>> הצעד להדחת בכירי CA ישראל הוא תוצאה של "ממשל תאגידי". בעבור רוב המנהלים, ממשל תאגידי הוא מושג עמום שקשור, למשל, לקוד האתי של החברה - כמה עמודים שצורפו במקרה הטוב כנספח לחוזה ההעסקה שאותם אף אחד לא באמת טרח לקרוא או להפנים.
ממשל תאגידי הוא מערכת של נורמות (שבצדן אכיפה וענישה) שנועדו להבטיח כי מנהליה של החברה יפעלו על פי כל ההוראות המחייבות את החברה בישראל ובחו"ל. למשל, מנהליה של CA בישראל כפופים למכלול של חוקים והסדרים. מלבד החוקים החלים על החברה בפעילותה בישראל, חלים על פעילותם מגבלות מכוח הדין החל על החברה במקום מושבה המרכזי ובמקום בו נסחרות מניותיה. כך, ייתכן מצב תיאורטי שבו מנהל ישראלי בסניף ישראלי של חברה בינלאומית עושה משהו שעשוי לחשוף את החברה בארה"ב לאחריות פלילית ותביעות נזיקין.
למנהלים יש סיבה טובה לפעול כך: הבונוס. לכן, חברות בינלאומיות מנהלות מדי פעם חקירות פנימיות בסניפים שלהן ברחבי העולם ונעזרות גם במלשינים פנימיים. החברות גם לא מהססות להקריב את המנהלים כאשר מתגלה כשל נורמטיווי. החברה חשובה יותר מהמנהל היחיד.
שורת החקירות הפנימיות של מנהלים ישראלים על ידי הנהלות בינלאומיות, ש-CA היא רק האחרונה שבהן (קדמו לה HP וסימנס), מעידה כי המנהלים בישראל עוד לא הפנימו במלואם את עקרונות הממשל התאגידי או לפחות לא הפנימו את הסיכון האישי שלו הם חשופים. הרעיון של היצמדות לנהלים אזוטריים, כמו מי בדיוק רשאי לחתום על חוזה בשם החברה, מתי ובאילו תנאים, הוא לא משהו שמנהלים מפנימים מרצון. הסיכון נראה אפסי: בחברה בינלאומית מטה הפיקוח, הבקרה והאכיפה נמצא אי שם ביבשת אחרת ואילו אנשי הפיקוח בישראל - רואה החשבון, החשב והיועץ המשפטי המקומי - הם משלנו. לפעמים גם נדמה שההנהלה הבינלאומית עוצמת את עיניה או מעודדת נהלים פסולים. כך, בכיריה הגרמנים של חברה בינלאומית כמו סימנס הלכו הביתה לפני שנים אחדות כאשר התברר כי החברה שיחדה בכירים במדינות זרות כדי לזכות בחוזים בשווי מיליוני דולרים.
CA טוענת כי לא פיטרה את בכיריה, אלא רק הזמינה אותם לשימוע לבירור חריגות חמורות מנהלי החברה. הזימון לשימוע נשלח זמן קצר לאחר שהמנכ"ל אריה אופנר קיבל בונוס שמן על עסקה גדולה שבה זכתה החברה בישראל. אכן, גם ממשל תאגידי צריך לנהל בצורה חכמה. שמעתם פעם על חברה שתפסה את המנהל דקה לפני מתן שוחד ומנעה גם עבירה על החוק וגם זכייה בחוזה באופן לא חוקי? חלילה. חבל לוותר על חוזה שמן. קודם זוכים, אחר כך מנקים את האורוות. זה החיסרון הגדול של הממשל התאגידי: החתול שומר על החלב ומדי פעם מוותר על כה טיפות כדי להמשיך לקבל שמנת.
להקריב את המנכ"ל ולשמור על השמנת
עידו באום
15.12.2008 / 7:04