סיכם.



בניגוד ללופז סבור מנכ"ל חברת נטווייז, בועז חן כי "המשתמש לא צריך לבוא ללמוד, ולקבל הרצאה על השימוש במערכת". חן, המנהל חברה העוסקת בפיתוח אתרים סבור כי "ממשק המשתמש של המערכת צריך להיות פשוט ודומה ככל הניתן לעולם האמיתי".



"זאת היתה טעות ללכת לבחירות ממוחשבות"



בטלדור עדיין מסרבים להגיב ביחס לאירועי שבוע שעבר אז קרסה מערכת ההצבעה הממוחשבת בפריימריז של מפלגת העבודה בשידור חי.



"בעבודה קיבלו החלטה אמיצה מאוד בכך שהתעקשו לבטל את הבחירות הממוחשבות, מאחר שלהרים פריימריז ידניים בזמן הקצר שהיה להם, זה לא עניין פשוט", טוען בכיר בתעשיית ה-IT בישראל שהתעקש לדבר בעילום שם.



"זאת היה טעות ללכת לבחירות ממוחשבות בשלב הזה", טען הגורם. הסיבה הראשונה נוגעת לכשל של טלדור ושל מלם בהערכת חשיבותה של הדרכת המשתמשים. כדי לפתור את הבעיות שנוצרו בקלפיות השתמשה מלם ב"מדריכי הצבעה" שליוו את המשתמשים לקלפיות. "ככה מנהלים בחירות חשאיות?", שאל הגורם, "כשלכל מצביע מתלווה מדריך? אם זה הפתרון אז אין שום טעם בפרויקט".



אך הבעיה לדעתו מערכתית אף יותר. "גם המפלגות וגם הבוחרים לא היו ערוכים להליך ממוחשב. המפלגות החליטו שהן רוצות לעשות את קפיצת המדרגה, אבל לא היו בשלות לכך. לפרויקטים כאלה צריך להיערך ברמה לאומית, צריך ליצור מודעות. התהליכים שאנחנו מדברים עליהם הם לא תהליכים טריוויאליים. בבסיס המחשבה על הפיכתם של הפריימריז לממוחשבים עמדה המחשבה שאנחנו, הישראלים, יותר הייטקיסטים ממה שאנחנו באמת. אני, במקום קדימה", ממליץ הגורם, "הייתי מעדיף כעת ללכת על בחירות ידניות".



לקוחות מוחים על העלאת תעריפים על ידי סאפ ישראל



>> לקוחות SAP הזועמים בארה"ב כבר לא לבד. במפגש שאותו כינסה SAP ישראל באמצעות ארגון משתמשי SAP בישראל, תקפו בכירי החברות את מנכ"ל SAP ישראל, גלעד גנס, על העלאת תעריפי תחזוקת התוכנה של החברה. בין החברות והגופים שנציגיהם השתתפו בכנס היו ממשלת ישראל, בנק הפועלים, בזק, צים, כלל ביטוח, סלקום, שופרסל, שטראוס-עלית, התעשייה האווירית, מכבי שירותי בריאות, מפעלי ים המלח ואחרים.



גנס סיפר בראיון ל-TheMarker IT כי אילולא יוזמתו המשתמשים הישראליים כלל לא היו יודעים על שינוי תוכנית התחזוקה. "הארגונים השונים לא היו מודעים כלל לשינוי, על אף ש-SAP פירסמה אותו עוד בפברואר. זה היה מתפקידה של נס טכנולוגיות ליידע את הלקוחות והם לא ביצעו את זה".



במסגרת השינויים המתוכננים יועלו תעריפי התמיכה מ-17% ממחיר הרישיון ל-18.3% ממחיר הרישיון בינואר 2009. עד 2012 מתוכננות העלאות הדרגתיות נוספות, עד למחיר שישקף 22% מעלות הרישיונות. "החברה לא העלתה את המחיר ב-10 השנים האחרונות, ותוכניות התחזוקה השתנו באופן משמעותי והותאמו לצורכי השוק ונהפכו ליותר מקיפות", ציין גנס. בעקבות שינוי המחירים יועלו מחירי התחזוקה למשתמש בכ-143 שקל לשנה בממוצע. לארגון שבו 500 משתמשים, פירוש השינוי בתמחור הוא הוצאה נוספת של יותר מ-70 אלף שקל. התעריף הצפוי ל-2012 יוסיף להוצאות התחזוקה השנתיות של ארגון שכזה סכום של 385 אלף שקל.



גנס ציין כי השינוי בתעריפים מבוצע בהתאם לחוזים שעליהם חתמו הארגונים. "ארגונים רבים מחזיקים בחוזים בני יותר מ-5 שנים, המציינים בפירוש את זכותה של SAP לשנות את תעריפי התחזוקה בתום המועד המצוין".



אור הירשאוגה