הגיע תור בועת העיתונים בארה"ב להתפוצץ

ניו יורק טיימס



>> פשיטת הרגל של חברת טריביון (ללא קשר ל"הראלד טריביון", שנמצא בבעלות ניו יורק טיימס) ביום שני היא רק העדות האחרונה והגדולה ביותר להנגאובר שממנו סובל מגזר העיתונות המודפסת בארה"ב בעקבות מסע הרכישות שביצע ב-2006-2007 - הזמן הגרוע ביותר, בדיעבד, עבור הקונים - רגע לפני שהמגזר החל ליפול.

מגזר העיתונות היה מוצא את עצמו בצרות בכל מקרה. הזרזיף היציב של מפרסמים וקוראים ממהדורות הדפוס לאינטרנט נהפך לשיטפון מתגבר בשנת המיתון. מרבית העיתונים עדיין רווחיים, אך שולי הרווח צונחים במהירות בעוד המגזר איבד כ-15% מהכנסותיו מפרסום השנה.



אך הסיבה שבגללה חברות הידרדרו למצב הגרוע ביותר היא בעיקר מכיוון שהן לקחו הלוואות גדולות כדי לרכוש עיתונים, לרוב במחירים מנופחים, ומרבית העסקות נחתמו ב-2006 ובתחילת 2007. רכישת טריביון על ידי סם זל היתה העסקה הגדולה שבה החברה - מו"לית "לוס אנג'לס טיימס", "שיקאגו טריביון" והבעלים של נכסים נוספים - נרכשה ב-8.2 מיליארד דולר כדי להעבירה לידיים פרטיות. העסקה כמעט שילשה את חובות החברה.



ב-2006 המו"לית מקלאצ'י רכשה את יריבתה נייט רידר, מו"לית עיתונים כמו "מיאמי הראלד" ו"קנזס סיטי סטאר"; חברת מדיהניוז גרופ רכשה כמה עיתונים, בהם "סן חוזה מרקורי ניוז"; משקיעים מפילדלפיה רכשו את "אינקוויירר" ואת "דיילי ניוז"; וחברות קטנות יותר רכשו עשרות עיתונים מקומיים.



גם אילו ניתן היה לפתוח עסקות אלה, "המגזר עדיין היה במצב קשה", אומר ג'ון פוצ'אלה, סגן נשיא ואנליסט בכיר בחברת דירוג האשראי מודי'ס. "זה לא היה משנה את ההאטה", הוא אומר, "אך זה ודאי היה משנה את פגיעות המגזר להאטה. לפני 10-15 שנה מרבית העיתונים החזיקו חובות נמוכים יחסית. אך חברות הגדילו את המינוף שלהן עם הזמן, ובשנתיים האחרונות חלק מהן הרחיקו לכת".



נמוך מדירוג "השקעה"



מרבית העיתונים עדיין רושמים רווח לפני ריבית, מס, פחת והפחתות (EBITDA), שמשקלם כ-10%-20% מהכנסותיהם. מדובר בירידה לעומת שולי רווח של 20%-30% באמצע העשור הנוכחי. אך גם שוליים אלה היו נסבלים ללא נטל תשלומי החובות.



"סטאר טריביון", העיתונים בפילדלפיה וחברת ג'ורנל רג'יסטר, מו"לית "ניו הייבן רג'יסטר", הקפיאו כולם את תשלומי החוב שלהם ומנסים כעת להגיע להסדר תשלומים חדש עם נושיהם. מנהלי "סטאר טריביון" אף דיברו על אפשרות של פשיטת רגל.



מקלאצ'י ומדיהניוז הצליחו לצמצם את חובותיהן למימדים נסבלים, אך גם הן היו צריכות להסדיר את תנאי ההלוואות מחדש מול נושיהן. חברת פרידום קומיוניקיישנס, מו"לית "אורנג' קאונטי רג'יסטר", הזהירה באחרונה כי היא עשויה שלא לעמוד בתנאי תזרים המזומנים של הלוואותיה.



דירוגי האשראי של כמעט כל מו"לית עיתונות הנבחנת על ידי חברות הדירוג המובילות הורדו אל מתחת לדירוג "השקעה". "לדעתי, יהיו עוד הרבה פשיטות רגל", אומר דייב נובוסל, אנליסט בכיר בחברת המחקר גימי קרדיט.



כמה חברות עיתונות מעוניינות במיזוג עם חברות אחרות באזורן, אך הדבר אינו מתאפשר בגין הרגולציה על המגזר האוסרת על בעלות על נתח גדול מדי משוק מדיה מקומי. ב-2006 פסלו רגולטורים עסקה באזור מפרץ סן פרנסיסקו בין מדיהניוז לאחד ממשקיעיה - חברת הרסט, מו"לית "סן פרנסיסקו כרוניקל".



העמדת עיתונים למכירה, כפי שעשו כמה חברות, אינה צפויה לפתור את הבעיות במגזר, אומר דיוויד ג'ויס, אנליסט מדיה בחברת ההשקעות מילר טבק. "מכירת נכסים תפחית את תזרים המזומנים, לו הם זקוקים כדי לממן החובות. כל מכירה תהיה במחירי חיסול, מכיוון שאנשים כיום פשוט לא רוכשים, ודאי שלא בתחום העיתונות", הוסיף.



יש כמה חברות יוצאות דופן, בהן גאנט, מו"לית העיתונים הגדולה בארה"ב. לגאנט ולדומותיה אין חובות גדולים והן לא ביצעו רכישות גדולות של עיתונים בשנים האחרונות. חברות אלה נמצאות במצב הרבה יותר טוב לעומת יריבותיהן, למרות הירידות החדות בהכנסות.



במבט לאחור, מה שקרה למגזר העיתונות ב-2006-2007 מקביל להתפתחות בועת הדיור בארה"ב - וכך גם התוצאות. "היה אשראי זול וזמין", למרות הסיכונים, שנדמה כי היו צריכים להיות ברורים לכולים, אומר נובוסל. "הבנקים היו מוכנים להעניק הלוואות, ואנשים היו מוכנים לרכוש גם במחירים מוגזמים, מכיוון שהם הניחו כי כל עוד מחירי הנכסים יעלו, הכל יהיה בסדר".