רפואה מתגוננת: 3 מכל 5 רופאים שולחים חולים לבדיקות מיותרות

הלכתם לרופא עם כאב ראש ויצאתם עם הפניה לסי.טי מוח? לא בטוח שאתם באמת זקוקים לבדיקה היקרה והלא ממש בריאה הזו – יתכן והרופא פשוט ראה בכם תובעים פוטנציאלים לעתיד והחליט ללכת על בטוח ולשגר אתכם לבדיקה מיותרת.



מחקר חדש שהוצג היום בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, חושף עד כמה גדול היקף הרפואה המתגוננת בישראל: שלושה מכל חמישה רופאים (60%) מעידים על עצמם כי הם נוקטים ברפואה מתגוננת, כלומר - שולחים חולים לבדיקות, טיפולים ואשפוז - כאמצעי למנוע טענות עתידיות על רשלנות רפואית, ולא בגלל שהם סבורים שהחולה אכן זקוק לטיפולים הללו.



בקרב הרופאים קיימת אווירה של פחד: כמעט 9 מכל 10 רופאים (86%) אמרו שריבוי התביעות נגד רשלנות רפואית מגביל או מגביל מאד את היכולת שלהם לתת טיפול רפואי באיכות טובה, ויותר משליש (40%) מהם העידו כי הם רואים בכל מטופל שלהם תובע פוטנציאלי.



המחקר נערך בחודשים אפריל עד יולי 2008 באמצעות ראיון טלפוני של 889 רופאים מומחים ממקצועות הרפואה השונים בישראל העובדים הן בבתי החולים והן בקהילה. יותר ממחצית מהרופאים (59%) העידו כי הם שולחים את מטופליהם ליותר בדיקות כמו דם, צילום חזה, סי-טי מוח ועוד בגלל רפואה מתגוננת, כמחצית מהרופאים (50%) מפנים יותר חולים לרופאים יועצים אחרים מסיבה זו.



רבע מהרופאים (24%) מבצעים יותר פעולות פולשניות כמו ביופסיה וצנתור, שליש (30%) מאשפזים יותר בגלל רפואה מתגוננת, 12% רושמים יותר תרופות וכמעט חמישית (17%) נמנעים מביצוע אישי של פעולות או התערבויות רפואיות נדרשות בגלל החשש מתביעות.



נראה כי לרופאים יש סיבה טובה לחשוש מתביעה: במחקר נמצא כי נגד רבע מהם (25%) כבר הוגשה בפועל תביעה על רשלנות רפואית.



הרופאים גם מודעים היטב להשלכות הכלכליות של הרפואה המתגוננת: 55% מהם טוענים כי העלות השנתית במרפאה/מחלקה עלתה בשנים האחרונות עקב ביצוע רפואה מתגוננת. בנוסף, קיימת הסכמה גורפת בין הרופאים (93%) כי חולים ובני משפחותיהם נעשו תובעניים יותר במהלך השנים האחרונות.



עוד עולה מהמחקר כי למרות שבשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים במערכת הבריאות לעודד רופאים לדווח למעסיקיהם על "פאשלות" רפואיות כדי למזער נזקים ותביעות, הרופאים עדיין אינם ממהרים לעשות זאת: 52% השיבו כי ידווחו לארגון בו עובדים על טעות רפואית רק אם יובטח להם חיסיון (דיווח אנונימי), או חסינות משפטית, ידווחו רק אם יכריחו אותם, או יסרבו באופן גורף לדווח.



המחקר אינו כולל הערכה כלכלית של הנזק שנגרם כתוצאה מהטיפולים והבדיקות המיותרים, אך לדברי עורך המחקר, ד"ר אלעד אשר, מתמחה בקרדיולוגיה שעורך את המחקר במסגרת לימודי תואר שלישי במינהל מערכות בריאות באוניבסיטת בן גוריון, "ברור שיש לכך עלות כבדה מאד, כל אשפוז מיותר, בדיקת סי.טי או צנתור עולים המון כסף".



לדבריו, הרפואה המתגוננת יכולה להגיע לאבסורדים כמו "רופא שסיפר שערך החייאה לחולה שכבר היה ברור שלא ניתן להציל אותו, רק משום שהמשפחה עמדה ליד הדלת והוא חשש מתביעה עתידית. למעשה, הוא עשה החייאה לגופה".



עם זאת, למרות האחוזים הגבוהים עדיין לא הגענו לרמת הרפואה המתגוננת הקיימת בארצות הברית: במחקר דומה שנעשה במדינת פנסילבניה בארצות הברית השיבו 93% מהרופאים כי הם נוקטים ברפואה מתגוננת.