חברת החשמל: פרויקט המכונית החשמלית עשוי לדרוש הקמת 8 תחנות-כוח חדשות

בעוד חזון המכונית החשמלית של שי אגסי וחברת Better Place קורם (לכאורה) עור וגידים, עולה השאלה המתבקשת: מנין יסופק החשמל הדרוש לתשתית טעינת המכוניות?



סקר היתכנות לפרויקט המכונית החשמלית - שביצעה חברת החשמל בהזמנת Better Place ולפי דרישת משרד התשתיות - מעלה כי היעדר ניהול ביקושים מקיף של שעות טעינת הרכבים עשוי לחייב את המדינה בהקמת לא פחות מ-6-8 תחנות כוח חדשות, אשר ידרשו לספק את הביקושים לחשמל. זאת, כאשר רק שליטה פיזית מלאה על מועדי טעינת כלל הרכבים, תוך אומדן מרחק הנסיעה הצפוי להם ומיקומם, יאפשר לענות על הביקושים לחשמל בלא צורך בהגדלת כושר ייצור החשמל במדינה.



הדו"ח שהכינה חברת החשמל בחן את השפעות המיזם לאורך ציר הזמן (בשנים 2011, 2015 ו-2020) בשלושה תרחישים שונים:



תרחיש א' - מדמה טעינה לא מנוהלת והתנהגות צרכנית אקראית. כלומר, מצב בו אין גורם מרכזי השולט בתזמון הטעינה או במשך הטעינה - מה שיביא לטעינה בשני פרקי זמן עיקריים: עם הגעת כלי הרכב למקום עבודת בעליו בבוקר ועם הגעת כלי הרכב למקום מגורי בעליו (בדומה לצריכת שיא של מזגנים בחורף בשעות הערב).



תרחיש ב' מדמה תנאי שוק, בהם קיימת טעינה לא מנוהלת, אך התנהגות צרכנית ראציונלית. גם כאן אין גורם מרכזי השולט פיזית על תזמון הטעינה, אך קיים מנגנון תעריפי צריכת חשמל דיפרנציאלי (מתייקר בשעות ביקושי-שיא).



התרחיש השלישי שנבחן מדמה טעינה מנוהלת, המביאה בחשבון את מצב המצבר, את מרחק הנסיעה הצפוי של הרכב עד לנקודת הטעינה הבאה ואת מצב מערכת החשמל המקומית והארצית.



מהסקר של חברת החשמל עולה כי בתרחיש הראשון תידרש עד שנת 2020 הקמה של 2,345 מגה-וואט נוספים: 7 יחידות ייצור חדשות במחזור משולב (מחז"מ) של 356 מגה-וואט כל אחת, וכן טורבינת גז של 155 מגה-וואט; בתרחיש השני תידרש הקמה של 1,770 מגה-וואט: 4 יחידות מחז"מ ו-2 טורבינות גז; ורק בתרחיש השלישי לא תידרש הקמת תשתיות כלשהן להגדלת כושר הייצור.



במקטע ההולכה וההשנאה, יחייב התרחיש הראשון הקמת תחנת מיתוג חדשה, 10 תחנות משנה ותוספת של 18 שנאים בתחנות משנה קיימות; התרחיש השני יחייב הקמת תחנת מיתוג חדשה, 7 תחנות משנה חדשות ותוספת של 13 שנאים בתחנות משנה קיימות; בתרחיש השלישי לא תידרש הקמת תשתיות חדשות כלשהן.
בתחום החלוקה, יחויבו כל התרחישים תוספת תשתיות של שנאי חלוקה וכבלי מתח גבוה ונמוך. ואולם, כמות התשתיות בתרחיש השלישי נמוכות משמעותית מאלו של התרחיש הראשון והשני. כך למשל, יידרשו בשנת 2020 בתרחיש הראשון 2,158 ק"מ של כבלי מתח גבוה, לעומת 1,581 ק"מ שיידרשו בתרחיש השני ו-287 ק"מ בלבד שיידרשו בתרחיש השלישי בשנה זו.



בחברת החשמל הדגישו כי לא בוצע ניתוח באשר לסבירות התרחישים, הערכה של המניעים לאופני התנהגות הלקוחות, ואף לא נידונו ה'כלים' או האמצעים העשויים להבטיח התנהגות כזו או אחרת (דוגמת אלה המהווים תנאי הכרחי למימוש התרחיש השלישי).



שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, אמר בתגובה לממצאים כי יש חשיבות רבה בפרויקט הרכב החשמלי לאיכות החיים של תושבי ישראל ולהפחתת תלותה של ישראל בדלקים מאובנים. השר הנחה כי במהלך השבועות הקרובים תושלם עבודת מטה במשרד, שתקדם את שינויי החקיקה הנדרשים בחוק משק החשמל ותבטיח כי טעינת רכבים חשמליים - בין אם בידי החברה המציגה ובין אם בידי חברה אחרת - תיעשה בצורה בטוחה מבוקרת ומנוהלת. "אם פרויקט הרכב החשמלי יבוסס על טעינה מנוהלת הוא יוכל לתרום להקלת העומס על מערכת החשמל, ולא יצריך השקעות משמעותיות על משק החשמל", הוסיף בן-אליעזר.