דירה שאינה רשומה בטאבו שווה פחות

1. חשוב לרשום את הדירה בטאבו כדי למנוע עסקה נוגדת. הרישום בפנקסי המקרקעין מהווה ראיה חותכת בבית המשפט - זו חזקה חלוטה על פי דין לבעלות ואינה ניתנת לסתירה. הדבר מקטין מאוד את האפשרות ל"תרגילי עוקץ" - מכירת הדירה בלא ידיעת בעליה.

2. שוויו של נכס הרשום בטאבו גבוה ב-10%-5%. הדבר נובע מכך שקבלת המידע אודות דירה שאינה רשומה בטאבו, מסובכת יותר. כך, רוכש מקרקעין שמעוניין לרכוש נכס שאינו רשום יידרש לבדוק, בין השאר, ברשם המשכונות אודות שעבודים, עיקולים או התחייבויות לצדדים שלישיים. אם רוכשים נכס השייך למינהל מקרעי ישראל, נידרש לבצע את הבדיקה מולו. אתר "על-הרישום" מספק תמונת מצב של כל הנכסים שבטיפול המשרד (www.al-harishum.moch.gov.il).



3. למי שדירתו אינה רשומה בטאבו קשה בהרבה לקבל הלוואות מהבנק ולמשכן את ביתו. מבחינת הבנקים, שוויו של נכס כזה נמוך יותר - ואין להם ערובה שלא ימומש בשעת צרה.



4. רישום נכס בטאבו מונע מצב של איבוד זכויות בשל קריסת קבלן: כאשר קיים סיכוי לקריסת חברה קבלנית, חרב חדה מונחת לצווארם של דיירים שנכסיהם לא רשומים. במידה שרכישת הקרקע על ידי הקבלן התבצעה באמצעות מימון בנקאי, תמורת שעבוד הקרקע לבנק, הרי במצב שהזכויות בדירה אינן רשומות על שם המשתכנים, הדירה לא בבעלותם. במצב כזה עלולים רוכשי הדירה להישאר מחוסרי כל.



5. מכיוון שכ-50% מהדירות אינן רשומות בטאבו, נוצר מחנק אשראי בשוק כולו. חוק הבטחת כספי לקוחות קובע כי תינתן ערובה לכספי לקוחות באמצעות מתן ערבות בנקאית מהבנק. הבנקים יכולים לשחרר את הערבות בהתקיים שני התנאים הבאים יחדיו: החזקה בדירה נמסרה והדירה נרשמה בטאבו. נכון להיום, מחזיקים הבנקים במאסה של ערבויות - מה שמונע מהם להעניק אשראי.