אכיפה מינהלית בני"ע היא צו השעה

>> האכיפה בתחום ניירות הערך מתפתחת. תזכיר הצעת חוק שהכינה רשות ניירות ערך יאפשר לנתב את הטיפול בעבירות ניירות ערך מסוימות מהמסלול הפלילי למסלול המינהלי. הפרה חמורה המלווה בכוונה פלילית תופנה למסלול של משפט פלילי, שמאפשר הרשעה פלילית וענישה, כולל מאסר בפועל. הפרה קלה או טכנית תופנה להליך מינהלי שאין הרשעה פלילית בצדו, ושתוצאתו קנס, חילוט ו/או פיצוי כספי, ובמקרים החמורים: ביטול רישיון או שלילת האפשרות לכהן כנושא משרה בגוף מפוקח.

השימוש באכיפה המינהלית, בהיותו אמצעי מהיר ונגיש, יאפשר לרשות ניירות ערך לשפר את האכיפה, ולטפל גם באותן הפרות חוק שלא טופלו עד כה. מגמה זו עולה בקנה אחד עם המגמה העולמית של החמרת הרגולציה, שהתעצמה בעקבות המשבר הכלכלי. רשימת הפרות החוק שניתן יהיה לנקוט בגינן בהליך מינהלי היא ארוכה ביותר וכוללת שורת עבירות חדשות המתייחסות כמעט לכל הפעולות המפוקחות על ידי הרשות, כשדרגת הכוונה הנדרשת היא רשלנות או פחות מכך, ואין צורך להוכיח כוונה פלילית.



הרעיון של אכיפה אלטרנטיווית מתחיל לחלחל במשפט הישראלי לא רק בתחום ניירות הערך. על שולחן ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מונחת כיום הצעת חוק המעניקה לתובע סמכות לסגירת תיק מותנית בכל קשת העבירות הפליליות. מדובר בסמכות לסגור תיק פלילי בתמורה להסכמת החשוד לקבל על עצמו התחייבויות שונות, החל מתשלום כספי לנפגע וכלה בהסכמה להליך שיקומי שייקבע על ידי שירות המבחן. בהשראת הצעת חוק זו, המתייחסת לכלל העבירות הפליליות, הוכללה אף בהצעת החוק של רשות ניירות ערך, בצד האפשרות של ההליך המינהלי, גם אפשרות של "צו מוסכם". המסלול של "צו מוסכם" מאפשר ליו"ר הרשות או לפרקליט מחוז לגבש בהסכמה עם החשוד הסדר לפיו ייסגר התיק כנגדו, בתמורה להתחייבותו של החשוד לבצע שורה של תנאים מוסכמים.



הרעיון של אכיפה אלטרנטיווית מבורך. עם זאת, יש לבדוק את ההסדר המוצע על ידי רשות ניירות ערך בזהירות, ובחינה כזו מגלה בו כמה קשיים מהותיים שראוי לתקנם. הצעת החוק מעניקה לרשות ולעומד בראשה סמכות רחבה, כמעט ללא מצרים, ביחס לתוכנו ולאופן ניהולו של ההליך המינהלי. יו"ר הרשות הוא הרשאי להחליט על פתיחה בהליך האכיפה המינהלי, והוא גם העומד בראש המותב הדן בו. לא נשמרת כאן ההפרדה בין התובע, או הקובל, לבין השופט החורץ את הדין, הפרדה שהיא מאבני היסוד של הליך מינהלי תקין. בנוסף, מוענקת למותב היושב בדין סמכות רחבה ביותר, והוא רשאי לסטות מדיני הראיות, להחליט בעניין זימון עדים או לסרב לזמנם, ולעיין במידע חסוי. רמת ההוכחה הנדרשת לצורך הרשעה היא רמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, כלומר הוכחה על פי מאזן הסתברויות בלבד, זאת על אף שאופיו הפלילי למחצה של ההליך מחייבת רמת הוכחה גבוהה מזו הנדרשת במשפט אזרחי.



הצעת החוק אומנם מאפשרת לערער על החלטות הוועדה בפני בית המשפט המחוזי ואף להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך ניסיון העבר מוכיח כי בתי המשפט ממעטים להתערב בשיקול דעתם של גופים מינהליים.



-



הכותבת היא עו"ד המתמחה בעבירות צווארון לבן