>> תמימות של ילד ואמונה תמוהה באנשים שהוא לא מכיר - זו התמונה שמצטיירת לגבי המנכ"ל לשעבר של הסניף המרכזי בבנק לאומי, מיקי פרידמן, כפי שעולה מחקירת המשטרה.
"פעלתי שלא לפי הנוהלים", הוא מודה, אך הוא משוכנע כי רק בדיעבד אפשר היה לזהות את הכשלים - שלא לומר עבירות פליליות - שלהם היה שותף במתן הלוואות בסך כ?30 מיליון שקל ללווים ללא ביטחונות.
פרדימן נעצר ביוני 2008 בחשד לשוחד, מרמה וגניבה. לפי טיוטת כתב האישום, שהועברה לחשודים באוקטובר השנה, מאיר עובדיה, מבעלי חברת הרהיטים ניקולטי, בנו רפי עובדיה ואייל קורנבליט, שהיו בעלי חברה לניכיון צ'קים, קשרו קשר לקבלת כספים במרמה מהסניף המרכזי של לאומי. השלושה ניצלו את קשרי החברות בין מאיר עובדיה לפרידמן כדי לקבל אשראי רחב היקף על בסיס הצהרות עושר פיננסי בלבד, בהן מציין נוטל ההלוואה רשימת נכסים שבבעלותו. לפי כתב האישום, פרידמן אישר את מתן האשראי תוך שהוא "עוצם את עיניו לגבי אמיתות הפרטים, כמו לגבי יכולת או כוונת החזר ההלוואה. בחלק מהמקרים פרידמן אף היה מודע לכזב".
כך לכאורה פעלה השיטה: רפי עובדיה וקורנבליט איתרו אנשי קש ושלחו אותם לסניף, שם קיבל את פניהם פרידמן. אנשי הקש הצהירו בפני פרידמן הצהרות עושר כוזבות בכוונה לקבל מהבנק מיליוני שקלים בתור אשראי סולו, כלומר אשראי המנופק באמצעות היכרות מוקדמת עם הלקוח, ולא באמצעות העמדת ביטחונות, כמקובל. חלק גדול מהכספים הועברו ישירות לרפי עובדיה ולקורנבליט.האידיליה נהרסה
מאיר עובדיה רימה אותי. לא חשבתי שהכסף עובר לשוק האפור - אלה הטענות החוזרות ונשנות בחקירתו של פרידמן. מאיר עובדיה ופרידמן היו חברים טובים במשך שנים, ונראה שהחקירה קילקלה קצת את האידיליה.
בעדותו חזר פרידמן ואמר כי רוב הלווים הם אנשים שהגיעו בהמלצת מאיר עובדיה. מדו"ח פעולה ותשאול שנערך במשטרה לאחר אחת מחקירותיו, עולה כי פרידמן מודה שחרג מסמכותו ולא בדק את הלווים, לא דרש ביטחונות, לא ביצע הצלבות והעניק הלוואות בהיקף 2.5 מיליון שקל לכל לווה בלי לכנס ועדת אשראי ובלי ליידע אף בכיר בבנק.
הקו של פרידמן בחקירה היה כי הוא הולך שולל על ידי עובדיה ולא לקח אגורה לכיסו. פרידמן אישר כי לא עידכן מנהלים בבנק על כך שהלווים הגיעו בהמלצת עובדיה. בנוסף, פרידמן אמר שהפקיד את הצהרות העושר הפיננסי של הלווים בכספת, בשל דרישתם לסודיות וחשש ממס הכנסה.
זמן לא רב לאחר שניתנו ההלוואות ב?2006?2007, התברר שהלווים אינם מחזירים את כל הכסף. בנוגע לכך אמר פרידמן: הייתי טיפש ועובדיה עשה לי תרגיל כי סמכתי עליו. בהמשך החקירה המשיך פרידמן להטיל רפש על רעו: הוא דיווח, למשל, כי מאיר עובדיה היה זה שהכיר לו את חלוץ העבר של מכבי יפו, עופר דיגמי - אחד מהלווים. עובדיה, אמר פרידמן בעדותו, סיפר שדיגמי עשה הון כסוכן שחקנים ומעסקות נדל"ן ברומניה. הופתעתי לשמוע שדיגמי לא משלם, אמר פרידמן, מעולם לא שוחחתי אתו בטלפון ואין לי את הסלולר שלו. כשפנה לעובדיה בטרוניה על הפסקת התשלומים של דיגמי, ענה לו הלה כי זה לא נכון וכי דיגמי משלם.
