לקח חפציבה לא נלמד: הממשלה לא מיישמת את החוק להגנה על רוכשי דירות בישראל

>> תיקון מספר 4 לחוק מכר הדירות שנחקק בעקבות פרשת חפציבה, עדיין לא מיושם, על אף שנכנס לספר החוקים לפני עשרה חודשים. יוזם החוק, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, מטיל את האחריות לכך על משרד הבינוי והשיכון, שאמור היה למנות ממונה מטעמו שיפעיל מנגנוני הגנה, פיקוח ומעקב על רוכשי דירות ועל התנהלות המוכרים. המשמעות של אי-הפעלת המנגנון היא כי אין פיקוח על פעילות קבלנים ויזמים.

חוק מכר דירות עבר בקריאה שנייה ושלישית במארס 2008 ביוזמת מיסז'ניקוב, בשיתוף ח"כ ראובן ריבלין, כחלק מלקחי פרשת חפציבה. מטרת התיקון היתה להבטיח את השקעתם של רוכשי דירות ולהעניק להם הגנה מלאה במצב שבו הקבלן אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו ולהשלים את הקמת הדירה שרכשו.



תיקון מספר 4 מפרט את אחריות המוכר כלפי לקוחותיו, ומחייב שיטת תשלום חדשה - שיטת השוברים, Aבה רוכש הדירה אינו משלם ישירות לקבלן אלא מפקיד את הכסף בחשבון מיוחד בבנק. הבנק מעביר את הכסף לקבלן בהתאם להתקדמות הבנייה.



במסגרת החוק נקבע כי שר הבינוי והשיכון ימנה ממונה לפקח על כל עסקות המכירה שהוראות החוק חלות על מכירתן. מועד תחילת החוק היה ה-6 באוקטובר, שישה חודשים מיום פרסומו בספר החוקים, אך משרד הבינוי והשיכון לא מינה עד כה ממונה בהתאם לחוק.



"דווקא סעיפי החוק הקשורים לבנקים ולתשלום בשיטת השוברים, מיושמים. מי שלא מיישם את החוק זו המדינה - דרך הרגולטור, משרד השיכון. משמעות העיכוב במינוי ממונה היא אי-הפעלת מנגנוני הגנה, בקרה ופיקוח על רוכשי הדירות וכן היעדר פיקוח ראוי על התנהלות הקבלנים. הדבר מונע מהציבור לדעת אילו יזמים הם 'מסוכנים' ולמי יש תיקי עבירות. כל עוד אין ממונה, לא ניתן לקבל מידע אמין על המתרחש בשוק הנדל"ן בישראל", אמר מיסז'ניקוב.



לפני כשבוע נחשפה פרשה נדל"נית נוספת: בנק ירושלים גילה כי החברה הקבלנית הירושלמית "עובד לוי תיעוש אבן ובנייה" שבשליטת הקבלן עובד לוי, הפקידה סכום כסף של כ-7.76 מיליון שקל מכלל התשלומים בחשבון לא מורשה שאינו החשבון המלווה.



במשרד הבינוי והשיכון מאשימים בתגובה את משרד האוצר: "החוק מיושם. קיימות תקנות שפורסמו ברשומות, כמו כן פורסמו הודעות בעיתונות ויודעו שני ארגוני הגג של הקבלנים על חובת הדיווח, שמתבצעת באמצעות טופס שנמצא באתר משרד השיכון. רשמית, אין עדיין ממונה, אולם הדבר אינו פוטר את החברות מלדווח. בנוסף, המשרד בוחן שינויים שאותם ביקשו הקבלנים ליישם בטופס הדיווח. משרד השיכון פנה בעבר למשרד האוצר וביקש כוח אדם ליישום החוק. ההערכה של האוצר היתה כי יש צורך בשבעה עובדים, והוא לא נענה לבקשה. סוכם כי בתחילת השנה יפורסם מכרז לשם ניהול הפרויקט בשיטת מיקור חוץ - עם כוח אדם שלא מכוחות המשרד. עד שיהיה תקציב ועד שנציבות שירות המדינה תשיב, אנו פועלים בדרכים פנימיות להבטיח את יישומו של החוק. כמו כן, עד סוף השנה יהיה אפשר להזין את הדיווח דרך אתר האינטרנט".