לעבור את המשבר בלי להיחקר ברשות ני"ע

>> המשבר הפיננסי בעולם משליך על המערכת הפיננסית בישראל בכך שהתנודתיות ואי-הוודאות בשוקי ההון המקומיים גדלו בצורה משמעותית, מחירי ניירות הערך בבורסה ירדו ומרווחי הסיכון של איגרות החוב עלו. המשבר טומן בחובו סכנה אפשרית לפעילותו התקינה של שוק הון הוגן ומשוכלל. קיים חשש שהפעילות בחברות שנקלעו למשבר ונחשפו או עלולות להיחשף להפסדי עתק, תתבטא במחדלים או במעשים הנובעים מתוך פאניקה ונואשות.

התופעה מוכרת היטב לרשויות אכיפת החוק: הלקוחות המתרעמים שהשקיעו את מיטב כספם אצל מנהלי תיקים ויועצי השקעות נאלצים להתמודד עתה מול הפסדים ניכרים בחסכונותיהם. לקוחות אלה מפעילים לחץ שעלול לגרום למנהלים וליועצי ההשקעות לבצע הפרות חוק כדי לרצות את המשקיעים, ובעיקר למנוע את עזיבתם כלקוחותיהם.



התוצאה היא שחברות ונושאי המשרה שלהן עלולים לבצע הפרות חוק שחלקן יכולות להיות גם פליליות, כדי להציג כלפי שוק ההון חברה ששומרת לכאורה על יציבות. למשל, נושאי המשרה עשויים לבחון בשנית את נתוני הדו"חות הכספיים, להיקלע למצב של מסירת מידע כוזב ודיווחים מסוגננים לרשויות, וכתוצאה מכך לבצע עבירות על חוק ניירות ערך ובכללן גם עבירות על חוק העונשין. העבירות האופייניות לתקופות כאלה הן עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. ההפסדים הנמשכים מול ההיסטריה ואובדן העשתונות עלולים לגרור, ככדור שלג, ביצוען של הפרות נוספות ומתמשכות.



דוגמאות לכך יש למכביר. למשל, מקרה של חברה ישראלית ש"ניפחה" את דו"חותיה על ידי סיווג מלאי סוג ב' כסוג א', ובכך יצרה מצג כוזב של מצב כספי שפיר בעת שבפועל היה מצבה גרוע. במקרה אחר, חברה ישראלית בבעלות חברה זרה "ייפתה" את דו"חותיה הכספיים ודיווחה דיווחים כוזבים אודות נתונים כספיים בחברה, כדי למנוע מתן נתוני אמת לחברה הזרה.



כדאי לצאת מתוך הנחה שבתקופה זו רשויות האכיפה יגבירו את ערנותן. בהתאם, יגבירו את הדרישות מצד הרגולטורים ואף הדרישות להתקין נהלים, תקנות וחוקים שיחמירו את הדרישות, כמו חקיקת סרבנס-אוקסלי אחרי פרשיות וורלדקום ואנרון.



זוהי שעתם של שומרי הסף שיידרשו לעמידה איתנה ואמיצה בחברות. הכוונה בעיקר לרואי חשבון, עורכי דין, יועצים משפטיים, מבקרים ומזכירי החברות. מאלה נדרשת ערנות רבה ועליהם להרבות בבדיקות של הדו"חות הכספיים, ולא להסתפק בנתונים המובאים לאישורם ולעיונם. לדברי פרופ' ג'ון קופי מאוניברסיטת קולומביה, עדיף להיות החוקר מאשר להיות הנחקר.



החשיפה בעיתון זה כי חברת אפריקה ישראל בחרה להשמיט את פרויקט הבנייה בירושלים - שדווח בדו"חותיה ברבעון הקודם אך נעלם דרך פלא מהדו"חות הנוכחיים - היא תזכורת טובה לערנות הגבוהה הנדרשת גם מהדירקטורים ומיו"ר הדירקטוריון. עליהם לקבל החלטות מושכלות, לקרוא את החומר המובא בפניהם בעיון מעמיק ובמידת הצורך ולהיוועץ במומחים חיצוניים.



-



הכותבת היא שותפה בכירה ומנהלת מחלקת ני"ע, שוק ההון ועבירות צווארון לבן במשרד עוה"ד גדעון פישר ושות'