כישרון עסקי

יותר ויותר אמנים מוצאים דרכים להרוויח כסף ולעסוק באמנות במקביל - ושמים בכך קץ לקישור הרווח בין אמנות במשרה מלאה לחיי עוני. במקום לראות באמנות תחביב לשעות הפנאי בלבד, הם מפתחים עסקים המבוססים על כישרונותיהם. אמנים אלה הם חלק מתנועה גדלה והולכת שלכדה את תשומת לבם של מומחים לעסקים, ואשר זוכים לקידום בבתי ספר לאמנות ובבתי ספר לעסקים. החיים בעידן האינטרנט בהחלט עזרו לביסוס מעמדם.



קלודין הלמאת, למשל, מספרת כי כאשר סיימה את לימודיה בבית ספר לאמנות קורקורן קולג' בוואשינגטון ב-1997, האפשרויות המקצועיות שעמדו בפני אמנים היו מוגבלות. "יכולת ללמד, לעבוד בפסטיבלים או אולי להצליח להציג בגלריה", היא אומרת. בעידוד אמה היא נרשמה לקורס קיץ מזורז בתכנות ועיצוב אתרים באינטרנט באוניברסיטת ג'ורג' ואשינגטון, ואז חזרה הביתה לפלורידה, שם מצאה עבודה בעיצוב מקוון. במשך כל התקופה הזאת היא המשיכה לצייר בזמנה הפנוי, מתוך מחשבה שתצליח להתפרנס מעבודתה. ב-2001, לאחר שפוטרה מעבודתה, הגיעה נקודת המפנה.

"כעת יש לי את הכישורים הנדרשים כדי לנצל את האינטרנט לטובתי", היא טוענת. "אני אסירת תודה על כך שעזבתי את עולם האמנות לתקופה קצרה". לדעתה, מיומנות בשימוש באינטרנט מקלה על אמנים למצוא שוק עולמי ליצירותיהם.



סטיב קינג, מומחה לעסקים קטנים בחברת המחקר אמרג'נט ריסרץ', מציג בבלוג שלו את הלמאת כדוגמה להזדמנויות החדשות שיש כיום ליזמים-אמנים. קינג גילה את הלמאת לאחר ששמה עלה שוב ושוב בראיונות שקיים עם אמנים כחלק ממחקר שערכה החברה שלו על יזמים-אמנים. הצלחתה של הלמאת נובעת בין השאר מהאופן שבו יצרה כמה מקורות הכנסה: היא מפעילה חנות מקוונת בפורטל האינטרנט Etsy.com, המאפשר לאמנים למכור את יצירותיהם; היא יוצרת ציורים על פי תצלומים שלקוחות שולחים אליה; והיא מוכרת את הזכויות לשימוש ביצירותיה בכרטיסי ברכה, לוחות שנה ומוצרים אחרים.



הלמאת כתבה שני ספרים על שיטות העבודה שלה, ותוציא בקרוב ספר שלישי. היא נוסעת ברחבי ארה"ב כדי להעביר סדנאות על עסקים ואמנות. בקיץ שעבר היא החלה לשתף פעולה עם חברת ריינג'ר אינדסטריס, לייצור קו מוצרים שכולל מברשות צביעה, צבעים ובדי ציור. "כאשר אני יוצרת אמנות לפי הזמנה, יש רק מספר מוגבל של יצירות שאני מסוגלת לצייר מדי שבוע, כך שהדבר מגביל את הכנסותי", היא מסבירה. "בזכות הרחבת הפעילות גם לספרים והסכמי רישוי למוצרים יש לי אפשרות להתפרנס בכבוד". הלמאת אומרת שבזכות עסקיה היא תורמת להכנסה המשפחתית לא פחות מבן זוגה, העובד בתחום הטכנולוגיה.



בתי ספר לאמנות מתחילים לאמץ גישה דומה לזו של הלמאת. קולג' רינגלינג לאמנות ועיצוב בפלורידה מציע לסטודנטים תוכנית בשם "עסקי אמנות ועיצוב". דיקן בית הספר, לארי תומפסון, מסביר כי קיבל את ההשראה להקמת התוכנית מספרו של דן פינק, "A Whole New Mind", אשר ביסס את הטענה שלפיה צפוי בשנים הקרובות ביקוש גדול לאמנים, במיוחד כאלה שמסוגלים לשלב בין כישורי האונה השמאלית של המוח והאונה הימנית. "אני מחויב להריסת המיתוס של האמן הרעב ללחם", אומר תומפסון.



