ממשלת אקוודור הודיעה על שמיטת חובות - בפעם השנייה בתוך עשור

אקוודור הודיעה היום על שמיטת חובות, זו הפעם השנייה בתוך עשור. נשיא אקוודור, רפאל קוראה, הודיע כי אין בכוונת ארצו לעמוד בתשלומי ריבית בסך 30.6 מיליון דולר לבעלי אג"ח ממשלתיות גלובליות לפירעון ב-2012 בסך 3.8 מיליארד דולר. הממשלה היתה אמורה לשלם את הריבית ביום שני הקרוב. קוראה ציין כי לממשלה יש די כסף בקופתה כדי לבצע את התשלומים, אך בחרה שלא לעשות כן.



עוד ציין כי ממשלתו תציע לבעלי האג"ח ארגון מחדש של החוב, אולם הוסיף כי ממשלתו לא תהסס להתמודד בבית משפט מול תביעות מצד משקיעים, בטענה כי החוב היה בלתי חוקי ולא לגיטימי מלכתחילה.



"המדינה שמטה את החובות", אמר קוראה לכתבים. החוב החיצוני של אקוודור מסתכם ב-10 מיליארד דולר, כ-21% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP). אקוודור כבר שמטה חובות בסך 6.5 מיליארד דולר לפני תשע שנים, וכעבור כשנה שמטה את חובותיה מדינה דרום אמריקאית אחרת - ארגנטינה.



ארגנטינה נקלעה בשנת 2001 למשבר הפיננסי החמור בתולדותיה, ושמטה חובות ציבוריים בסך 95 מיליארד דולר. לשם השוואה, החוב שאותו ארגנטינה שמטה בתחילת העשור היה בהיקף שווה ערך ל-150% מהתוצר של ארגנטינה.



קוראה, פרופסור לכלכלה שהשלים את לימודיו באוניברסיטת אילינוי בארה"ב, גבר בשנת 2006 בבחירות מול אלוורו נובואה - האיש העשיר ביותר באקוודור, שהתמודד זו הפעם השלישית בבחירות לנשיאות. כבר במהלך מערכת הבחירות, וכן מאז בחירתו, אמר קוראה יתכן שאקוודור תחליט לשמוט את חובותיה, שכן החוב החיצוני מכביד על כלכלתה ומונע צמיחה, ובא על חשבון הוצאות הממשלה בתחומים חברתיים.



"אמריקה הלטינית צריכה להתאחד אל מול הגלובליזציה", אמר קוראה בעת מסע הבחירות שלו בשנת 2006. "אנו רוצים אזרחים באמריקה הלטינית, ולא רק צרכנים. זו תפיסה שיובאה מצפון אמריקה", אמר.



אקוודור, מדינה עתירת נפט אשר 76% מ-13.4 מיליון תושביה חיים בעוני לפי נתוני האו"ם, אימצה את הדולר האמריקאי כמטבע הרשמי שלה בשנת 2000, לאחר שהמטבע המקומי איבד כשני שלישים משווי בשנה שקדמה לכך, והכלכלה המקומית שקעה במיתון העמוק ביותר שידעה זה מאה שנים. עקב כך החליטה הממשלה בשנת 1999 על שמיטת חובות בסך 6.5 מיליארד דולר.



קוראה בן ה-43 מייחס את המשבר הכלכלי שפקד את אקוודור בתחילת העשור, לאימוץ המלצותיהם של קרן המטבע הבינ"ל (IMF), הבנק העולמי וארה"ב. עמדתו זו דומה לעמדה של נשיא ארגנטינה, נסטור קירשנר, אשר טען בעבר כי עצות אחיתופל של קרן המטבע גרמו לקריסת כלכלת ארגנטינה בתחילת העשור.



מחקר של המרכז למדיניות כלכלית בארה"ב שפורסם בשנת 2006 חיזק עמדה זו כאשר הראה כי בין 1960 ל-1980 היתה הצמיחה הכלכלית במדינות אמריקה הלטינית גבוהה באופן ניכר מאשר בין 1980 ל-2000, עת יושמה שם מדיניות הקרן.