ניו יורק טיימס
איאן פלמינג, קצין המודיעין הבריטי שנהפך לעיתונאי ואז היה לסופר ריגול, בילה את החורפים בביתו בקריביים במשך כמעט שני עשורים. פלמינג כתב יותר מתריסר ספרים וסיפורים קצרים בכיכובו של הסוכן 007 בעודו מתגורר בג'מייקה. עלילתם של "ד"ר נו", "חיה ותן למות", האיש בעל אקדח הזהב" והסיפור הקצר "אוקטופוסי" התרחשה ברובה או בחלקה בג'מייקה, והסרטים שהתבססו על השניים הראשונים אף צולמו באי.
האי היה מקום המפלט של פלמינג, והוא הגיע לשם כדי ליצור. לעתים קרובות הוא אף שלח את בונד למשימות שם. בעיני המרגל האגדי, האי היה בדיוק כפי שפלמינג ראה אותו - יפה ולא מפותח, אקזוטי, בעל היסטוריה מעניינת ופוטנציאל לסכנה שיצדיק את קיומו כרקע להרפתקאות ריגול אחרי המלחמה.
המראה הכפרי של המדינה לא השתנה הרבה ב-50 השנים האחרונות, אך פלמינג לא היה מזהה את אתרי הנופש הענקיים, ומן הסתם היה נחרד ממצבה האיום של קינגסטון, שבעבר היתה יעד מועדף על בני חוג הסילון.
ב-1947 כתב פלמינג תיאור של ארצו המאומצת במגזין הורייזון, והשפעתו הרבה הובילה לגל תיירותי בקרב עשירים בריטים ואמריקאים. "בחנתי חלקים רבים מהעולם", כתב. "לאחר שהבטתי בהם, ביליתי ארבעה ימים בג'מייקה ביולי 1943. יולי הוא תחילת העונה החמה, וירד מבול בכל יום בשעות הצהריים, אך נשבעתי שאם אשרוד את המאבק אחזור לג'מייקה, אקנה חלקת אדמה, אבנה לי בית ואחיה בו ככל שעבודתי תאפשר זאת". והוא אכן עשה זאת, כמנהל ברשת העיתונים קמסלי.
קינגסטון שוכנת לשפת ים כחול בהיר וחופים מלאים בשברי ספינות ושאריות מחלידות של תעשיות משנים עברו. יש בה תחושה כמו בסרטי בונד המוקדמים - אנרגטית, צבעונית ומעט מדאיגה. עם זאת, קינגסטון כלל לא דומה למה שהיתה בתקופתו של פלמינג.
כאשר פלמינג ביקר באי בראשונה לפני 65 שנה, הוא העדיף את האקלים הקריר של אזור בלו מאונטיין. הלכתי בעקבותיו ונסעתי בכביש 1B במעלה ההרים, אל סטרוברי היל, מטע קפה מן המאה ה-18 שנהפך לאתר נופש בבעלותו של כריס בלקוול, מייסד איילנד רקורדס. בלקוול, יליד ג'מייקה, גם הוא קשור לפלמינג - אמו, בלאנש בלקוול, היתה ידידתו הקרובה או מאהבתו (תלוי לאיזו גרסה מאמינים) של הסופר. הקשר סייע לבלקוול להשיג עבודה כמנהל אתר צילומים בסרט "ד"ר נו" בגיל 24 - אפשר לראות אותו רוקד בסצינת הבר שצולמה במלון מורגנ'ס הארבור - ואתר הנופש שלו כולל את בית פלמינג בחוף הצפוני.
המקום מגיש ארוחת בוקר הכוללת ביצים מקושקשות וקפה בלו מאונטיין - הארוחה המועדפת על פלמינג, שגם בונד לרוב נהנה ממנה. ממרפסת הצימר הפרטי האורחים יכולים להשקיף על אותו הנוף שראה בונד ב"חיה ותן למות".
רוב ימיו של פלמינג בג'מייקה עברו עליו בחוף הצפוני, אליו כדאי להגיע בכביש 3A או Junction Road. הנוף ההררי בפנים האי מושך את הגה המכונית לתוך כפרים קטנים, חנויות שונות על הצוקים ומעקפים רבים בדרכי עפר. לבסוף מגיעים לצד השני של האי ואל העיירה המוזנחת פורט מריה, שבמפרץ המושלם שלה ניתן לראות את האי הקטנטן והשומם קאבאריטה, ששימש השראה לסופרייז איילנד - מקום המחבוא הבדיוני של מיסטר ביג.
