>> "מערכת הבנקאות חייבת לפתוח את ידה. אנו נשלים את המהלך של העמדת הערבויות, ואז ייגמרו התירוצים. הממשלה לא תוכל לעמוד מנגד במציאות של ניצול המשבר על ידי מערכת הבנקאות לפגיעה בשוק החוץ-בנקאי או לפגיעה ביכולת הצמיחה של המשק" - כך אמר אתמול שר האוצר, רוני בר-און.
בר-און התייחס לקושי שבו נתקלים העסקים בהשגת אשראי זול מהבנקים, על אף שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מבצע הורדות חוזרות של הריבית במשק. הריבית היא כעת 2.5% בלבד - הריבית הנמוכה בתולדות ישראל - אך ההלוואות דווקא לא הפכו לזולות יותר, שכן הבנקים מעלים את מרווח הסיכון שהם גובים.
מחנק האשראי במשק הוא הבעיה העיקרית שעמה מתמודד כיום המגזר העסקי. יהלומנים, חברות היי-טק ועסקים ותעשיינים קטנים ובינוניים, דורשים מהנגיד לאכוף על הבנקים שחרור אשראי, תוך הפחתת ריבית התואמת להפחתות הריבית של בנק ישראל. לדבריהם, מדיניות הבנקים, הכוללת צעדים חד-צדדיים של צמצום מסגרות אשראי והעלאת ריבית, חונקת את העסקים, מביאה לצמצום בפעילותם ועלולה להוביל לקריסתם. קשיים אלה נוספים על ההתמודדות עם ירידה כוללת בביקושים על רקע ההאטה העולמית.
בנק ישראל לא נשאר אדיש למצוקת האשראי במגזר העסקי. בכנס "סדר פיננסי חדש" של TheMarker שנערך השבוע, אמר המשנה לנגיד, צבי אקשטיין: "בנק ישראל מצפה מהבנקים שייתנו אשראי לעסקים קטנים ובינוניים". לדבריו, בנק ישראל העניק בטוחות לבנקים כדי שייתנו אשראי, וחשוב לו לראות אשראי מועבר בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים.
"לא אהבתי את רשת הביטחון"
בר-און התייחס לרשת הביטחון הפנסיוני שעליה הכריז שלשום ראש הממשלה, אהוד אולמרט: "אין זה סוד שלא אהבתי את רעיון רשת הביטחון", אך הוסיף כי החשוב הוא שבנסיבות אלה נמצאה נוסחה מגודרת שכלכלת ישראל יכולה לשאת בה.
בר-און אמר: "בתוך שישה חודשים ננהיג רפורמה רגולטורית מקיפה, שתגדיר מסלולי השקעה תלויי גיל, שיביאו להקטנת הסיכון הגלום בתיק ההשקעות. זאת באמצעות הגדלת משקלם של הרכיבים הסולידיים בתיק ההשקעות של עמיתים בני 60 ויותר. כך ייווצר מסלול בעל רמת סיכון ותנודתיות נמוכים יותר. "בראייה ארוכת טווח, הרפורמה הזאת היא הבסיס להגנה על כספי החיסכון הפנסיוני", אמר.
בר-און תקף את רפורמת בכר, שהוציאה מהבנקים את ניהול נכסי הציבור וכפתה עליהם למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות: "ברור כי מהלך שכזה (כלומר השינויים הרגולטוריים - ט"ל), אילו היה נעשה בסמוך ובצמוד לרפורמת בכר, היה מביא לשינוי מהותי בפרופיל הסיכון שבתיק ההשקעות לקראת גיל הפרישה, וייתכן שהיה מייתר את הדיון הציבורי ההיסטרי סביב 'רשת הביטחון'".
בר-און הוסיף כי מודל רשת הביטחון נועד להעניק הגנה לחוסכים לפני גיל הפרישה מהמעמד הבינוני והנמוך, שיכולתם להתמודד עם הפגיעה בחסכונותיהם מוגבלת ושיכולת הממשלה להעניק להם מענה בטווח המיידי באמצעות התאמת הרגולציה מצומצמת. עם זאת, אמר בר-און: "בהפעלתה, גם במתכונת המגודרת שסוכמה, יש אי-צדק חברתי בולט. יש עיוותים כלכליים, יש השפעות שליליות על תפקוד שוק ההון וממילא על תרומתו לצמיחת המשק - ובעיקר, יש היעדר הצדקה עניינית להפעלה מיידית של כלי אגרסיווי ותקדימי זה שהוכן על ידינו לתרחישי חירום אחרים".
בר-און קרא לאיחוד רשויות הפיקוח: "מבנה הפיקוח בישראל אינו תואם את דרישות השוק המשתנות". לדבריו, הפיקוח על הבנקים הוא חלק מבנק ישראל, רשות ני"ע היא תאגיד סטטוטורי, והמפקח על הביטוח ושוק ההון הוא יחידה במשרד האוצר: "שונות זו מקשה על יצירת מערך פיקוח אפקטיווי".
"נתניהו היה מדרדר את המשק"
בר-און ניצל את הבמה ללא מעט ניגוחים פוליטיים, ובמיוחד כלפי יריבו בנימין נתניהו: "אני חרד לחשוב מה היה קורה אילו היינו מקשיבים להצהרותיו של נתניהו - ומדרדרים את שוק ההון 20 שנה לאחור, כדי שהוא יוכל לבוא ולטעון אחר-כך שדרושות רפורמות נוספות כדי לשכלל את התחרותיות בשוק ההון.
בהתייחסו למפלגת העבודה אמר: "אני חרד לחשוב מה היה קורה אילו היינו נעתרים לדרישות העבודה, לפרישת רשת רחבה יותר שהיתה משתקת את שוק ההון, חושפת את משלמי המסים לעלויות עתידיות כבדות, ופוגעת בשוויון ובצדק החברתי. האם זה מה שחרתה העבודה על דגלה? סיוע לעשירים ולוועדים גדולים?"
בר-און: "לא נעמוד מנגד כשהבנקים מנצלים את המשבר לפגיעה בצמיחה"
מאת טל לוי ואורה קורן
10.12.2008 / 9:12