נדחתה תביעה בסך 3.4 מיליון ש' של דיסקונט נגד מעריב בעקבות חובות של חברה בת - פיל הזהב

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה בסך 3.4 מיליון שקל שהגיש נגד הוצאת ורוני קליינפלד, מנכ"ל העיתון. כן נקבע כי הבנק ישלם למעריב הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.

התביעה עסקה בחוב נטען של חברת פיל הזהב תקשורת בחשבון המתנהל בסניף נווה אביבים של בנק דיסקונט. חברת פיל הזהב היא חברה פרטית שעסקה במכירת מוצרים באמצעות פרסום מודעות בעיתונים השונים, ובכללם מעריב. מעריב מחזיקה בשליש ממניות החברה. רז זמצקי, מנהל החברה לשעבר, החזיק בשני השליש הנותרים ממניות החברה.

בסוף 2001 עמד חובה של פיל הזהב על כ-750 אלף שקל, כשמסגרת האשראי שעמדה לחברה היתה 500 אלף שקל. לאחר שנודע לבנק כי זמצקי ברח לחו"ל, שלח הבנק מכתב דרישה לפיל הזהב לפרעון יתרת החוב. לטענת דיסקונט, בעקבות מכתב הדרישה פנה קליינפלד לבנק בתוקף תפקידו כמנכ"ל מעריב בבקשות שהבנק יאפשר את המשך פעילותה של פיל זהב, תוך שהציג מצג לפיו מעריב תעמוד מאחורי התחייבויותיה של פיל זהב. הבנק מציין כי בהסתמך על מצג זה, הוא איפשר את המשך הפעילות בחשבון, תוך שהחוב תופח לכ-1.7 מיליון שקל במהלך 2002. הבנק שלח מכתב דרישה נוסף וטען שיש לחייב את מעריב בפרעון חובותיה של פיל הזהב, לאחר שזו נקלעה לחדלות פרעון. זאת, עקב מצג רשלני של הנתבעים - כך נטען - שבעטיו איפשר הבנק את המשך פעילות החשבון חרף חריגת החברה בעלת החשבון ממסגרת האשראי. לגרסת הבנק, מעריב מיאנה לפרוע את חובה של פיל זהב לבנק לאחר שהחברה קרסה. הבנק מציין כי לאור התנערות מעריב מחובותיה נגרם לבנק נזק הנאמד בכ- 3.4 מיליון שקל.

מעריב וקליינפלד, המיוצגים על ידי עו"ד ד"ר יוסי כהן, טענו מנגד כי מעולם לא הציגו כלפי הבנק מצג שלפיו מעריב מתחייבת לפרעון חובה של פיל זהב בחשבון. אמנם מעריב, כבעלת שליש ממניות פיל זהב, הביעה רצונה שפיל זהב תמשיך להתקיים ואף הביעה כוונתה לסייע לזמצקי בפרעון חובותיו; אך בין זה לבין התחייבות או מצג התחייבות לפרוע את חובה של פיל זהב כנטען על ידי הבנק, אין ולא כלום. מעריב מציינת כי דחתה את דרישת הבנק לערוב לחובות פיל זהב והחזירה את המסמכים לידי שולחם, בלא שחתמה עליהם. לטענת הנתבעים, החזר המסמכים ללא חתימה מעיד על כך שמעריב סירבה לערוב לחובות.

השופטת ענת ברון מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי בין הבנק לבין מעריב לא התקיימו יחסים חוזיים, ואף משא ומתן לקראת יחסים מעין אלה לא התקיים. השופטת ניתחה מספר מכתבים ששיגר קליינפלד לבנק בתפקידו כמנכ"ל מעריב, על נייר מכתבים של מעריב, והגיעה למסקנה כי לא נמצאה התחייבות מפורשת מצד מעריב לפרעון חובותיה של פיל זהב. עם זאת, באחד המכתבים יש עמימות מסוימת. השופטת ציינה כי "הדרך המקובלת להבטיח ערבותה של חברה אחת לחיוביה של חברה אחרת במהלך העסקים הרגיל בבנק היא על ידי כתב ערבות - שאין מחלוקת שלא נחתם על ידי מעריב".

השופטת מוסיפה כי "מעריב היא חברה בעלת אופי ציבורי, שברי כי התחייבות מצידה לפרוע חובות של פיל זהב לא נעשית על ידי מנכ"ל החברה לבדו - אלא שדרוש הליך מסודר של קבלת החלטות ואישר דירקטוריון החברה. במצב דברים זה, הסתמכותו של הבנק על אמירות מפיו של מנכ"ל מעריב, בסגנון של 'יהיה בסדר', אינה ראויה ואינה סבירה; היא אינה מתיישבת עם נוהל בנקאי תקין וגם לא עם הגיונם של דברים".