פלמינג ואשתו, אן, נישאו בבניין העירייה של פורט מריה, שקיים עד היום. אן לא אהבה את ג'מייקה, ומעולם לא נשארה בה לפרקי זמן ארוכים כמו בעלה. עם זאת, שכנם באי שהיה גם השושבין בחתונתם, נואל קווארד, היה גם הוא מאוהב בג'מייקה. קווארד שהה באי במשך כל השנה כגולה מטעמי מס עד למותו ב-1973. הבית שבנה, בלו הארבור, הוא כעת אתר נופש הצופה על מפרץ פורט מריה. אורחים יכולים ללון במקום, אם רק יצליחו למצוא אותו. הסימן היחיד לקיומו הוא שלט קטן ודהוי בכניסה לדרך עפר רבת מהמורות המובילה לשער לבן וחלוד.
אם לשפוט לפי העיצוב וחוטי החשמל, בלו הארבור נותר כשהיה. אך למרות החספוס, האוכל הפשוט והאווירה המאובקת יש לו שלושה יתרונות בולטים: נוף מהמם לים, בריכת מי מלח לצד הצוקים והיסטוריה עשירה. תוכלו לדמיין כוכבים כארול פלין - שגר גם הוא על החוף הצפוני - קתרין הפבורן, אליזבת טיילור, ג'יימס מייסון ולורנס אוליבייה מבלים בבריכה. בסלון תלויות תמונות של שון קונרי ואלק גינס שוחים בבריכה, ותמונה קבוצתית שכוללת את בני הזוג פלמינג.
המקום נהפך שוקק מדי לטעמו של קווארד, שעבר לגור במקום גבוה יותר מעל בלו הארבור. מקום המפלט החדש שלו, פיירפליי, הוא כעת מוזיאון ובו חלקת הקבר של קווארד. גם חבריו נתנו שמות לבתיהם. ביתו של פלמינג, שנמצא כ-16 ק"מ מערבה משם, נקרא גולדנאיי, על שם מבצע שהשתתף בו בזמן המלחמה, והוא כעת אחד מאתרי הנופש המובילים באי.
גולדנאיי נמצא בעיירה הקטנה אוראקבסה. במקום שבילי אבן ועצים שניטעו על ידי אורחים מפורסמים. שלטים בכתב יד מסמנים את המנגו שנטע פירס ברוסנן, עץ הליים שנטע הריסון פורד והדקלים שנטעו הקלינטונים. בין העצים שלוש וילות, ביתו המקורי של פלמינג ומסעדה המשקיפה על הים. גולדנאיי היא מקום עלייה לרגל חשוב בעבור מעריצי פלמינג, אך לא העיקרי שבהם. בהורייזון כתב פלמינג על שאר ההיבטים שהפכו את חייו בג'מייקה למספקים, מהאוכל ועד מזג האוויר, הקליפסו, ובעיקר האנשים. פלמינג כתב שהמקומיים "יפתיעו ויקסימו אתכם", וזה בהחלט קרה לא פעם בזמן שהותי שם.
גם במשך חייו של פלמינג ג'מייקה עברה שינויים. כשכתב ב-1964 את הספר האחרון בסדרת בונד, "האיש בעל אקדח הזהב", האי כבר זכה לעצמאות מבריטניה, וזיכרונותיו של פלמינג מהעידן הקולוניאליסטי מחלחלים לבן דמותו המרגל. בעודו ממתין בנמל התעופה בקינגסטון לטיסה שתיקח אותו להוואנה נזכר הסוכן החשאי בהרפתקאותיו באי.
איפה לישון ולאכול
סטרוברי היל (דרך ניו קאסל, אייריש טאון; 876-944-8400; www.islandoutpost.com; החל ב-395 דולר) נמצא במעלה בלו מאונטיין. במקום צימרים בעלי מטבח פרטי ומיטות אפיריון. גולדנאיי (אוראקבסה; 876-975-3354; www.islandoutpost.com; החל ב-660 דולר ליחיד). לילה במקום שבו פלמינג כתב יכול לעלות 3,400 דולר, אך שלוש הווילות במקום מפוארות ואינטימיות. בלו הארבור (פורט מריה; 575-586-1244; blueharb.com; החל ב-200 דולר). אשנטי אואזיס (הופ גרדנס, קינגסטון; 876-970-2079) - מסעדה צמחונית בגנים הבוטניים. התפריט משתנה מדי יום, אך אי אפשר לטעות עם מגש של מנות היום ומיץ טרי. כ-17 דולר לארוחת צהריים לזוג. מסעדת סיסייד טראס בראונד היל הוטל אנד וילס (ג'ון פרינגל דרייב, מונטגו ביי; 876-956-7050; www.roundhill.com) נראית כמו מסע בזמן 50 שנה לאחור, וניתן ליהנות בה מכריכי דג פארידה בלחם קוקוס (18 דולר).
ג'מייקה בעקבות איאן פלמינג
מאת דייוויד ג'. אלאן
11.12.2008 / 11:10