פרידמן מודה כי הוא מודע לכך שלא נותנים אשראי על סמך המלצה בלבד, אך במקרים המתוארים נפגש עם האנשים והתרשם מהם. באופן מוזר, בחלק מהמקרים לא זכר את שמות הלווים שהציג בפניו החוקר. על בעלי מסעדת רוקה - גם הם ברשימת הלווים - סיפר עובדיה לפרידמן כי הם אנשים עשירים מבלגיה. לווים אחרים הציגו את עצמם כבעלי עסקים חובקי עולם במזרח אירופה.
בדיעבד לא הייתי צריך לתת הלוואות, אמר פרידמן לחוקר. לדבריו, זה לא הריח רע שעובדיה שלח אנשים בסמיכות כי כנראה "הייתי רדום או טמבל ולא חשבתי שעובדיה ישקר לי". מיד לאחר מכן הוסיף שלא חלם שעובדיה יפגע בו ובאמון בנק לאומי.
"התחלק לנו"
שיחה בין פרידמן למכר כלשהו הוקלטה מיד לאחר שיצא פרידמן מבירור, ככל הנראה בוועדת הביקורת של הבנק. וכך סיפר, בין השאר: "נתתי בכמה מקרים בסניף תל אביב הלוואות סולו על סמך הצהרות עושר פיננסי בלי היכרות מוקדמת מספקת... היו כמה מקרים... גם אמרתי מאיפה הכרתי, סיפרתי לו את כל זה, הוא אומר שזה חמור, בדרך כלל צריך להכיר את הלקוח קודם...
"אז באו לקוחות... אחרי שהתרשמתי וראיינתי הם חתמו לי על הצהרות עושר פיננסי שאני שמרתי אצלי לדרישתם... כאילו לא שמרתי פה על נוהלי עבודה, בוא נגיד ככה, כן?"
בשיחה נוספת לאחר שתי דקות המשיך: "זה לא סימפטי, אבל זה לא דרמטי... היו כמה מקרים בסניף תל אביב שפעלתי שלא לפי הנהלים". עוד הודה בהמשך: "טעיתי בשיקול הדעת, הבנק הפסיד...".
"בדרך כלל זה הלך לי טוב", הסביר פרידמן למכר על שיטת ההלוואות ללא ביטחונות. "זו היתה החלטה שלי. אני החלטתי על סמך תחושות והצהרות שהם נתנו לי... ברוב המקרים צדקתי, היו מקרים שלא צדקתי".
הדובר מצדו השני של הקו שאל אם אלה לקוחות שהוא מכיר. פרידמן השיב: "מה פתאום. אלה לקוחות, זה לא סכומים גדולים. מדובר ב?2?2.5 מיליון שקל, לא לקוחות גדולים. אבל בסופו של דבר עם הרוב הכל הלך בסדר והתחלק לנו..."
בהמשך השיחה אמר: "אז עשיתי את זה לאורך הזמן... זה כבר זרם לא רע וברוב המקרים גם הכסף חזר, היו איזה שניים-שלושה מקרים שהפסדנו מתוך שמונה-תשעה-עשרה מקרים, אני לא זוכר. וזה לאורך כל חמש השנים בסניף המרכזי". אגב, באותה שיחה סבר פרידמן שהפרשה תסתיים באופן משמעתי בלבד, "מכתב לא נעים", כהגדרתו.
השאלה הבלתי פתורה היא מה היה האינטרס של פרידמן. מקורבים לתיק משוכנעים שפרידמן נטל גם הוא נתחים מהשלל. הראיות לא מצביעות על הרווחים של פרידמן, חוץ מרצון לסייע לחבר לשעבר, עובדיה. בחקירותיו אמר פרידמן לא פעם: אני לא מאוים ולא חייב כספים לאיש.
החשודים ניצבים בפני שימוע, שלאחריו יוחלט אם להעמידם לדין. רפי עובדיה מיוצג על ידי עורכי הדין ששי גז וטליה גרידיש. עו"ד טוני גולדנברג היא התובעת מטעם פרקליטות תל אביב. עו"ד גד זילברשלג מייצג את אחד הלווים, דן קריב. בא-כוחו של מאיר עובדיה, עו"ד רונן רוזנבלום, אמר בתגובה: "הטענות של עובדיה יעלו במהלך המשפט ולא באמצעות העיתון". בא-כוחו של פרידמן, עו"ד משה ישראל, אמר: "הוא לא מוכן להתייחס כעת לחומרי החקירה. גם טיוטת כתב האישום לא מייחסת לו מניע של שוחד או מניע אישי אחר במתן ההלוואות".
מיקי פרידמן: "הייתי רדום או טמבל, לא חשבתי שמאיר עובדיה ירמה אותי"
מאת עמית בן-ארויה
12.12.2008 / 7:05