אלכסנדר ניילס, תלמיד תיכון בן 14 מהעיר מיאמי שחולם להצליח כמוסיקאי, צעיר מכדי לעסוק בעניינים כמו פרנסה. עם זאת, הוא כבר נהפך ליזם, גם אם בדרך מקרה. הוא איחר בהגשת ההעדפות שלו בקורסי בחירה בבית הספר, ומצא את עצמו בקורס על עסקים. כששיעורי הבית היו לכתוב תוכנית עסקית הוא החליט לפנות לאהבתו הגדולה, הגיטרה, וכתב תוכנית לעסק לבניית גיטרות על פי הזמנה, לאחר שכבר בנה לעצמו בעבר גיטרות.



לאחר גיבוש הרעיון הגיש ניילס את התוכנית העסקית לתחרות מקומית שנערכה בחסות הקרן הלאומית ללימודי יזמות, זכה במקום הראשון לאזור דרום פלורידה - ועלה לתחרות הארצית שתיערך בניו יורק. המחיר ההתחלתי של גיטרות שניילס בונה הוא כ-2,000 דולר, ולפי הערכתו הוא ירוויח כ-700 דולר על כל גיטרה. עד כה הוא ייצר ארבע גיטרות, ובהן אחת בעבור המורה שלו לשעבר, אלכס פוקס, נגן גיטרה בסגנון פלמנקו אשר העניק את חסותו לחברה של ניילס. כמו כן הקים ניילס אתר אינטרנט, אך אין בכוונתו לקבל הזמנות נוספות בטרם יקבל עוד המלצות. הוא גם העלה סרטון וידאו לאתר יוטיוב, והחל לבסס את המותג שלו באמצעות קמפיין פרסום.



אף שניילס עתיד להקדיש עוד כמה שנים לבית הספר, הוא מתכוון לקדם הן את המוסיקה שלו והן את העסק שלו כבר בזמן הלימודים. "אם אני אצליח כמוסיקאי, הגיטרות שלי יימכרו במחיר הרבה יותר גבוה מזה שתיכננתי", הוא אומר, ומביא כדוגמה את בריאן מיי מלהקת קווין, אשר בנה לעצמו גיטרה ביחד עם אביו מגזעי עצים שיועדו לשריפה באח.



ניילס והלמאת למדו בכוחות עצמם את השיעור שאליוט מקגאקן מלמד בקורס בשם "יזמים-אמנים", שאותו פיתח בעבור אוניברסיטת צפון קרוליינה. הקורס של מקגאקן, שאותו הוא מעביר כעת באוניברסיטת פפרדין, מבוסס על העיקרון שלפיו אנשים שיוצרים אמנות צריכים להיות גם בעלי כישורים להחזיק בבעלות על יצירותיהם, להרוויח מהן ולהגן עליהן. "העניין הוא להפוך את האהבה שלך למקצוע ואת העבודה לפנאי, ולהבטיח שניתן יהיה להתפרנס מכך לאורך זמן", הוא טוען.



טריסטן המל, 22, סטודנט במכון לאמנות של שיקגו, אומר כי רצה לסייע ליצירת עולם שבו אמנים יוכלו להקדיש עצמם לאמנות ולהתפרנס בכבוד. לפני שלוש שנים, לאחר שקרא על אפשרות לשכירת רכבות בשיקגו, עלה בראשו הרעיון לכנס יחד אמנים וליצור תערוכת אמנות על גלגלים. בסתיו האחרון הרעיון הבשיל לפרויקט "אמנות על המסילה", רכבת בת שמונה קרונות אשר נסעה באזור שיקגו תוך הצגת יצירות של יותר מ-200 אמנים מתחילים.



המל קיבל כמה הצעות נוספות תוך כדי העבודה על הפרויקט, ובכלל זה הפיכת חניון בן 16 קומות לתערוכת אמנות משולבת בגנים תלויים. "מאות אמנים שאני מכיר מתקשים להתמודד עם העובדה שאמנות נסחרת ונמכרת בנוסח ימי הביניים, וכי לאמנים אין זכות לקבוע את מחיר או סוג האמנות שהם יוצרים", הוא מספר. אם כך, האם אמנים אלה מכרו את נשמתם בכך שחיפושיהם אחרי פתרונות הביאו אותם לתחום העסקים? ממש לא, עונה ניילס, ומוסיף: "כן, מוסיקה היא ברובה עניין של אמנות. אבל חשוב לחשוב גם על מה אתה הולך לעשות עם זה. אתה יכול לנגן בבר, או שאתה יכול לשאוף להגיע לצמרת".