בפעם השנייה בתוך שבוע: העליון מחזיר לדיון במחוזי תביעה ייצוגית שנדחתה על ידי השופטת צפורה ברון

>> המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, החזיר ביום חמישי האחרון אל השופטת צפורה ברון בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים שנדחתה על ידה, כדי שתדון בה בשנית. זהו המקרה השני בתוך שבוע בו מחזירים השופטים ריבלין ויורם דנציגר לברון בקשה לאישור ייצוגית שברון דחתה לדיון מחודש.

המקרה הראשון שהוחזר לברון בשבוע שעבר היה הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד סלקום בסך 402 מיליון שקל, בעילה של גביית מע"מ שלא כדין בגין שירותי ביטוח. הבקשה נדחתה על הסף על ידי ברון בפברואר 2006. ריבלין הורה על החזרת הבקשה למחוזי, על מנת שידון בה מחדש בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות שפורסם במארס 2006.



במקרה הנוכחי, מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף 37 מיליון שקל נגד בנק הפועלים שהוגשה על ידי חברת אביב שירותים משפטיים ושרון שגיא. בתביעה נטען כי הבנק הטעה את לקוחותיו כשחייב אותם בעמלת רישום פעולה ביחס לדרישות תשלום בהוראות קבע שבוטלו.



ברון דחתה את הבקשה בספטמבר 2005. היא קבעה כי לפני הגשת התביעה לא היתה נורמה מחייבת באשר לגביית עמלה בנסיבות אלה, וכי המפקח על הבנקים קבע שאין לגבות עמלת שורה כלל. "בנסיבות אלה, בהן הרשות הרלוונטית נדרשה לעניין אין לאשר את התביעה כייצוגית", קבעה. בנוסף קבעה כי הטענה האמיתית המופנית כלפי הבנק אינה הטעייה אלא גביית עמלה שלא כדין.



השופט ריבלין, אליו הצטרפו השופטים אליקים רובינשטיין ודנציגר, קבע כי יש להחיל על הבקשה את חוק תובענות ייצוגיות, ואולם מכיוון שהמערערים לא הסבירו מהי עילת התביעה לפי החוק החדש, הרי שאין ברירה אלא להחזיר את התיק למחוזי לצורך בירור משלים בעניין.



ריבלין הוסיף כי העובדה שהמפקח על הבנקים הסדיר את הסוגייה בעקבות ההליך במחוזי אינה שומטת את הקרקע מתחת לבקשה. באשר לקביעתה של ברון כי "תכליתו של מוסד התובענה הייצוגית אינה פיצוי כי אם אכיפה", קבע ריבלין כי הקביעה "לא זו בלבד שהיא מצמצמת יתר על המידה את תכליות התובענה הייצוגית, אלא שיישומה חותר תחת תכלית האכיפה עצמה", לדבריו, דחיית התביעה בנימוק שהנתבע תיקן את דרכיו "עלולה לתמרץ דווקא את ההפרה במקום את הציות".



ריבלין גם ביקר את קביעתה של ברון לפיה לא התקיים קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת לבין הנזק שנגרם למערערים, משום שהם היו מבטלים את הוראות הקבע גם אם הבנק היה מביא לידיעתם את דבר העמלה. לדעת ריבלין: "פרשנות פרטנית דווקנית ליסוד הקשר הסיבתי עלולה לסתום את הגולל על תובענות ייצוגיות רבות בניגוד לתכלית חוק התביעות הייצוגיות".



ריבלין הציע שבמקרים ים מתאימים ייבחן הקשר הסיבתי "לפי נקודת מבטו של "תובע-על" ואולם לא הכריע בסוגיה. המערערים יוצגו על ידי עו"ד אחמד מסאלחה. (ע"א (10262/05)