משולם לוינשטיין נקנסה ב-3.5 מיליון שקל על חריגות בנייה ב-12 מיליון שקל

בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב גזר על חברת משולם לוינשטיין קנס של 3.55 מיליון שקל בגין חריגות בנייה במגדל דיסקונט לוינשטיין בתל אביב, ואולם שמאי מקרקעין מעריכים כי שווי החריגות גבוה פי שלושה. החברה עצמה ביקשה להקל בעונשה, בטענה שלא מצאה שוכרים לשטחים החורגים ולכן לא הפיקה מהם רווח כלכלי.



קשה לכנות את הפרשה הזו "ניצחון החוק". על פי כתב התביעה שהגישה עיריית תל-אביב באמצעות עו"ד נועה סאל מהשירות המשפטי, נטען כי החברה ביצעה עבודות בנייה בסטייה מהיתר בנייה בהיקף של כ-800 מ"ר בקומות הגבוהות של המגדל, הנמצא ברחוב הרצל פינת יהודה הלוי בתל אביב.





חברת לוינשטיין הודתה בעובדות וטענה להגנתה באמצעות עו"ד תמר תורג'מן ממשרד פישר בכר חן וול אוריון, כי הגישה את הבקשה להיתר בנייה עבור השטחים החורגים כמה חודשים לפני התחלת הבנייה של המגדל, אך הוא התעכב בגלל הליכי ביורוקרטיה עירוניים.



מהחברה הוסיפו כי מתוך שיחות עם העירייה הבינו אנשיה שיש אישור עקרוני מטעמה למתן ההיתר וכי הוא יינתן בתוך תקופה קצרה של עד חודשיים. בסופו של דבר ניתן האישור רק בתחילת ינואר 2008, לאחר שהמגדל נבנה.



עוד הוסיפה החברה, כי מעולם לא ביצעה כל עבודה ללא היתר וכי לא יוחסו לה בעבר עבירות על חוק התכנון והבנייה.



בעת גזירת העונש התחשבה השופטת איילה גזית בהיקף הבנייה הנרחב ובמטרת הבנייה, שהיא הפקת רווח כלכלי - ומצאה הצדקה להפעיל סנקציה בחוק התכנון והבנייה, לפיה ניתן להטיל קנס כפול משווי החריגה. לאור זאת עבר הדיון לפסים כלכליים של הערכת שווי החריגות.



מנכ"ל חברת משולם לוינשטיין, שאול לוטן, טען כי עד למועד המשפט, לפני כחודש, לא נעשה שימוש בשטחים הנוספים. "אין אכלוס. אין קליינטים. לא היה ניסיון לשווק את הקומה כל עוד לא ניתן לגביה היתר", אמר לוטן, שהעריך את שווי החריגות באפס: "אין התעניינות. הבניין מאוכלס פרט לקומה הזו וכעת (נובמבר 2008) אין מתעניינים. נגרם לי נזק אדיר. היום אין שווי".



שמאי המקרקעין, דן ארצי, העריך את שווי השטחים שנבנו בסטייה מההיתר בכ-3 מיליון שקל לפי שווי הקרקע ועלות הבנייה. כאן היתה המחלוקת, משום שבחינת שווי החריגות לפי מחירי השוק של הנכס מעלה ערכים שונים לגמרי. מומחי נדל"ן מעריכים כי שווי מ"ר בקומות הגבוהות במגדל נע בין 16 ל-21 אלף שקל. ההערכה מבוססת על דמי שכירות בגובה של 120 עד 150 שקל למ"ר. מכאן, שגם בהערכה שמרנית שווי חריגות הבנייה הוא כ-12.8 מיליון שקל - יותר מפי שלושה מגובה הקנס.



השופטת הסתמכה על הערכת השמאי, והטילה על החברה קנס של 3.55 מיליון שקל.